רונה דנקנר מונתה לדירקטורית באלרון
"רונה דנקנר (24) בתו של נוחי דנקנר, מונתה לדירקטורית בחברת אלרון, זרוע של חברת האחזקות של אביה. עבור כהונתה תעביר אלרון לדסק"ש 250 אלף שקל בשנה. אריה מינטקביץ': "היא מוכשרת וראויה לתפקיד"" "כלכליסט" וגיל קול פורסם: 07.10.08, 20:34
"רונה דנקנר (24) בתו של נוחי דנקנר, מונתה לדירקטורית בחברת אלרון, זרוע של חברת האחזקות של אביה. עבור כהונתה תעביר אלרון לדסק"ש 250 אלף שקל בשנה. אריה מינטקביץ': "היא מוכשרת וראויה לתפקיד"" "כלכליסט" וגיל קול פורסם: 07.10.08, 20:34
הידיעה הזאת משמחת ומאכזבת באחת.
ראשית ליבי עם רונה,שהגיעה לתפקיד הרם בלי דנקנר (ראה דבריו של מינטקביץ' - יו"ר החברה - לעיל), שבקצב הזה בגיל 30 היא תצטרך לפרוש לפנסיה, ויהיה לה מה זה משעמם בחיים, ותסבול חלילה מסינדרום הפנסיה המוקדמת, שלגבי מאפייניו אני מוכן לשוחח אתה ב – 4X 4 . (או חצי מזה, שיהיה).
שנית, ליבי עם אביה "נוח לי" דנקנר, שנאלץ לוותר לה ולתת לה לנסוק על אף כישוריה ורק קצת בזכות קישוריה, למשרת הדירקטור באלרון.
נכון שעניין ההשקעות הוא מה שנקרא, A PIECE OF CAKE, בשביל הגברת, שלפחות 20 שנה היא עוסקת בו באורח אינטנסיבי.
תחשבו רבותי כמה כספים נשפכו עליה מגן הילדים ועד הלום, והיא אף פעם לא היססה ולו ורגע כיצד לפוגג אותו במובן הצרכני וההשקעתי גם כן.
הרי זה בדיוק סוג הניסיון שבעלי המניות של אלרון זקוקים לו, בעיקר לאור ההישגים האחרונים של החברה המכובדת (שירדה ב-70% ב-12 החודשים האחרונים ולאחר שרשמה הפסד של 65 מיליון דולר מתחילת 2007, מועד כניסתו של מינטקביץ' לתפקידו), וגם קצת לאור הבלגן הכלכלי שהעולם נתון בו.
אמרתי עולם, כמובן שזה לא כולל את ישראל, המעצמה הכלכלית היחידה שנותרה על כנה, שלא הושפעה כהוא זה מן המשבר הכלל עולמי שמאיים למוטט מדינה זניחה באירופה, ששמה איסלנד.
אנחנו, הילדים הגאים של אלוהי ישראל, שנבחרנו על ידו ביד רמה לפני די הרבה שנים, ומאז אנחנו כורכים את גורלנו בו והוא בשלנו. (לא לגמרי ברור מי מרוויח מן ההסדר הזה, אם בכלל).
אפשר גם לקרוא לנו אם רוצים ילדי "דר שטימר", שכן שם נכתב יותר מפעם שאנחנו נולדים עם כשרון כלכלי מיוחד במינו, וזה משתלב אחלה עם ההצהרות של מנהיגי הכלכלה שלנו, שכל יום מופעים על מרקע הכסף, ומשכנעים אותנו, כי מה שקורה בעולם לא קשור אלינו.
אז אין לי ספק שרונה-בונה (שם חיבה שהמצאתי בזה הרגע, סליחה, לא יכולתי להתאפק), היא בדיוק מה שחסר לאלרון, כדי שתנווט ממרומי הדירקטוריון, את מהלכי החברה בעתיד סוער לגמרי. זה הניסיון והחוסן בעיקר, שנלמדו ונצברו מגן הילדים ואילך, בשקדנות רבה וכמובן ללא קשר לאבא.
הרי אין דבר אובייקטיבי ובלתי תלוי כדי להוכיח את העניין הזה, מקביעתו של אריה מינטקביץ, שאומר, כי "היא מוכשרת וראויה לתפקיד" (על רונה).
וקביעה זו אינה קשורה במאומה, לבונוס, שמנטקביץ עומד לקבל, בסך של כמיליון דולר, (יורם גביזון, 05.10.2008 , דה מרקר).
