את הפוסט הזה צריך לקרוא בהמשך לקודם, שסוקר בהרחבה את גן החיות שאנחנו חיים בו ביום יום שלנו. החיות משמשות שם כמשל לטיפוסים אמיתיים שמסתובבים ביננו, ובעיני, מזכירים קצת סטראוטיפים שהדבקנו לבעלי החיים שונים. אין לי כל כוונה לפגוע במגזר כלשהוא, למעט להציג בפניו סוג של ראי גרוטסקי, שיעורר, אולי, מחשבות שאפשר גם אחרת.
ידידי היקרים מאוד.
לאור ההצלחה המסחררת של הפוסט האחרון שלי, קרוא אותו 50 איש בערב הראשון להיוולדו, (ואני ער לזה שיש לי קונקורנטים, שמגיעים לפי מאה רייטינג), ולאחר ישיבה במיוחד מוצלחת בשירותים על הבוקר, באה לי עוד הארה, שקשורה רק במעט לשואה הכלכלית שאני חווים בימים אלה .
והיא אומרת כך:
בפוסט הקודם התייחסתי בזלזול מה ל"בבונים", (ראה פוסט קודם על גן החיות), שמתתאר מגזר מאוד זניח, אבל חשוב באוכלוסיית ארצנו, {שכן כאשר הארכיאולוגים של האלף השלישי, (אם תהיה כזאת, וזה בספק רב)}, יחפשו סיבה להכחדת ה"תרבות הישראלית" בסביבת זמנינו אנו, הם ישחקו תפקיד מרכזי מאוד, מותנה כמובן במספר הממצאים שישרדו (אבל זהב הוא מן המתכות ששורדות כך שגם בהיבט זה יש להם יתרון עלינו).
אבל במסגרת ההארה, הקדשתי להם ולמנהגים שלהם,מחשבה נוספת, והבנתי שהם בעצם גאונים פיננסים.
כיצד?
ובכן, האנשים האלה עוברים את המשבר הפיננסי הענק שפוקד אותנו ללא כל פגע. הם פשוט עונדים בכל מיני חלקים של גופם, בעיקר על הצואר והידיים, את כל חסכונותיהם וגם את קופת הפנסיה שלהם.
מגמה זו הפוכה לגמרי, למה שהגורו הזה שלהם, נתניהו מטיף לו, אבל כנראה החברים האלה, (הבבונים כמובן), יודעים לסנן את דבריו, מה שאנחנו, המתוחכמים יותר לא.
אם תקראו בין השורות את המאמרים והדיווחים במוספי הכלכלה היום ובסוף השבוע, תבינו פתאום כי החרבון מאוד קרוב לפתחינו, ותסריט לפיו יעמדו טורים ארוכים של אנשים לפתחי הבנקים, במצב צבירה שהוא נע מכועס מאוד למתוסכל לגמרי, נמצא אולי במרחק של מספר ימים מאיתנו.
בעת זו, אלה שיעמדו בטור יגלו לפתע, דבר שכל כלכלן מתחיל יודע כבר בסמסטר הראשון וזה אומר כך :
הנכסים הנזילים של כל בנק באשר הוא, אינם אלה פיסה קטנה מסך כל המחויבויות שלו.
למי שלא מבין, הבנקים לא יכולים להחזיר לנו את הכסף שלנו, כי:
א - ממש ברגעים אלה, תשובה, דנקנר, פישמן, לבייב, האחים עופר, אריסון, אקירוב, האחים בורוביץ מפסידים אותו בקצב של מיליארדים בדקה.
ב - הנכסים שלהם, (של הבנקים), אינם נזילים ואינם בר השגה, בהיקפים ובקצב שציבור בפאניקה עשוי לדרוש אותו.
יגידו לכם שהבנקים מחזיקים בנכסים רבים כנגד ההלוואות שלנו.
בולשיט, הם מחזיקים אבל אלה שלא מתפוגגים ברגעים אלה, אינם נזילים ואי אפשר להפוך אותם בעתיד הקרוב לכסף.
במילים של בני אדם זה אומר, כי הבנקים בעצם בני ערובה שלנו, אם רק נחליט להסתער עליהם ונבקש את כספינו, הם יקרסו "רס בין אמו" אתמול כבר.
זה אומר עבורנו פחות או יותר, שאלה שירוצו ראשונים לסניפים שלהם וימשכו את הכסף שניתן למשוך אותו , יצילו פחות או יותר את התחת שלהם, שכן ברגע שהמגמה הזאת תתחיל, והדבילים המושחתים האלה שנקראים רגולטורים יזהו את המגמה הזאתי, הם יסגרו את הבנקים למשהו שהם יקראו לו הערכות מחדש להרגעת הציבור, או בשפת בני אדם, בניסיון נואל להציל את הבנקים, שהם למעשה המעביד העתידי שלהם, ועל כן הם מאוד קשורים אלהם ותלוים בהם.
לכשהבנקים יפתחו, יקרה משהו דומה למה שכבר קרה בעבר, עם מניות הבנקים בתחילת שנות השמונים במאה הקודמת.
הכסף שלנו יהפוך להרבה שנים לבן ערובה בידי הממשלה שלנו. (עיין ערך גליה מאור, ארידור ומניות הבנקים).
בשלב זה חברים, אני כורך את חיי בדעותיי שמתפרסמים פה, אני נועל את הפוסט ורץ לסניף הבנק שלי, ונוהג לראשונה בחיי בניגוד מוחלט לצוו המצפון שלי ולאחריותי לחברה ועוד מיני בולשיט ומושך את כל הכסף הנזיל שלי ששוכב שם.
אני מציע רק, למי שינהג כמוני, תרכשו כספת קטנה, כמו אלה בבתי המלון שלנו, תגלו שהם לא עולים כל כך הרבה כסף.
אם אתם מתכוונים להחזיק בכסף בבית זמן רב, תקנו זהב, לא תכשיטים אלה זהב ממש, ושימו בכספת.
(שהרי לא יעלה על הדעת שאנשים נאורים כמונו, יסתובבו עם קילו זהב מפוזר על הגוף בכל מיני מקומות גלויים וגלויים פחות). בתמונה למעלה:
תמונה של הצלמת דורותיאה לאנג בשם "אם נודדת" (מרץ 1936). במרכז התמונה פלורנס אוונס תומפסון, אם לשבעה בת 32, שצולמה כאשר המתינה לשובו של חברה לחיים ושניים מילדיה עם חלקי חילוף למכוניתה שנתקעה
ידידי היקרים מאוד.
לאור ההצלחה המסחררת של הפוסט האחרון שלי, קרוא אותו 50 איש בערב הראשון להיוולדו, (ואני ער לזה שיש לי קונקורנטים, שמגיעים לפי מאה רייטינג), ולאחר ישיבה במיוחד מוצלחת בשירותים על הבוקר, באה לי עוד הארה, שקשורה רק במעט לשואה הכלכלית שאני חווים בימים אלה .
והיא אומרת כך:
בפוסט הקודם התייחסתי בזלזול מה ל"בבונים", (ראה פוסט קודם על גן החיות), שמתתאר מגזר מאוד זניח, אבל חשוב באוכלוסיית ארצנו, {שכן כאשר הארכיאולוגים של האלף השלישי, (אם תהיה כזאת, וזה בספק רב)}, יחפשו סיבה להכחדת ה"תרבות הישראלית" בסביבת זמנינו אנו, הם ישחקו תפקיד מרכזי מאוד, מותנה כמובן במספר הממצאים שישרדו (אבל זהב הוא מן המתכות ששורדות כך שגם בהיבט זה יש להם יתרון עלינו).
אבל במסגרת ההארה, הקדשתי להם ולמנהגים שלהם,מחשבה נוספת, והבנתי שהם בעצם גאונים פיננסים.
כיצד?
ובכן, האנשים האלה עוברים את המשבר הפיננסי הענק שפוקד אותנו ללא כל פגע. הם פשוט עונדים בכל מיני חלקים של גופם, בעיקר על הצואר והידיים, את כל חסכונותיהם וגם את קופת הפנסיה שלהם.
מגמה זו הפוכה לגמרי, למה שהגורו הזה שלהם, נתניהו מטיף לו, אבל כנראה החברים האלה, (הבבונים כמובן), יודעים לסנן את דבריו, מה שאנחנו, המתוחכמים יותר לא.
אם תקראו בין השורות את המאמרים והדיווחים במוספי הכלכלה היום ובסוף השבוע, תבינו פתאום כי החרבון מאוד קרוב לפתחינו, ותסריט לפיו יעמדו טורים ארוכים של אנשים לפתחי הבנקים, במצב צבירה שהוא נע מכועס מאוד למתוסכל לגמרי, נמצא אולי במרחק של מספר ימים מאיתנו.
בעת זו, אלה שיעמדו בטור יגלו לפתע, דבר שכל כלכלן מתחיל יודע כבר בסמסטר הראשון וזה אומר כך :
הנכסים הנזילים של כל בנק באשר הוא, אינם אלה פיסה קטנה מסך כל המחויבויות שלו.
למי שלא מבין, הבנקים לא יכולים להחזיר לנו את הכסף שלנו, כי:
א - ממש ברגעים אלה, תשובה, דנקנר, פישמן, לבייב, האחים עופר, אריסון, אקירוב, האחים בורוביץ מפסידים אותו בקצב של מיליארדים בדקה.
ב - הנכסים שלהם, (של הבנקים), אינם נזילים ואינם בר השגה, בהיקפים ובקצב שציבור בפאניקה עשוי לדרוש אותו.
יגידו לכם שהבנקים מחזיקים בנכסים רבים כנגד ההלוואות שלנו.
בולשיט, הם מחזיקים אבל אלה שלא מתפוגגים ברגעים אלה, אינם נזילים ואי אפשר להפוך אותם בעתיד הקרוב לכסף.
במילים של בני אדם זה אומר, כי הבנקים בעצם בני ערובה שלנו, אם רק נחליט להסתער עליהם ונבקש את כספינו, הם יקרסו "רס בין אמו" אתמול כבר.
זה אומר עבורנו פחות או יותר, שאלה שירוצו ראשונים לסניפים שלהם וימשכו את הכסף שניתן למשוך אותו , יצילו פחות או יותר את התחת שלהם, שכן ברגע שהמגמה הזאת תתחיל, והדבילים המושחתים האלה שנקראים רגולטורים יזהו את המגמה הזאתי, הם יסגרו את הבנקים למשהו שהם יקראו לו הערכות מחדש להרגעת הציבור, או בשפת בני אדם, בניסיון נואל להציל את הבנקים, שהם למעשה המעביד העתידי שלהם, ועל כן הם מאוד קשורים אלהם ותלוים בהם.
לכשהבנקים יפתחו, יקרה משהו דומה למה שכבר קרה בעבר, עם מניות הבנקים בתחילת שנות השמונים במאה הקודמת.
הכסף שלנו יהפוך להרבה שנים לבן ערובה בידי הממשלה שלנו. (עיין ערך גליה מאור, ארידור ומניות הבנקים).
בשלב זה חברים, אני כורך את חיי בדעותיי שמתפרסמים פה, אני נועל את הפוסט ורץ לסניף הבנק שלי, ונוהג לראשונה בחיי בניגוד מוחלט לצוו המצפון שלי ולאחריותי לחברה ועוד מיני בולשיט ומושך את כל הכסף הנזיל שלי ששוכב שם.
אני מציע רק, למי שינהג כמוני, תרכשו כספת קטנה, כמו אלה בבתי המלון שלנו, תגלו שהם לא עולים כל כך הרבה כסף.
אם אתם מתכוונים להחזיק בכסף בבית זמן רב, תקנו זהב, לא תכשיטים אלה זהב ממש, ושימו בכספת.
(שהרי לא יעלה על הדעת שאנשים נאורים כמונו, יסתובבו עם קילו זהב מפוזר על הגוף בכל מיני מקומות גלויים וגלויים פחות). בתמונה למעלה:
תמונה של הצלמת דורותיאה לאנג בשם "אם נודדת" (מרץ 1936). במרכז התמונה פלורנס אוונס תומפסון, אם לשבעה בת 32, שצולמה כאשר המתינה לשובו של חברה לחיים ושניים מילדיה עם חלקי חילוף למכוניתה שנתקעה
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה