סבון ועבודה משחררת

הרב אלישיב: "לשבת בממשלה שבראשה אישה - זה לא פשוט"

אבישי בן חיים, 7:29

מנהיג הציבור הליטאי, הרב יוסף אלישיב, המכונה "פוסק הדור", מציב מכשול נוסף בפני רה"מ המיועדת, ציפי לבני, לצירופם של החרדים לקואליציה: בשיחה סגורה בימים האחרונים הביע הרב עמדה הלכתית, לפיה "זה לא פשוט לשבת בממשלה שבראשה עומדת אישה"

YNET 16'10/2008


ואני רק שואל את כבודו, פוסק הדור והענק בתורה, למה?
כהרגלי, אני לא אחכה לתשובה, שכן מנהגם של פוסקי דור, שהם לא מנהלים דיאלוגים איתי או שכמוני בעקרון משו, ואני מעיז להניח, שאפילו במוחו החשוך והנבער מדעת, לא ימצאו תשובות הולמות לשאלה כזאתי.
להלן הסיבות למי שמעוניינת:
אבל לפני זה, קולגות נשיות חביבות שלי, אלה שלשונן המושחזת מתנסחת בבלוגיה הזאתי בכל נושא שמתחיל ונגמר ב - "דיגי" (ואו בגרסא הארוכה קצת יותר של הקולגות הגבריות שלי, "פיני", שרק לפי השם בלתי אם נועדו, ולמרות זה צריך סיועה אגפי של אצבעותינו, ולפעמים, אוי לי, גם אביזר נוסף שמשמש את חוש הטעם, אבל זה היה פעם, כיום הוא החליף יעוד והמוביליות שלו היא שקובעת), איפה אתם כאשר קם יוצמח כמו זה הרבי, ומטיל בכן דופי כל כך יסודי, שפוסל אתכם מלשבת איתו באותו חדר אפילו. (אגב, בדקתי, לשבת לא, לשכב על הגב פסוקות רגליים זה כן בסדר).

בכל התייחסות, תזכרו תמיד, שאלה מכן שעובדות ביום יום, מפרנסות את זה הרבי, וזמן מה מיום עבודתכם, מוקדש לו, שכן, הוא מזמן לא היה איתנו, אילו לא שלמתם לו באופן ישיר ועקיף את הוצאותיו הבלתי צנועות לגמרי. (אני מניח, ממרומי ניסיוני כאזרח במדינה הזאתי, שפוסקנו אולי פסק הרבה, אבל מעולם לא כרך את יומו, ואו את גורלו, במה שאנחנו קוראים עבודה ולמרות זאת, לא סבל מעולם ממצוקת פרנסה (אבל זה כאמור בזכותנו).
אבל בינינו, יש שלא חולקים אתנו את הקונספט שלנו לעבודה מה היא, שמתבססת עדיין, שימו לב חברים, על הגדרות של א.ד. גורדון, והאומרת בגדול, שעבודה כרוכה בפעילות שגורמת לבלוטות הזיעה לפעול ביתר שאת, ואו במקרים נדירים, מאמצת את המוח לאלה שיש. יצוין, אבל שפחות או יותר בזמנו של גורדון, היו רבים שגרסו שעבודה שונה לגמרי, היא מה שנקרה בעיקר משחררת "Arbeit macht frei ".
אבל נחזור לעניינינו, להלן הצעות שלי לסיבות אפשריות לסירובו לשבת אתכן באותו חדר:

ראשית הוא צודק, זה מעצבן לראות אישה יושבת שלובת רגליים, זה הרבה יותר חביב בווריאציה המאוזנת ופשוקת הרגלים, אז אתן נראות הרבה פחות מאיימות וכנועות משו.
חוץ מי זה, ועקב כך, בשביל מה לכן לשבת, כאשר בעיניו הנבונות של הרבי את כל ייעודכם (שקשור לחדר), אתן עושות בכל מקרה בשכיבה. (כמובן לא שכחנו שאתן גם צריכות לכבס, לנקות, לקנות אוכל, לטפל בילדים, להשיג ג'ובות, לבשל, לנהל מגע אם המין הטמא שלכן בשמנו וכו).
אם כך איזה סיבה פוזיטיבית יש לנוכחותה של אישה לצד הרבי? מאחר ופיו מפיק רק מרגליות כל הזמן ואתן מבינות רק בכאפות, הרי נוכחותכם שם מיותרת מלכתחילה.
חוץ מי זה, אתן בכלל צריכות לשמוח שאיש לא מבקש מכן (בינתיים), לכסות את הפרצוף שלכן, ומסתפקים בדת הנאורה הזאתי שלנו, בקרחת חביבה ומטפחת. (אגב, לאחר שהקדשתי לכך מחשבה מסוימת, אני פוסק כי היהדות גרוע מן האיסלם בהיבט זה, שם לפחות האישה עדיין אישה בכל הדרה בחדרו של הבעל, ואילו אצלנו, היא סתם יצור עלוב עם קרחת כל הזמן).
מי שלא מסתפק בסיבות המג'וריות האלה, יכול לפנות איתי לתחום שונה לגמרי.
אולי זה עניין של ריח, תחום בלתי זניח לכל הדעות במקומותינו (לא במקומותיהם, נדמה לי).
אז כך, ממה שאני מכיר נשים בסביבה שלנו, הן פוגשות את הסבון (הנוזלי אגב, למה?), לפחות פעם ביום ומידי יום.
ואילו אנשים מן הקהילה של הרבי, אלה הלבושים בשחור (באותם בגדים כל השנה), חוץ מחגים כמובן, הסבון (מכל סוג שהוא), לא משתלב בשום צורה בריח בלתי נעים של זיעה מהולה בכמה סוגי פטריות שמתפרנסות ממנו, שאותם הם מפיצים בעוז ובאינטנסיביות, אפילו בחורף. אגב, זה אולי גולש קצת לגזענות, (אבל הוא התחיל עם זה), לפעמים מכת הריח חזקה כל כך, שהיא משתלטת על כל החוויה החברתית שבפגישה עם שכמותו.
זאת ועוד, הרבי הזה, שיומו לא רחוק במיוחד על פי חזותו לפחות, חבל שיבזבז מזמנו היקר שנשאר לו, על עניינים ארציים כמו מקלחת.
כלומר, אפשר שהרבי לא אוהב להתקלח (כי לא אוהב מים, או רוצה לחסוך במים, אחרי ש"האישה המתייבשת" פולשת לחלומותיו- גם לשלי, אוי ווי- והופכת אותם לליל סיוטים שמוטב בלעדיו).
הוא גם לא אוהב סבון, כי לזה האחרון יש קונוטציות לא בריאות, ראו איזה דרך מוזרה מצאו הגרמנים לפני כשישים שנה לייצר אותו, כמשל וכתזכורת, כי בהיסטוריה, לאירועים מכוננים יש נטייה לבקר לפחות פעמיים.
ברור כי מי שנרתע ממים וסבון, לא ירצה להתחכך עם ישויות שעושות שימוש אינטנסיבי בשניהם.
חוץ מזה, וזה כבר אובייקטיבי לגמרי, בפעם הקודמת שאישה נהלה את מדינתנו, כמעט הפסדנו אותה בגללה. (יש אמנם וויכוח בקשר למין של גולדה, אבל נלך על פי הגרסה בתעודת הזהות שלה).
אחרי סקירה של סיבות ארציות בעיקר, עליהן אפשר לחלוק, הנה לכם הפאנצ'ליין, האכסיומתי:
"ההתנגדות ההלכתית להעמדת אישה במשרה כה רמה מסתמכת, בדרך כלל, על פסיקתו של הרמב"ם "אין מעמידין אישה במלכות וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש"".
מי יעיז לחלוק על הגאון הזה מימי הביניים, שאולי היה קצת יותר משכיל וחכם מן הרב אלישיב, אבל מאז שפסק את פסיקותיו, אפילו בירדן זרמו לא מעט מים, והעולם, מה לעשות, השתנה סביבנו.
אבל הרמב"ם הוא רמב"ם, עובדה שיש כיכרות ורחובות על שמו, ואם כאלה מי אני שאנהל וויכוח.
מאחר ופסיקה שונה אפשרית רק תמורת הרבה מאוד כסף, שיזרום מכיסינו ברוטינה קבועה, לכיסיו של חסידי הרבי הזה, אני מציע ל"יאפית" שתרד מן העץ הרקוב הזה, ותגייס את המפלגות הערביות, שאמנם לא חסרים להם חסרונות גם כן, אבל הגיע הזמן לנסות אותם למול המחירים השערורייתיים של הדוסים הבהירים והכהים כאחד.
באופציה הערבית גלומות כמה מגמות פוטנציאליות שלא הייתי מבטלן בהינף אצבע.
היות ובסופו של דבר, הערבים אמנם ערבים אבל הם בני אדם כמונו, אפשר שמנעמי השלטון יפעלו עליהם בצורה דומה לדרך בה פעלו על נציגינו.
כלומר נקבל דגם חדש של פוליטיקאי ערבי, שדומה יותר בתכונותיו לכלב. ממושמע, נאמן ונובח רק כאשר השיירה עוברת.

ואצלנו רבותי, השיירות היחידות שעוברות מידי פעם, מורכבות מטנקים.

חג סוכות שמח.