כמובן שמינויה של רונה לא קשור גם להחלטה העתידית של דירקטוריון אלרון בעניינו, בימים אלה, ולאחר מינויה כחברה פעילה בו.
זה גם לא קשור לעובדה המצערת, שאלרון, כפי שהזכרתי, הפסידה 70% מערכה במהלך תקופת כהונתו של מינטקביץ, (פרק זמן של כשנה וחצי וזה גם לא קשור לרבע מיליון שקל שהיא תקבל עבור שירותיה).
זה גם לא קשור כלל להרהורי החרטה של המגלומנים ב"וול סטריט", שהציבור האמריקאי הנאור רוצה לאכול אותם כמנהג הקניבלים, או לאווירה הכללית בעולם, שמנסה להתנער ממה שקוראים אצלנו ה"קפיטליזם החזירי".
כפי הנראה זה לא קשור גם ל"רשות לניירות ערך", שאמורה לפקח על החברות הנסחרות בבורסה, (אשר אם זכרוני אינו מטעה אותי, מנטקביץ היה מנכ"ל שלה שנים רבות, ויש להניח שהחברים בראשות חייבים לו לפחות לירה).
ראשית ליבי עם רונה,שהגיעה לתפקיד הרם בלי דנקנר (ראה דבריו של מינטקביץ' - יו"ר החברה - לעיל), שבקצב הזה בגיל 30 היא תצטרך לפרוש לפנסיה, ויהיה לה מה זה משעמם בחיים, ותסבול חלילה מסינדרום הפנסיה המוקדמת, שלגבי מאפייניו אני מוכן לשוחח אתה ב – 4X 4 . (או חצי מזה, שיהיה).
שנית, ליבי עם אביה "נוח לי" דנקנר, שנאלץ לוותר לה ולתת לה לנסוק על אף כישוריה ורק קצת בזכות קישוריה, למשרת הדירקטור באלרון.
נכון שעניין ההשקעות הוא מה שנקרא, A PIECE OF CAKE, בשביל הגברת, שלפחות 20 שנה היא עוסקת בו באורח אינטנסיבי.
תחשבו רבותי כמה כספים נשפכו עליה מגן הילדים ועד הלום, והיא אף פעם לא היססה ולו ורגע כיצד לפוגג אותו במובן הצרכני וההשקעתי גם כן.
הרי זה בדיוק סוג הניסיון שבעלי המניות של אלרון זקוקים לו, בעיקר לאור ההישגים האחרונים של החברה המכובדת (שירדה ב-70% ב-12 החודשים האחרונים ולאחר שרשמה הפסד של 65 מיליון דולר מתחילת 2007, מועד כניסתו של מינטקביץ' לתפקידו), וגם קצת לאור הבלגן הכלכלי שהעולם נתון בו.
אמרתי עולם, כמובן שזה לא כולל את ישראל, המעצמה הכלכלית היחידה שנותרה על כנה, שלא הושפעה כהוא זה מן המשבר הכלל עולמי שמאיים למוטט מדינה זניחה באירופה, ששמה איסלנד.
אנחנו, הילדים הגאים של אלוהי ישראל, שנבחרנו על ידו ביד רמה לפני די הרבה שנים, ומאז אנחנו כורכים את גורלנו בו והוא בשלנו. (לא לגמרי ברור מי מרוויח מן ההסדר הזה, אם בכלל).
אפשר גם לקרוא לנו אם רוצים ילדי "דר שטימר", שכן שם נכתב יותר מפעם שאנחנו נולדים עם כשרון כלכלי מיוחד במינו, וזה משתלב אחלה עם ההצהרות של מנהיגי הכלכלה שלנו, שכל יום מופעים על מרקע הכסף, ומשכנעים אותנו, כי מה שקורה בעולם לא קשור אלינו.
אז אין לי ספק שרונה-בונה (שם חיבה שהמצאתי בזה הרגע, סליחה, לא יכולתי להתאפק), היא בדיוק מה שחסר לאלרון, כדי שתנווט ממרומי הדירקטוריון, את מהלכי החברה בעתיד סוער לגמרי. זה הניסיון והחוסן בעיקר, שנלמדו ונצברו מגן הילדים ואילך, בשקדנות רבה וכמובן ללא קשר לאבא.
הרי אין דבר אובייקטיבי ובלתי תלוי כדי להוכיח את העניין הזה, מקביעתו של אריה מינטקביץ, שאומר, כי "היא מוכשרת וראויה לתפקיד" (על רונה).
וקביעה זו אינה קשורה במאומה, לבונוס, שמנטקביץ עומד לקבל, בסך של כמיליון דולר, (יורם גביזון, 05.10.2008 , דה מרקר).
כמובן שמינויה של רונה לא קשור גם להחלטה העתידית של דירקטוריון אלרון בעניינו, בימים אלה, ולאחר מינויה כחברה פעילה בו.
זה גם לא קשור לעובדה המצערת, שאלרון, כפי שהזכרתי, הפסידה 70% מערכה במהלך תקופת כהונתו של מינטקביץ, (פרק זמן של כשנה וחצי וזה גם לא קשור לרבע מיליון שקל שהיא תקבל עבור שירותיה).
זה גם לא קשור כלל להרהורי החרטה של המגלומנים ב"וול סטריט", שהציבור האמריקאי הנאור רוצה לאכול אותם כמנהג הקניבלים, או לאווירה הכללית בעולם, שמנסה להתנער ממה שקוראים אצלנו ה"קפיטליזם החזירי".
כפי הנראה זה לא קשור גם ל"רשות לניירות ערך", שאמורה לפקח על החברות הנסחרות בבורסה, (אשר אם זכרוני אינו מטעה אותי, מנטקביץ היה מנכ"ל שלה שנים רבות, ויש להניח שהחברים בראשות חייבים לו לפחות לירה).
זה קשור לחלוטין לרשימה להלן: "(סמכויות הדירקטוריון)
• הדירקטוריון מתווה את מדיניות החברה ומפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו.
• קובע את תכניות הפעולה של החברה, עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן.
• בודק את מצבה הכספי של החברה, וקובע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול.
• קובע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר.
• רשאי להחליט על הנפקה של איגרות חוב.
• אחראי לאישור הדו"חות הכספיים.
• מדווח לאספה השנתית על מצב ענייני החברה ועל התוצאות העסקיות.
• ממנה ומפטר את המנהל הכללי.
• מחליט בעסקאות הטעונות אישורו לפי התקנון.
• רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של החברה.
• רשאי להחליט על חלוקת דיבידנד.
• יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת." (וויקפדיה).
...ואין לנו כל ספק שרונה, ממרומי ניסיונה רב השנים, תטיב ליישם כל אחד מ – 12 הסעיפים, בהצלחה רבה.
ולמה כל זה קשור אלינו?
משום שמניות אלרון, כמו מרבית המניות הנסחרות בבורסה, משמש את המהמרים בשכר, או הברוקרים, במגרש המשחקים שלהם, שבו הם בועטים בחוסר כבוד אנה ואנה, בכספי החסכונות והפנסיה שלנו. (תזכרו כי לפי השיטה הקיימת אצלנו, עיקרו של הנתח שלהם נגזר ממספר הפעולות ולא מן הרווח).
משום ש"רשות ניירות הערך", כרגולטור אשר אמור לפקח על הפעילות בו, היה צריך לקום ולהתריע, למה ילדה בת 24, חסרת ניסיון ואולי גם השכלה מתאימה, יושבת בדירקטוריון לכאורה ועל דעתי בלבד, רק בזכות אביה.
משום שלי באופן אישי, נמאס מלאכול את החרא של כל האוליגרכים שלנו, לאחר שבעזרת פוליטיקאים טיפשים ומושחתים, שמתקיימים בזכותם (מימון הבחירות שלהם), קבלו בהנחות מפליגות את כל הנכסים שלנו.
משום שהם מרעילים את האוויר שלנו (בזן), מיבשים את ים המלח שלנו (כיל), שולטים בשער היחיד ממדינתנו (אל על, ובזכות המונופול שיש להם עדיין, קובעים את מחיר החופש שלנו).
אני מכבד באופן אישי כל מפגין בכיכר רבין בעד שחרורו של גלעד שליט, אבל איפה לכל הרוחות המפגינים שירימו שלטים בשביל כל הילדים שחלו באסטמה בקריות, מאות המבוגרים שחלו בסרטן ומתו בגלל האוויר המזוהם שהם נושמים שם.
בעד העיר ערד, ש"כיל" מאיימת להטביע אותה בענני אבק רעיל בעתיד הקרוב, כי לייבש את ים המלח כבר לא מספק אותה כיעד.
איפה השלטים של הורי הטייסים, שנפגעו בתאונות אוויר עלומות, מאז שהמערך התחזוקתי של החייל הועבר לידיים פרטיות. (תבדקו למה קורקעו מטוסי הסקיהוק לפני כשבוע).
בקיצור, בערב יום כיפור, 35 שנים לאחר שכמעט הפסדנו את המדינה לאויב שחשבנו שנחות מאיתנו, אני מתריס בכם, ואומר לכם, כי זה עדיין בידינו. אם נקום כולנו, או לפחות השפויים שבינינו, ונציף כל מדיום שעומד לרשותנו, במחאה קולנית ובוטה, שאפשר לסכם אותה במילה אחת, די, אנחנו עוד יכולים לעצור את הסחף.
אבל אתם יודעים מה, FUCK OF, כי "לכו להזדיין" נשמע פחות טוב.
יכול להיות שמה שצריך לעשות, זה מכירת חיסול של כל מה שקושר ביני לבין המדינה הזאת, ולעבור למקום שבו אנשים חיים לא רק כדי למות (כי את זה אפילו החרגול יודע לעשות).
יום כיפור שמח שיהיה לכם.
בתמונה למעלה, רונה דנקנר והיא מדברת בעד עצמה.
ולמה כל זה קשור אלינו?
משום שמניות אלרון, כמו מרבית המניות הנסחרות בבורסה, משמש את המהמרים בשכר, או הברוקרים, במגרש המשחקים שלהם, שבו הם בועטים בחוסר כבוד אנה ואנה, בכספי החסכונות והפנסיה שלנו. (תזכרו כי לפי השיטה הקיימת אצלנו, עיקרו של הנתח שלהם נגזר ממספר הפעולות ולא מן הרווח).
משום ש"רשות ניירות הערך", כרגולטור אשר אמור לפקח על הפעילות בו, היה צריך לקום ולהתריע, למה ילדה בת 24, חסרת ניסיון ואולי גם השכלה מתאימה, יושבת בדירקטוריון לכאורה ועל דעתי בלבד, רק בזכות אביה.
משום שלי באופן אישי, נמאס מלאכול את החרא של כל האוליגרכים שלנו, לאחר שבעזרת פוליטיקאים טיפשים ומושחתים, שמתקיימים בזכותם (מימון הבחירות שלהם), קבלו בהנחות מפליגות את כל הנכסים שלנו.
משום שהם מרעילים את האוויר שלנו (בזן), מיבשים את ים המלח שלנו (כיל), שולטים בשער היחיד ממדינתנו (אל על, ובזכות המונופול שיש להם עדיין, קובעים את מחיר החופש שלנו).
אני מכבד באופן אישי כל מפגין בכיכר רבין בעד שחרורו של גלעד שליט, אבל איפה לכל הרוחות המפגינים שירימו שלטים בשביל כל הילדים שחלו באסטמה בקריות, מאות המבוגרים שחלו בסרטן ומתו בגלל האוויר המזוהם שהם נושמים שם.
בעד העיר ערד, ש"כיל" מאיימת להטביע אותה בענני אבק רעיל בעתיד הקרוב, כי לייבש את ים המלח כבר לא מספק אותה כיעד.
איפה השלטים של הורי הטייסים, שנפגעו בתאונות אוויר עלומות, מאז שהמערך התחזוקתי של החייל הועבר לידיים פרטיות. (תבדקו למה קורקעו מטוסי הסקיהוק לפני כשבוע).
בקיצור, בערב יום כיפור, 35 שנים לאחר שכמעט הפסדנו את המדינה לאויב שחשבנו שנחות מאיתנו, אני מתריס בכם, ואומר לכם, כי זה עדיין בידינו. אם נקום כולנו, או לפחות השפויים שבינינו, ונציף כל מדיום שעומד לרשותנו, במחאה קולנית ובוטה, שאפשר לסכם אותה במילה אחת, די, אנחנו עוד יכולים לעצור את הסחף.
אבל אתם יודעים מה, FUCK OF, כי "לכו להזדיין" נשמע פחות טוב.
יכול להיות שמה שצריך לעשות, זה מכירת חיסול של כל מה שקושר ביני לבין המדינה הזאת, ולעבור למקום שבו אנשים חיים לא רק כדי למות (כי את זה אפילו החרגול יודע לעשות).
יום כיפור שמח שיהיה לכם.
בתמונה למעלה, רונה דנקנר והיא מדברת בעד עצמה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה