כמה הערות על שפת הסתרים של גילדות, ואו איך הופכים הדיוטות לאידיוטים.

את ההארה לפוסט הזה קיבלתי מ"נוסטרו"*.(מושג שמופיע באחד הטורים היום בדה מרקר).
האסוציאציה ממריאה, אתה אומר לעצמך, זה בטח קשור לנוסטרדמוס** האגדי, זה שמזיזים עבורו את הארמגדון המיוחל, בכל פעם בכמה שנים קדימה, כדי להציל את כבודו האקדמי. (של נוסטרדמוס כמובן).
כאשר כתב כלכלי משתמש במושג כמו נוסטרו, זה מיד הופך אותו למומחה בכלכלה, עבור כל הדיוט שאין לו שמץ של מושג מה זה. האפקט השני הוא אפקט הרתעתי, הקורא שניתקל במושג מסוג זה, ישר נסוג ואומר לעצמו, שמקומו לא בטור הזה, ומחפש מפלט במדור הרכילות של העיתון, שהרי מה כבר יש שם על נינט נניח, שמר עמישראלי ממוצע לא חווה על בשרו, ואו לא טחן במוחו לפחות מיליון פעם.
זה התהליך שבו נוצרות הגילדות***.
הגילדה מיועדת להגן על קבוצה ייחודית של בעלי מקצוע מפלישה של זרים, ללא מעבר מתיש דרך טקסי חניכה מורכבים, שממציאים חבריה. (ראה מה עושה לשכת עורכי הדין לכל חסרי ה-מנטש" שרוצים להצטרף בימים אלה לשורותיה).
לגילדות שפה יחודית, היא נקראת ז'רגון.
הגדולה של הז'רגון, היא התסבוכת.
לוקחים מושג פשוט, לגמרי אלמנטרי, דופקים לו שם שמצטלצל מתוחכם ומסובך משו, ומנכסים אותו מיד לגילדה או תחום עיסוק ספציפי.
אני אמחיש.
נניח אתה חולה עמישראלי מצוי, שזכה בהגרלה בלתי סימפטית והושכב בעל כורחו במוסד רפואי שעוזר לאנשים לקצר את החיים, באמצעים מדעיים מתוחכמים, וכל זאת על חשבון משלם המיסים, כלומר על חשבונם של העמישראלים.
אתה שוכב שם בגין סוג של הפרעות קצב, שבו המנצח (תזמורת),על פעימות הלב שלך, מתחיל לזייף, וגורם ללב לפעום באי סדר.
תהליך הגלגול שלך (מטמורפוזה), מתחיל מצוות האמבולנס (שח"ל), שמגיע לביתך.
מנהיג החבורה המרשימה הזאת, שכולל בדרך כלל נהג, שהוא גם פרמדיק (ברגע הפגישה שלכם, מרוב חרדה ופחד, אתה מעניק לו מיד תואר פרופסור), מתנדבת שהיא כמו בתו של השכן, רק פחות סקסית, ורופא רדום שעושה משמרת רביעית ברצף, אחרי שלוש בחדר מיון אליו תגיע בהמשך, ולפני משמרת חמישית במכון הפתולוגי באבו כביר, שם הוא עובד בהתנדבות כדי להתאמת עם תוצאות 4 ימי העבודה הקודמים שלו, אותם העביר ברצף בבית החולים ובחברת שח"ל. (באופן כזה יש לך סיכוי טוב להיות ממש חבר שלו, כי כמו שזה נראה בשלב זה, הסיכויים שלך להגיע לאבו כביר דומים לשלו, אבל מסיבות שונות לגמרי).
אחרי כמה צחוקים (למי לכל הרוחות יש כוח לצחוקים בכלל, אבל אתה למרות זאת לוקח חלק במשחק המקדים הזה, פן יבולע לך בהמשך, או יגדלו הסיכויים שלך שהם יוחמרו ביחס לסיכויים הרגילים של הבלעת הזאת שבכל מקרה מתרחשת), הם חורצים את דינך, הרופא הרדום פוסק באחת, אתה סובל מ – פ.פ.**** (מצטלצל כמו PAFFF ), ומתחילים לארוז אותך כ – TAKE AWAY, לחדר המיון באיכילוב, שהוא חדר המיון הקרוב לביתי, עם כל מה שמשתמע.
במוח הקודח שלך, שהיה עסוק עד לרגע זה בהכנת טקס ההלוויה שלך, וסידור המלווים המעטים שנותרו בטור אחרי גופתך עטופת הבד הזול הזה של חברת קדישא, אתה מיד עושה מעבר לשינויים של הרגע האחרון בהסדרי הירושה שיגרמו להכי הרבה ריבים בקרב משפחתך התומכת, שמכוונים בעיקר לכך, שאלה היקרים לך יזכרו אותך גם לאחר השבעה, במידה וישבו עליך בכלל, ולא יתחילו לחפף את טקסי הזיכרון שלך מן השלב הקמאי הזה, ולא ידחו את ה"סטרט", לאחרי חלוקת מעט הזוזים (תמיד פחות ממה שציפו לו), שיערך כלאחר כבוד אצל עורך הדין שלך, שלא ישכח לגזור עמלה שמנה מעמל חייך בשלב זה.
וברגע זה אתה נזכר שאין לך שמץ של מושג, מה זה פ.פ בכלל.
מגיעים למיון, אתה במאוזן, נדחף על ידי הנהג, ה"פרופסור", חולפים מול עמדת האחיות, והנהג שלך מפליט לעבר האחות האחראית את מילת הקסם, פ.פ. וזו בתגובה נון שלנטית, שעבורך מתפרשת כאילו כבר בשלב זה היא וויתרה עליך עקב חומרת מצבך הבלתי פתיר ברפואה המודרנית, מכוונת את הנהג, למיטה הכי קרובה לעמדה שלה, מה שמבסס את החשד, שאתה ממש בשלבים האחרונים של חייך, שהרי אחרת למה זכית למיקום כל כך קרוב למרכז העצבים של חדר המיון הזה.
בשלב זה נוטש אותך הנהג עם ערכת רחצה קטנה, מתנת שח"ל, שכוללת מברשת שיניים חד פעמית, סכין גילוח וקצת בושם שמוכרים בדוכן של חזי בשוק הכרמל.
זה האות האופטימי הראשון בכל התהליך שעובר עליך, שכן ההגיון אומר, שאם נתנו לך מברשת שיניים, סימן שיש מישהו בעולם הזה שחושב שאתה עוד תזדקק לו.
אחרי המתנה של משהו בין שעה לשעתיים, בהם הרצת בדמיון את כל מהלך חייך, בסלו מושן, פסט מושן, ברוורבס ומה לא, והגעת למסקנה שדי פספסת אותם, את החיים ובעיקר את מעט המטרות שהצבת לעצמך, כאשר היית צעיר ואופטימי, מופיע רופא רדום אחר, כזה שנמצא כמה שעות לפני המשמרת הרביעית שלו ברצף, אותם יעשה כמובן בשח"ל, ומחבר אותך לצנרת של בית החולים באמצעות ערכת אינפוזיה אלגנטית.
האקט הזה מלווה בכריכת סרט פלסטיק עם שמך על היד, את הסרט השני, שכמובן הוכן מקודם, אותו שמים על האגודל שלך ברגל, הם שומרים לשלב מאוחר יותר, לשלב שבו אתה עובר לקומת המרתף של בית החולים, לטיפולם המסור של הפתולוגים.
בתוך הפרוצדורה הזאת של קליטת חולה בבית חולים ציבורי, והפיכתך לחפץ, אתה עוזר אומץ ושואל את האחות הכורכת, (את הסרט), מה זה לכל הרוחות פ.פ. בעצם?
"פרפור פרוזדורים" היא אומרת לך, עם חיוך קטן שנותן לך תקווה שסיכויי החנינה שלך בשלב זה לא ממש שואפים לאפס.
ומה זה בעצם?
אתה שואל אותה לאור המיליגרמים הראשונים של האמפטיה שנגלו אליך מתחילת הפרשה הקשה הזאת, אליה הטיל אותך הגורל בעל כורחך.
"זו אי סדירות של פעולת הלב, היא לא מסוכנת. סובלים מזה מיליונים וחיים עם זה".
ואני רק שואל, אילו הצוות הרפואי המזורגג הזה של שח"ל, היה מדבר בעברית, כמו המתנדבת הזאת של השרות הלאומי, שגאלה אותי מיסורי ומפחד המוות, הסיוט הזה שתיארתי אותו מקודם, היה נמנע ממני.
וזה כוחו של ז'רגון, וזה גם ייעודו.
אתה יוצר לך שפה שרק אמיתך מכירים.
המקום היחיד שבו מלמדים את השפה הזאת הוא מוסד אקדמי או כל מוסד אחר שגובה הרבה כסף על כרטיס הכניסה שלך לגילדה, שם טוחנים לסטודנטים את המוח במסע אינטנסיבי במשך שנים לסגל את מילות הז'רגון הייחודי למקצוע.
מאוחר יותר אתה מפגין את ההשתייכות האקסקלוסיבית שלך לגילדה, באמצעות שפת סתרים שגורמת למי שלא מבין בשפה הזאת, לראות אותך כסגן אלוהים ואת עצמו כאידיוט מושלם, שבעת שזה היה רלוונטי, הוא לא הצטרף לאחת הגילדות שמבטיחות כבוד והכנסה שמנה, בזכות של כמה עשרות מילים מסובכות, שעליך לשנן במוסד נבחר שעולה לך הרבה מאוד כסך.
לכו תעיינו פעם בפסק דין, או חוזה סטנדרטי. מי מכם, שאינו עורך דין, והוא נניח מאוד אינטליגנטי, יבין כשלושים אחוז מן הכתוב שם. לעומתו, עורך דין ממש לא אינטליגנטי, יבין את כל הכתוב שם ללא שום קושי.
הבנתם.
העסק הזה, של פיתוח ז'רגון ייחודי לכל מקצוע, התחיל מתי שהו בימי הביניים.
קיבל תנופה מחודשת בעולם הקפיטליסטי, בו גילו כמה יזמים, שמדובר במכרה זהב של ממש.
תנסו לקרוא פעם מחקר בניו אינגלנד. (השבועון רפואי החשוב בעולם). הסיכוי שלכם להבין בו שואף לאפס, ולא משום שאתם אינכם מתמצאים ברפואה, כימיה, ביולוגיה, פיזיולוגיה וכולי, אלה בגלל שפת הסתרים שהכותבים משתמשים בה.כותבים שם דברים פשוטים, כמו למשל אם תרופה מסוימת יעילה או לא יעילה בטיפול במחלה ספציפית.
את פרטי המחקר, הפרמטרים הסטטיסטיים ששימשו את החוקרים, שיטת המחקר, מספר הנבדקים, שם התרופה ומרכיביה וכל אלמנט אחר שבונה את המאמר המשכיל, מלבישים הכותבים במילות קסם סתומות, ומי שלא בגילדה לא יבין חצי מילה מכל הטקסט שכתוב שם.
זה ממש לא מיעל את המטרה העיקרית של המחקר, אגב של כל מחקר אקדמי.
מטרת המחקר הוא בדיקה והעברה של מידע.
המידע אמור להיות ברור ונגיש לכל. בעצם אין סיבה עניינית להפכו לסתום למרבית האוכלוסיה, למעט שמירה קיצונית על הקולגות שלך ועל כל האנשים שמרוויחים כסף מטיפוח מועמדים חדשים שישתייכו בעתיד לחבורה האקסקלוסיבית הזאת, שהיא הגילדה.
בדיסציפלינות פחות אקדמיות, כמו בצבא למשל, שם אין בתי ספר, מתפתח ז'רגון אחר לגילדה הספציפית של קציני צהל.
הז'רגון הזה מתבסס רובו ככולו על קיצורים משונים ואיזוטריים של צירופי מילים, שיוצרים מילים חדשות שמובנות רק לחברי הגילדה הלוחמת.
כך מצליח גם ארגון פרימיטיבי למדי, שעוסק בלוחמה, או בהרג, לפתח לעצמו שפה ייחודית שמבחינה אותו ממסגרות אחרות, ומצדיקה תשלום של עשרות אלפי שקלים למפקדים הבכירים, שחלק ניכר מהתמחותם היא הבנה טובה יחסית בשפה הצהלית שיצרו כדי להפוך גם את המקצוע שלהם לגילדה.
העצוב בסיפור הזה, הוא שיתומי השיטה, אלה שלא שייכים לשום גילדה, מפוצים בעזרת ז'רגון חדש שכלי התקשורת האלקטרוניים יוצרים עבורינו.
זה הז'רגון שיוצריו הם ארז טל ובובליל, הם יוצרים את השפה החדשה של העמישראלים.
זו אינה שפת סתרים, זו שפה של אידיוטים.
אין בה יתרונות, למעט חסכנות קיצונית, שכן היא מאפשרת לדוברים של השפה הזאת, לנהל את חייהם בעזרת 150 מילים, שכמאה מהן בעברית משובשת.
* נוסטרו – NOSTRO הוא חשבון בורסאי של אזרח מן השורה, שבו האזרח מבצעה פעולות עבור עצמו.
**מישל דה נוטרדם, או נוסטרדמוס (14 או 21 בדצמבר 1503 - 2 ביולי 1566) היה אסטרולוג ורופא צרפתי ממוצא יהודי. הוא התפרסם לראשונה בזכות הטיפול הרפואי החדשני שלו למגפה שפרצה בשנת 1546. שנים מספר לאחר מכן הוא נודע כסופר של "מאות", חרוזים של מאות בתים שהתיימרו לנבא את העתיד. בתקופה שבה אסטרולוגיה הייתה מאוד אהודה, נוסטרדמוס זכה להתקבל אצל חברי בית המלוכה הצרפתי, ובהם קתרינה דה מדיצ'י.
***גילדה היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולקיים כללי אתיקה בין חברי האגודה. הגילדות התפתחו מאגודות עזרה הדדית או אגודות עסקים קטנים, שכל חבר בהן היה אוּמן או בעל מלאכה (ארטיזן) עצמאי או בעל סדנה או חנות. הגילדות התקיימו למין ימי הביניים וממשיכות להתקיים בתחומי מקצוע שונים גם בימינו.
****פרפור פרוזדורים נובע מהיווצרות של מעגלים חשמליים מרובים בחלקים העליונים של הלב. מעגלים חשמליים אלו גורמים לדופק לא סדיר של הלב. הפרפור עצמו אינו מסכן חיים באופן ישיר אבל יש אנשים שאינם מרגישים טוב בזמן פרפור. הדבר יכול לנבוע מהעובדה שהדופק מהיר מהרגיל או מהעובדה שהדופק לא סדיר.
התמונה למעלה של נוסטרדמוס.

מניפסט להתארגנות ווירטואלית

נחשון בן עמינדב היה אחד מן הברנז'ה.
האיש היעיל הזה, התחתן עם בתו של אהרון, הכהן כמובן, אחיו של משה רבנו.
הוא היה נשיא יהודה, המפואר (והשורד), שבין שבטי ישראל, וגם הלוחמני שבהם.
וכך מסופר במשנה על נחשון בן עמינדב:
"היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה".
(מסכת סוטה לו, ל"ז, מכילתא בשלח - ויהי ה).

בואו ננתח את מעשיו של נחשון, שהפך מעת זו לסמל לתעוזה ותעצומות הנפש, כמו האמונה העיוורת באלוהים, בסאגה של עמינו.
וזו הסצנה שנחשון בן עמינדב קנה בעקבותיה חלקה בנצח.
עם ישראל המוכה והחבול, (האומנם, שהרי זה העם שאלוהיו חיסל את כל הבנים הבכורים במצרים, ועשה עוד כמה מעשים, לא במיוחד יפים לכל האזרחים שם), במנוסה גדולה מצבאו של פרעה, מגיע לים סוף.
מרביתם לשחות לא יודעים, אבל מפלטם היחיד, הוא חוף המבטחים בגדה שמנגד. כדי להגיע לשם, צריך לחצות את הים, לכאורה, מעשה בלתי אפשרי, אבל לא עבור נחשון שלנו, הוא שם את נשמתו בכפו והסתער על הים, כאילו מדובר בארגז החול של הגננת יוכבד, מתעלם מן הסכנה, להבלע על ידי פוסידון. (אל הים היווני, למי שלא יודע).
אלוהים האוהב והרחום שלנו, לא עמד בפיתוי של נחשון אחינו, ומיד ביקע את הים לשניים.
כל מה שקרה בהמשך, הוא די ידוע, שהרי כל עברי טוב ומאמין צריך לשנן אותו כל שנה מחדש, במסגרת העינוי של ליל הסדר, בו מושיבים אותך רעב, לשעתיים- שלוש, מול שולחן עמוס בכל טוב, ועליך לשיר ולדקלם את הסיפור המייגע הזה, תוך התעלמות מוחלטת מן האוכל ומן הרעב.
"במהלך הדורות הפך נחשון לסמל המייצג ראשוניות והעזה. על-שם נחשון נטבע המושג "קפיצה נחשונית", כתיאור לקפיצה נועזת, "מבצע נחשון" (המבצע לפריצת הדרך לירושלים הנצורה במלחמת השחרור), שמות של יחידות צבאיות בצה"ל ובשב"ס, שמה של המכינה הקדם-צבאית החילונית הראשונה "נחשון".
במסורת המחשבה היהודית-דתית, נחשון מסמל גם את ההשתדלות הטבעית שעל האדם לעשות, כדרך לקבל סיוע מהקב"ה, במקום לשבת בחיבוק ידיים ולצפות לנס, שכן לפי המדרש, קפץ נחשון בן עמינדב לים סוף עוד לפני שנבקע, ורק לאחר שהגיע לעומק בו הגיעו המים לצווארו, נבקע הים ובני ישראל עברו בו". (וויקפדיה).
נחשון משמש היום את ראובן קובנט, מנכ"ל, " דן אנד ברדסטריט ישראל", בטור נוקב למען הצלת האוליגרכים שלנו, (הנחשונים של ישראל המודרנית כלשונו), בעמוד 17 של "דה מרקר" מהיום.
האיש המוכשר הזה, סוג של נחשון בעצמו, שכן אחרת איך נסביר את המנכ"לות שלו בחברה "בינלאומית למידע עסקי, הנותנת שרותי מידע עסקי, מידע על אשראי ומידע שיווקי. המידע ניתן בעיקר לחברות או מנהלים המעוניינים במידע אודות חברות אחרות". (וויקפדיה),
דן אנד ברדסטריט ישראל היא חברת דרוג למעשה, תפקידה לשמש מצפן אובייקטיבי לפעילים בשוק ההון הישראלי ולספק מידע מהימן על חוסנם הפיננסי של החברות שפועלות במשק.
קובנט היה לפני זה נציגנו (של הריבון, כלומר- הרגולטור), בבורסה בתל אביב, ובתור שכזה, עמד בראשה של משטרת הבורסה, מוסד שתפקידו לשמור בשמנו המשקיעים, על כל השמנת שזורמת שם בימים טובים יותר מן הימים האלה.
יש קשר הגיוני בין תפקידו של האיש בעבודתו הקודמת, ובין הניהול בפועל של חברת דירוג, שמתפקדת גם כסוג של רגולטור קפיטליסטי במשק.
ומה רוצה מאיתנו האיש המוכשר הזה, בטור בעמוד 17 של דה מרקר?
ראשית הוא מפליג בשבחם של "הטייקונים" הישראלים, הנחשונים של ישראל מודל מאה ה - 21 לדבריו.
הם אנשי העוז ומופת של אומץ הלב של שוק ההון הישראלי, שהשקיעו באקט פטריוטי למופת, אליבא דה קובנט, את כספינו (שהפכו בינתיים בזכות "המוסדיים", קרי מנהלי הקופות והקרנות, עוד סוג של זבל אנושי תאב בצע ומצומק שכל, שממשיך לחתוך את חסכונותינו המתנדפים בעמלות מופקעות, כאילו לא קרה כלום בשנה האחרונה "), ל"איגרות זבל", שהושקעו בפלז'ה בניו יורק, וב"סטריפ" בלאס וגאס ואו בשכונות חדשות שמזכירות את השכונות "הסביונים" שלנו, (כאילו אין די בהם כנכס ארכיטקטורי, אורבני), בבירות של הונגריה, רומניה, אוקראינה, רוסיה ופולין.
הקריאה הנרגשת של מנכ"ל חברת הדירוג האובייקטיבית לכאורה, לשמור על האוליגרכים שלנו (תשובה, דנקנר, לבייב ושות), למען חוסן המולדת, היא קריאה זדונית, מטעה ומרושעת שמנסה להפעיל לחץ על הפוליטיקאים רפי השכל ותאבי השלטון שלנו (בתקופה של בחירות, לא עלינו), לצאת להגנתם של מי שהביאו את המשבר הכלכלי הענק הזה לפתחנו. (סביר שאם היו מסתפקים בשוק ובנכסים ישראלים, האימפקט של הצונמי הגלובלי הזה, היה ממותן בהרבה אצלנו, ולא היה מאיים באופן ריאלי משו, על חוסנם של הבנקים בישראל, ועל כספי הפנסיה של כולנו).
מה גדולה האירוניה שבעמוד קודם, ע' 16 ("שאפו" לעורך של דה מרקר), נפרסת תוכניתו הסודית של נתןYAHOO, שעיקרי דבריו, דומים לאלה של קובנט.
הוא קורה לממשלתנו לרכוש את "אגרות הזבל" של האוליגרכים ולהציל בעצם את החברות הכושלות שלהם, שעיקר ההפסדים שלהם קשורים לירידות ערכי הנכסים שרכשו בחו"ל בבהילות נחשונית מופרזת. (תאוות בצע זולה ומתועבת).
הרכישות האלה, כרגע מדובר בעשרות מיליארדים, יבואו מן הכיסים שלנו (העלאת מיסים, הורדת שכר במגזר הציבורי ופיטורים שם, ואו אינפלציה דוהרת כתוצאה מהדפסת כסף לכיסוי הרכישות האלה).
כך נסבסד פעם נוספת את תאוות הבצע של תשובה, לבייב, דנקנר, אריסון, האחים עופר, שלאחד מהם היה מספיק כסף כדי לקנות תואר אבירות של הממלכה המאוחדת, בריטניה, בסך 200,000,000 (מאתיים מיליון), שקל.
אז אני רק שואל, עד כמה נמשיך לאכול את החרא של האנשים האלה?
ולאלה שחושבים שנתןYAHOO השתנה, הנה התזכורת, האיש כפי שהיה תמיד, עבד לבעלי ההון, אדוני הארץ.

נחשון או נחשול, (של הצונמי).

נחשון בן עמינדב היה אחד מן הברנז'ה.
האיש היעיל הזה, התחתן עם בתו של אהרון, הכהן כמובן, אחיו של משה רבנו.
הוא היה נשיא יהודה, המפואר (והשורד), שבין שבטי ישראל, וגם הלוחמני שבהם.
וכך מסופר במשנה על נחשון בן עמינדב:
"היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה".
(מסכת סוטה לו, ל"ז, מכילתא בשלח - ויהי ה).

בואו ננתח את מעשיו של נחשון, שהפך מעת זו לסמל לתעוזה ותעצומות הנפש, כמו האמונה העיוורת באלוהים, בסאגה של עמינו.
וזו הסצנה שנחשון בן עמינדב קנה בעקבותיה חלקה בנצח.
עם ישראל המוכה והחבול, (האומנם, שהרי זה העם שאלוהיו חיסל את כל הבנים הבכורים במצרים, ועשה עוד כמה מעשים, לא במיוחד יפים לכל האזרחים שם), במנוסה גדולה מצבאו של פרעה, מגיע לים סוף.
מרביתם לשחות לא יודעים, אבל מפלטם היחיד, הוא חוף המבטחים בגדה שמנגד. כדי להגיע לשם, צריך לחצות את הים, לכאורה, מעשה בלתי אפשרי, אבל לא עבור נחשון שלנו, הוא שם את נשמתו בכפו והסתער על הים, כאילו מדובר בארגז החול של הגננת יוכבד, מתעלם מן הסכנה, להבלע על ידי פוסידון. (אל הים היווני, למי שלא יודע).
אלוהים האוהב והרחום שלנו, לא עמד בפיתוי של נחשון אחינו, ומיד ביקע את הים לשניים.
כל מה שקרה בהמשך, הוא די ידוע, שהרי כל עברי טוב ומאמין צריך לשנן אותו כל שנה מחדש, במסגרת העינוי של ליל הסדר, בו מושיבים אותך רעב, לשעתיים- שלוש, מול שולחן עמוס בכל טוב, ועליך לשיר ולדקלם את הסיפור המייגע הזה, תוך התעלמות מוחלטת מן האוכל ומן הרעב.
"במהלך הדורות הפך נחשון לסמל המייצג ראשוניות והעזה. על-שם נחשון נטבע המושג "קפיצה נחשונית", כתיאור לקפיצה נועזת, "מבצע נחשון" (המבצע לפריצת הדרך לירושלים הנצורה במלחמת השחרור), שמות של יחידות צבאיות בצה"ל ובשב"ס, שמה של המכינה הקדם-צבאית החילונית הראשונה "נחשון".
במסורת המחשבה היהודית-דתית, נחשון מסמל גם את ההשתדלות הטבעית שעל האדם לעשות, כדרך לקבל סיוע מהקב"ה, במקום לשבת בחיבוק ידיים ולצפות לנס, שכן לפי המדרש, קפץ נחשון בן עמינדב לים סוף עוד לפני שנבקע, ורק לאחר שהגיע לעומק בו הגיעו המים לצווארו, נבקע הים ובני ישראל עברו בו". (וויקפדיה).
נחשון משמש היום את ראובן קובנט, מנכ"ל, " דן אנד ברדסטריט ישראל", בטור נוקב למען הצלת האוליגרכים שלנו, (הנחשונים של ישראל המודרנית כלשונו), בעמוד 17 של "דה מרקר" מהיום.
האיש המוכשר הזה, סוג של נחשון בעצמו, שכן אחרת איך נסביר את המנכ"לות שלו בחברה "בינלאומית למידע עסקי, הנותנת שרותי מידע עסקי, מידע על אשראי ומידע שיווקי. המידע ניתן בעיקר לחברות או מנהלים המעוניינים במידע אודות חברות אחרות". (וויקפדיה),
דן אנד ברדסטריט ישראל היא חברת דרוג למעשה, תפקידה לשמש מצפן אובייקטיבי לפעילים בשוק ההון הישראלי ולספק מידע מהימן על חוסנם הפיננסי של החברות שפועלות במשק.
קובנט היה לפני זה נציגנו (של הריבון, כלומר- הרגולטור), בבורסה בתל אביב, ובתור שכזה, עמד בראשה של משטרת הבורסה, מוסד שתפקידו לשמור בשמנו המשקיעים, על כל השמנת שזורמת שם בימים טובים יותר מן הימים האלה.
יש קשר הגיוני בין תפקידו של האיש בעבודתו הקודמת, ובין הניהול בפועל של חברת דירוג, שמתפקדת גם כסוג של רגולטור קפיטליסטי במשק.
ומה רוצה מאיתנו האיש המוכשר הזה, בטור בעמוד 17 של דה מרקר?
ראשית הוא מפליג בשבחם של "הטייקונים" הישראלים, הנחשונים של ישראל מודל מאה ה - 21 לדבריו.
הם אנשי העוז ומופת של אומץ הלב של שוק ההון הישראלי, שהשקיעו באקט פטריוטי למופת, אליבא דה קובנט, את כספינו (שהפכו בינתיים בזכות "המוסדיים", קרי מנהלי הקופות והקרנות, עוד סוג של זבל אנושי תאב בצע ומצומק שכל, שממשיך לחתוך את חסכונותינו המתנדפים בעמלות מופקעות, כאילו לא קרה כלום בשנה האחרונה "), ל"איגרות זבל", שהושקעו בפלז'ה בניו יורק, וב"סטריפ" בלאס וגאס ואו בשכונות חדשות שמזכירות את השכונות "הסביונים" שלנו, (כאילו אין די בהם כנכס ארכיטקטורי, אורבני), בבירות של הונגריה, רומניה, אוקראינה, רוסיה ופולין.
הקריאה הנרגשת של מנכ"ל חברת הדירוג האובייקטיבית לכאורה, לשמור על האוליגרכים שלנו (תשובה, דנקנר, לבייב ושות), למען חוסן המולדת, היא קריאה זדונית, מטעה ומרושעת שמנסה להפעיל לחץ על הפוליטיקאים רפי השכל ותאבי השלטון שלנו (בתקופה של בחירות, לא עלינו), לצאת להגנתם של מי שהביאו את המשבר הכלכלי הענק הזה לפתחנו. (סביר שאם היו מסתפקים בשוק ובנכסים ישראלים, האימפקט של הצונמי הגלובלי הזה, היה ממותן בהרבה אצלנו, ולא היה מאיים באופן ריאלי משו, על חוסנם של הבנקים בישראל, ועל כספי הפנסיה של כולנו).
מה גדולה האירוניה שבעמוד קודם, ע' 16 ("שאפו" לעורך של דה מרקר), נפרסת תוכניתו הסודית של נתןYAHOO, שעיקרי דבריו, דומים לאלה של קובנט.
הוא קורה לממשלתנו לרכוש את "אגרות הזבל" של האוליגרכים ולהציל בעצם את החברות הכושלות שלהם, שעיקר ההפסדים שלהם קשורים לירידות ערכי הנכסים שרכשו בחו"ל בבהילות נחשונית מופרזת. (תאוות בצע זולה ומתועבת).
הרכישות האלה, כרגע מדובר בעשרות מיליארדים, יבואו מן הכיסים שלנו (העלאת מיסים, הורדת שכר במגזר הציבורי ופיטורים שם, ואו אינפלציה דוהרת כתוצאה מהדפסת כסף לכיסוי הרכישות האלה).
כך נסבסד פעם נוספת את תאוות הבצע של תשובה, לבייב, דנקנר, אריסון, האחים עופר, שלאחד מהם היה מספיק כסף כדי לקנות תואר אבירות של הממלכה המאוחדת, בריטניה, בסך 200,000,000 (מאתיים מיליון), שקל.
אז אני רק שואל, עד כמה נמשיך לאכול את החרא של האנשים האלה?
ולאלה שחושבים שנתןYAHOO השתנה, הנה התזכורת, האיש כפי שהיה תמיד, עבד לבעלי ההון, אדוני הארץ.

כמה שינאה יש שם.

במהלך שיטוט בבלוגיה, קראתי תגובה של בחור ,(ייתוש - עאלק), שהגיב על "עצרת רבין" באופן בוטה, מזלזל, גזעני (ניכס את העצרת לגזע האשכנזי, שאצלו מתחלק ללבנים טובים, היקים למשל, ולבנים רעים, ה"סלאבים" כלשונו, שהם הנחותים באנשים שהוא מכיר).
אני הגבתי לדבריו בפוסט קודם: http://cafe.themarker.com/view.php?t=718793
דבריו מסוכנים בעיני וראוים לדיון בפורום רחב ככל האפשר, כי עם דיעות כאלה, השנאה בין מזרחיים כמוהו, לבין "אשכנזים לבנים מערביים מזויפים", כהגדרתו, עשוי לגרור אותנו למלחמת אחים בכלום זמן.
אני משתדל להימנע מהכללות, אבל אם תטרחו לקרוא את דבריו במלואם, תגלו שמדובר באיש די לא משכיל, בור של ממש בכל מה שנוגע לעובדות היסטוריות ודמוגרפיות. אם זאת, מאחר ולפי דעתי, דעותיו מייצגות ציבור מקופח (בעיני עצמו), אפשר של מאות אלפים ואולי יותר, הם ראויים לתשומת לב מצד כל מי שחושב שתרבות דיבור, ידע, השכלה, אתיקה, כבוד האדם ואהבת הארץ הזאת חשובים להם.
להלן דבריו כפי שהם, ללא עריכה, בהמשך לפוסט שלי "תגובה על תגובה":

" צטט: itush5 2008-11-15 00:09:11
ערסאל יקר,

קודם כל לכבוד הוא לי שאתה מצטט מדבריי.

דבר ראשון-מאיפה היומרה הזאת שאתה מייחס לעצמך ולאשכנזים את הקידמה הטכנולוגיה וההשכלה,והמערביות.

מהיכן היומרה הזאת שאתה חלק מאירופה המערבית-כלום לא הייתה אירופה מזרחית קיימת.
זה מעניין התהליך הפסיכוסוציאלי של סלאבים שבין ליילה הפכו לחלק מצרפת(בלי לדעת צרפתית) או מגרמניה (בלי לדעת גרמנית-יידיש זו לא שפה).

אם אתה כל כך מהמשכילים למה אתה לא פותח ספר הסטוריה ולומד למשל שרוב העם הפולני היהודי עלה לא משכיל מאיזה עיירה בשם בוצ'אצ או חלם,' שם הוא חי במציאות של קוני למל,שטייטל וכדומה ידע יידיש ופולנית.עם איזה השכלה בדיוק?

בוא אני אספר לך עם איזה השכלה מזרחים עלו:יהודי מצריים-6 שפות וקולג',רוב יהודי מרוקו דוברי צרפתית וספרדית,יהודי פרס שגם כן למדו באליאנס,יהודי סוריה וכמובן יהודי עירק דוברי האנגלית ורואי החשבון והבנקאים.

נשמע מדבריך כאילו היטלר גרם לעיכוב בדוקטורט של יהודי מזרח אירופה "המשכילים". בוא אני אספר לך על העיכוב בתואר של סבא שלי ששלט 6 שפות,והשלים את תואר בארץ שהיה לבטח יותר משכיל מרוב הפולנים הגזענים שעלו לארץ,יוצאי עיירות שכוחות אל בפולין ומזרחה משם.

שוב על איזו נאורות והשכלה אתה מדבר? אה שכחתי אשכנזי זה כבר משכיל,אין צורך להוכיח!.בילט אין.
זה הכל מנגנון הבנייתי ומשוכלל שיצר דימוי נחות למזרחים על שום צבעם.

בוא אני אספר לך את הסיפור המזרחי שלי חתיכת פלצן,האשכנזים דאגו "להפגיר",מלשון פיגור, את האוכלוסייה המזרחית על מנת ליצור להם עבדים על מנת לפצות על נחיתותם התרבותית,לכן הם השתלטו על הנכסים,האדמות והמוסדות ומאז הם שולטים בכולם כמריונטה,הפכו את ילדי המשכילים המזרחים למפגרים עם רצון-ככה זה עם תקצוב דיפרנציאלי גזעני,בתי ספר עיוניים לעומת בתי ספר מקצועיים.

ואת ילדיהם דאגו לשלוח לגימנזיום.מאוד פשוט ולכן אתה יושב לך ומשתין עלינו בקשת של שלום,ערכים,עצרת רבין אבל אתה גזען קטן ועלוב שחושב שמרוקו זה מופלטה וערבים זה חומוס-דור הוריך דאג למחוק את תרבותנו וכבודנו ככה שאולי זה מה שנשאר.

טוב עשו דודיי סבתי שעלו לצרפת במקום למקום העלוב הזה עם אנשים מכוערים וצרים.

אז אתה בא וקורא לי מפגר?הרצחת וגם ירשת?

מעניין שהאשכנזים ייקים הם פחות פלצניים-חלקם ממשפחתי.

אשכנזים באו מדרעק לדרעק,מזרחים באו ממקום טוב ומכבד לסוג של שואה תרבותית.

במרוקאית יש מילה שאין לה תרגום בעברית-פשאלה!

ולהלן כמה הערות לאיש היקר הזה:

ראשית ידידי המלומד, בדיון אקדמי, שהוא די רחוק מהדיון שאתה מנהל אתי, משתמשים במושגים (קונספט), לצורך הפשטה ויעילות הדיון. כך למשל, העולם המערבי, בדיון בהקשר היסטורי, תרבותי כולל את כל ארצות מזרח אירופה גם כן (הפרדה שאתה עושה בין יהודים סלאבים ליהדות המערבית האמיתית כדברך, כלל לא קיימת בשום דיסציפלינה מדעית ואו פופולרית שאני מכיר לצערי), כך למשל, קופרניקוס , 1494-1543, שהיה פולני גוי, אשר פיתח את המודל ההליוצנטרי , לפיו כוכבי הלכת סובבים סביב השמש, והניח את הבסיס לאסטרונומיה המודרנית שאפשרה לאסטרונאוט המרוקאי הראשון, להניח את כפכפי החלל שלו על הירח. (אגב, אני חושש שזו תיאוריה שעדיין לא תופסת בחצרו של הנביא עובדיה, שם הכל עוד סובב סביבנו, כלומר סביב הגברים שבינינו, והאלוהים הזכרי שהמצאנו), וקופרניקוס העביר את חייו ויצר בארץ סלאבית מובהקת.
נניח ברוסיה המפגרת, שגם היא שייכת לעולם הסלאבי, כתבו כמה סופרים ספרים שנכללים היום בפנתיאון של הספרות העולמית, כך למשל גוגול, טולטסטוי, דוסטויבסקי, גורקי ועוד כמה סופרים זניחים, שממש, אבל ממש לא הצליחו להשיג את ההישגים הספרותיים של הסופרים המרוקאים של המאה ה - 19 ותחילת המאה ה - 20.
ובסוף אותו מאה, וגם במזרח אירופה, כתבו ביאליק, שלום עליכם, מנדלה מוכר ספרים ועוד כמה גמדים ספרותיים, בניגוד ליוצרי הענק של יהדות מרוקו בתקופה זו ואחרי זה: (.........................עליך לכתוב את שמם, אני לצערי לא כל כך מכיר אותם).
בערך באותה עת קם לו יהודי הונגרי (ההונגרים לא סלאבים, ההונגרים שייכים למשפחת העמים ה"פינית אוגרית" על פי השיוך הלינגוויסטי - בלשני), תיאודור הרצל שמו, אשר ללא פועלו, סבך האקדמאי, היה יכול להשלים את לימודיו האקדמיים בארץ הולדתו מרוקו, ואתה ידידי הבלתי מלומד, היית יכול לבוא למלך הנעור של המרוקאים בטענות, על ענייני הקיפוח שלך וכאלה.
מלינובסקי, פולני נוסף, הניח את הבסיס למדעי האנתרופולוגיה, שאילו טרחת לעיין בספריו, יתכן שהיית מגלה שהעולם מתנהל קצת שונה מן החומר הרעיל שעליו גדלת.
(ובהקשר זה ידידי, לצטט מדבריו של האנתרופולוג "בובליל", הנך עושה זאת למרבה הגרוטסקה, לא יחשב בעיני כציטוט אקדמי)
כמו כן אני מזמין אתך לבדוק את מרבית הטענות שלך בדבר חלוקה מגמתית של תלמידים אשכנזים, (אגב, כאן הזמן לומר לך ידידי, שבעיני כל היהדות שמוצאה מארצות המערב, היא יהדות אשכנזית, זו ההכללה שאני, ורוב הציבור משתמש בה, ולמעשה אין לה קשר לחלוקה המקבילה במסורת היהודית) לבין תלמידים מזרחיים, לפיו האשכנזים נותבו לגימנסיות, או לבתי ספר אליטיסתיים ומזרחיים לבתי ספר מקצועיים פשוט אינה נכונה.
אגב כולה מדובר בבתי ספר תיכוניים רגילים למדי (הגמנסיות), ומספרם היה ספור וחסר משמעות.

מרבית האשכנזים המשוקצים שלך למדו בבתי ספר תיכוניים "פשוטים", ללא התואר הזה שמפריע לך בעיקר בגלל העדר ידע ובורות בכל תחום שאליו אתה מפליג בדיון שלך.
אגב, ידידי היקר והנאור, אני באופן אישי התחלתי את צעדי בארץ במעברה, כמו אבותיך. אחרי זה מסיבות אידיאולוגיות, הורי בחרו להצטרף לקיבוץ, שם אני גדלתי, ולראשונה שמעתי שהעם הזה מחולק לספרדים ואשכנזים, בדרכי לסיירת, בטירונות בצנחנים, מבחור מרוקאי, שליווה את ההבחנה המשכילה הזאת בראסייה שפספסה את ראשי במעט בגין קיפוח מצטבר, כי לפני זה כלל לא ידעתי על קיומו של האיש הזה, שגם נעלם אחר כך.
מאחר ובתקופה זאת, בקיבוצים החרימו (בצדק), את מבחני הבגרות, נאלצתי לאחר השלמת לימודי בתיכון, לעשות בגרות אקסטרנית.
באוניברסיטה ממנתי את לימודי מעבודות מזדמנות, הקיבוץ או המדינה לא עזרו לי באגורה שחוקה, שכן השתייכתי לאוכלוסיה הבהירה יותר של עמנו, והמלגות היו בעיקר נחלת חברים כמוך.
אגב, ספר לי היכן עשו יהודי מרוקו בהרי האטלס את השכלתם, ש"האשכנזים דאגו "להפגיר"",, זה ממש מעניין אותי, כי לפי מיטב ידיעתי, מוסדות אקדמיים מובילים אין שם יותר מדי גם בימים אלה.
אודה לך ידידי הכעוס משו, אם תשכיל אותי ותספר לי על הישגים גדולים של התרבויות המזרחיות , נניח באלף השנים האחרונות.
אשמך לשמוע על מדענים מרוקאים או צפון אפריקאים, שתרמו במשהו לאפשרות הטריוויאלית שיש לך ברגעים אלה להשתמש במחשב ובאינטרנט, שהם המצאות של הטכנולוגיה המערבית המודרנית, או בין ממציאי הטכנולוגיות שמאפשרים שידורי טלוויזיה, שמספקים שופר לפילוסוף שלך בובליל, להשמיע את הגיגיו באופן שירעיל את מוחם של המוני עמישראלים.
אודה לך אם תמציא לי שמות של זוכי נובל מיהדות המזרח. אשכנזים יש כמה, אפילו בארץ שלי, שאני מכבד, למרות שאני חלוק על לא מעט דברים שקורים כאן, ומה לעשות ידידי, הם גם קצת קשורים אליך ולתרבות הלוונטינית הזאת שאתה מנסה להנחיל לכולנו.
אגב אם ישראל היא: "מקום ... עלוב זה עם אנשים מכוערים וצרים", למה שלא תארוז את מטלטלך, ותעבור למקום שיש בו אנשים דומים לך, שתרגיש במחיצתם הרבה יותר נוח ופחות מנוכר.
אני באופן אישי מוותר עליך.

להכנס בהם

במהלך שיטוט בבלוגיה, קראתי תגובה של בחור ,(ייתוש - עאלק), שהגיב על "עצרת רבין" באופן בוטה, מזלזל, גזעני (ניכס את העצרת לגזע האשכנזי, שאצלו מתחלק ללבנים טובים, היקים למשל, ולבנים רעים, ה"סלאבים" כלשונו, שהם הנחותים באנשים שהוא מכיר).
אני הגבתי לדבריו בפוסט קודם: http://cafe.themarker.com/view.php?t=718793
דבריו מסוכנים בעיני וראוים לדיון בפורום רחב ככל האפשר, כי עם דיעות כאלה, השנאה בין מזרחיים כמוהו, לבין "אשכנזים לבנים מערביים מזויפים", כהגדרתו, עשוי לגרור אותנו למלחמת אחים בכלום זמן.
אני משתדל להימנע מהכללות, אבל אם תטרחו לקרוא את דבריו במלואם, תגלו שמדובר באיש די לא משכיל, בור של ממש בכל מה שנוגע לעובדות היסטוריות ודמוגרפיות. אם זאת, מאחר ולפי דעתי, דעותיו מייצגות ציבור מקופח (בעיני עצמו), אפשר של מאות אלפים ואולי יותר, הם ראויים לתשומת לב מצד כל מי שחושב שתרבות דיבור, ידע, השכלה, אתיקה, כבוד האדם ואהבת הארץ הזאת חשובים להם.
להלן דבריו כפי שהם, ללא עריכה, בהמשך לפוסט שלי "תגובה על תגובה":

" צטט: itush5 2008-11-15 00:09:11
ערסאל יקר,

קודם כל לכבוד הוא לי שאתה מצטט מדבריי.

דבר ראשון-מאיפה היומרה הזאת שאתה מייחס לעצמך ולאשכנזים את הקידמה הטכנולוגיה וההשכלה,והמערביות.

מהיכן היומרה הזאת שאתה חלק מאירופה המערבית-כלום לא הייתה אירופה מזרחית קיימת.
זה מעניין התהליך הפסיכוסוציאלי של סלאבים שבין ליילה הפכו לחלק מצרפת(בלי לדעת צרפתית) או מגרמניה (בלי לדעת גרמנית-יידיש זו לא שפה).

אם אתה כל כך מהמשכילים למה אתה לא פותח ספר הסטוריה ולומד למשל שרוב העם הפולני היהודי עלה לא משכיל מאיזה עיירה בשם בוצ'אצ או חלם,' שם הוא חי במציאות של קוני למל,שטייטל וכדומה ידע יידיש ופולנית.עם איזה השכלה בדיוק?

בוא אני אספר לך עם איזה השכלה מזרחים עלו:יהודי מצריים-6 שפות וקולג',רוב יהודי מרוקו דוברי צרפתית וספרדית,יהודי פרס שגם כן למדו באליאנס,יהודי סוריה וכמובן יהודי עירק דוברי האנגלית ורואי החשבון והבנקאים.

נשמע מדבריך כאילו היטלר גרם לעיכוב בדוקטורט של יהודי מזרח אירופה "המשכילים". בוא אני אספר לך על העיכוב בתואר של סבא שלי ששלט 6 שפות,והשלים את תואר בארץ שהיה לבטח יותר משכיל מרוב הפולנים הגזענים שעלו לארץ,יוצאי עיירות שכוחות אל בפולין ומזרחה משם.

שוב על איזו נאורות והשכלה אתה מדבר? אה שכחתי אשכנזי זה כבר משכיל,אין צורך להוכיח!.בילט אין.
זה הכל מנגנון הבנייתי ומשוכלל שיצר דימוי נחות למזרחים על שום צבעם.

בוא אני אספר לך את הסיפור המזרחי שלי חתיכת פלצן,האשכנזים דאגו "להפגיר",מלשון פיגור, את האוכלוסייה המזרחית על מנת ליצור להם עבדים על מנת לפצות על נחיתותם התרבותית,לכן הם השתלטו על הנכסים,האדמות והמוסדות ומאז הם שולטים בכולם כמריונטה,הפכו את ילדי המשכילים המזרחים למפגרים עם רצון-ככה זה עם תקצוב דיפרנציאלי גזעני,בתי ספר עיוניים לעומת בתי ספר מקצועיים.

ואת ילדיהם דאגו לשלוח לגימנזיום.מאוד פשוט ולכן אתה יושב לך ומשתין עלינו בקשת של שלום,ערכים,עצרת רבין אבל אתה גזען קטן ועלוב שחושב שמרוקו זה מופלטה וערבים זה חומוס-דור הוריך דאג למחוק את תרבותנו וכבודנו ככה שאולי זה מה שנשאר.

טוב עשו דודיי סבתי שעלו לצרפת במקום למקום העלוב הזה עם אנשים מכוערים וצרים.

אז אתה בא וקורא לי מפגר?הרצחת וגם ירשת?

מעניין שהאשכנזים ייקים הם פחות פלצניים-חלקם ממשפחתי.

אשכנזים באו מדרעק לדרעק,מזרחים באו ממקום טוב ומכבד לסוג של שואה תרבותית.

במרוקאית יש מילה שאין לה תרגום בעברית-פשאלה!

ולהלן כמה הערות לאיש היקר הזה:

ראשית ידידי המלומד, בדיון אקדמי, שהוא די רחוק מהדיון שאתה מנהל אתי, משתמשים במושגים (קונספט), לצורך הפשטה ויעילות הדיון. כך למשל, העולם המערבי, בדיון בהקשר היסטורי, תרבותי כולל את כל ארצות מזרח אירופה גם כן (הפרדה שאתה עושה בין יהודים סלאבים ליהדות המערבית האמיתית כדברך, כלל לא קיימת בשום דיסציפלינה מדעית ואו פופולרית שאני מכיר לצערי), כך למשל, קופרניקוס , 1494-1543, שהיה פולני גוי, אשר פיתח את המודל ההליוצנטרי , לפיו כוכבי הלכת סובבים סביב השמש, והניח את הבסיס לאסטרונומיה המודרנית שאפשרה לאסטרונאוט המרוקאי הראשון, להניח את כפכפי החלל שלו על הירח. (אגב, אני חושש שזו תיאוריה שעדיין לא תופסת בחצרו של הנביא עובדיה, שם הכל עוד סובב סביבנו, כלומר סביב הגברים שבינינו, והאלוהים הזכרי שהמצאנו), וקופרניקוס העביר את חייו ויצר בארץ סלאבית מובהקת.
נניח ברוסיה המפגרת, שגם היא שייכת לעולם הסלאבי, כתבו כמה סופרים ספרים שנכללים היום בפנתיאון של הספרות העולמית, כך למשל גוגול, טולטסטוי, דוסטויבסקי, גורקי ועוד כמה סופרים זניחים, שממש, אבל ממש לא הצליחו להשיג את ההישגים הספרותיים של הסופרים המרוקאים של המאה ה - 19 ותחילת המאה ה - 20.
ובסוף אותו מאה, וגם במזרח אירופה, כתבו ביאליק, שלום עליכם, מנדלה מוכר ספרים ועוד כמה גמדים ספרותיים, בניגוד ליוצרי הענק של יהדות מרוקו בתקופה זו ואחרי זה: (.........................עליך לכתוב את שמם, אני לצערי לא כל כך מכיר אותם).
בערך באותה עת קם לו יהודי הונגרי (ההונגרים לא סלאבים, ההונגרים שייכים למשפחת העמים ה"פינית אוגרית" על פי השיוך הלינגוויסטי - בלשני), תיאודור הרצל שמו, אשר ללא פועלו, סבך האקדמאי, היה יכול להשלים את לימודיו האקדמיים בארץ הולדתו מרוקו, ואתה ידידי הבלתי מלומד, היית יכול לבוא למלך הנעור של המרוקאים בטענות, על ענייני הקיפוח שלך וכאלה.
מלינובסקי, פולני נוסף, הניח את הבסיס למדעי האנתרופולוגיה, שאילו טרחת לעיין בספריו, יתכן שהיית מגלה שהעולם מתנהל קצת שונה מן החומר הרעיל שעליו גדלת.
(ובהקשר זה ידידי, לצטט מדבריו של האנתרופולוג "בובליל", הנך עושה זאת למרבה הגרוטסקה, לא יחשב בעיני כציטוט אקדמי)
כמו כן אני מזמין אתך לבדוק את מרבית הטענות שלך בדבר חלוקה מגמתית של תלמידים אשכנזים, (אגב, כאן הזמן לומר לך ידידי, שבעיני כל היהדות שמוצאה מארצות המערב, היא יהדות אשכנזית, זו ההכללה שאני, ורוב הציבור משתמש בה, ולמעשה אין לה קשר לחלוקה המקבילה במסורת היהודית) לבין תלמידים מזרחיים, לפיו האשכנזים נותבו לגימנסיות, או לבתי ספר אליטיסתיים ומזרחיים לבתי ספר מקצועיים פשוט אינה נכונה.
אגב כולה מדובר בבתי ספר תיכוניים רגילים למדי (הגמנסיות), ומספרם היה ספור וחסר משמעות.

מרבית האשכנזים המשוקצים שלך למדו בבתי ספר תיכוניים "פשוטים", ללא התואר הזה שמפריע לך בעיקר בגלל העדר ידע ובורות בכל תחום שאליו אתה מפליג בדיון שלך.
אגב, ידידי היקר והנאור, אני באופן אישי התחלתי את צעדי בארץ במעברה, כמו אבותיך. אחרי זה מסיבות אידיאולוגיות, הורי בחרו להצטרף לקיבוץ, שם אני גדלתי, ולראשונה שמעתי שהעם הזה מחולק לספרדים ואשכנזים, בדרכי לסיירת, בטירונות בצנחנים, מבחור מרוקאי, שליווה את ההבחנה המשכילה הזאת בראסייה שפספסה את ראשי במעט בגין קיפוח מצטבר, כי לפני זה כלל לא ידעתי על קיומו של האיש הזה, שגם נעלם אחר כך.
מאחר ובתקופה זאת, בקיבוצים החרימו (בצדק), את מבחני הבגרות, נאלצתי לאחר השלמת לימודי בתיכון, לעשות בגרות אקסטרנית.
באוניברסיטה ממנתי את לימודי מעבודות מזדמנות, הקיבוץ או המדינה לא עזרו לי באגורה שחוקה, שכן השתייכתי לאוכלוסיה הבהירה יותר של עמנו, והמלגות היו בעיקר נחלת חברים כמוך.
אגב, ספר לי היכן עשו יהודי מרוקו בהרי האטלס את השכלתם, ש"האשכנזים דאגו "להפגיר"",, זה ממש מעניין אותי, כי לפי מיטב ידיעתי, מוסדות אקדמיים מובילים אין שם יותר מדי גם בימים אלה.
אודה לך ידידי הכעוס משו, אם תשכיל אותי ותספר לי על הישגים גדולים של התרבויות המזרחיות , נניח באלף השנים האחרונות.
אשמך לשמוע על מדענים מרוקאים או צפון אפריקאים, שתרמו במשהו לאפשרות הטריוויאלית שיש לך ברגעים אלה להשתמש במחשב ובאינטרנט, שהם המצאות של הטכנולוגיה המערבית המודרנית, או בין ממציאי הטכנולוגיות שמאפשרים שידורי טלוויזיה, שמספקים שופר לפילוסוף שלך בובליל, להשמיע את הגיגיו באופן שירעיל את מוחם של המוני עמישראלים.
אודה לך אם תמציא לי שמות של זוכי נובל מיהדות המזרח. אשכנזים יש כמה, אפילו בארץ שלי, שאני מכבד, למרות שאני חלוק על לא מעט דברים שקורים כאן, ומה לעשות ידידי, הם גם קצת קשורים אליך ולתרבות הלוונטינית הזאת שאתה מנסה להנחיל לכולנו.
אגב אם ישראל היא: "מקום ... עלוב זה עם אנשים מכוערים וצרים", למה שלא תארוז את מטלטלך, ותעבור למקום שיש בו אנשים דומים לך, שתרגיש במחיצתם הרבה יותר נוח ופחות מנוכר.
אני באופן אישי מוותר עליך.

במהלך שיטוט בבלוגיה, קראתי תגובה של בחור ,(ייתוש - עאלק), שהגיב על "עצרת רבין" באופן בוטה, מזלזל, גזעני (ניכס את העצרת לגזע האשכנזי, שאצלו מתחלק ללבנים טובים, היקים למשל, ולבנים רעים, ה"סלאבים" כלשונו, שהם הנחותים באנשים שהוא מכיר).
אני הגבתי לדבריו בפוסט קודם: http://cafe.themarker.com/view.php?t=718793
דבריו מסוכנים בעיני וראוים לדיון בפורום רחב ככל האפשר, כי עם דיעות כאלה, השנאה בין מזרחיים כמוהו, לבין "אשכנזים לבנים מערביים מזויפים", כהגדרתו, עשוי לגרור אותנו למלחמת אחים בכלום זמן.
אני משתדל להימנע מהכללות, אבל אם תטרחו לקרוא את דבריו במלואם, תגלו שמדובר באיש די לא משכיל, בור של ממש בכל מה שנוגע לעובדות היסטוריות ודמוגרפיות. אם זאת, מאחר ולפי דעתי, דעותיו מייצגות ציבור מקופח (בעיני עצמו), אפשר של מאות אלפים ואולי יותר, הם ראויים לתשומת לב מצד כל מי שחושב שתרבות דיבור, ידע, השכלה, אתיקה, כבוד האדם ואהבת הארץ הזאת חשובים להם.
להלן דבריו כפי שהם, ללא עריכה, בהמשך לפוסט שלי "תגובה על תגובה":

" צטט: itush5 2008-11-15 00:09:11
ערסאל יקר,

קודם כל לכבוד הוא לי שאתה מצטט מדבריי.

דבר ראשון-מאיפה היומרה הזאת שאתה מייחס לעצמך ולאשכנזים את הקידמה הטכנולוגיה וההשכלה,והמערביות.

מהיכן היומרה הזאת שאתה חלק מאירופה המערבית-כלום לא הייתה אירופה מזרחית קיימת.
זה מעניין התהליך הפסיכוסוציאלי של סלאבים שבין ליילה הפכו לחלק מצרפת(בלי לדעת צרפתית) או מגרמניה (בלי לדעת גרמנית-יידיש זו לא שפה).

אם אתה כל כך מהמשכילים למה אתה לא פותח ספר הסטוריה ולומד למשל שרוב העם הפולני היהודי עלה לא משכיל מאיזה עיירה בשם בוצ'אצ או חלם,' שם הוא חי במציאות של קוני למל,שטייטל וכדומה ידע יידיש ופולנית.עם איזה השכלה בדיוק?

בוא אני אספר לך עם איזה השכלה מזרחים עלו:יהודי מצריים-6 שפות וקולג',רוב יהודי מרוקו דוברי צרפתית וספרדית,יהודי פרס שגם כן למדו באליאנס,יהודי סוריה וכמובן יהודי עירק דוברי האנגלית ורואי החשבון והבנקאים.

נשמע מדבריך כאילו היטלר גרם לעיכוב בדוקטורט של יהודי מזרח אירופה "המשכילים". בוא אני אספר לך על העיכוב בתואר של סבא שלי ששלט 6 שפות,והשלים את תואר בארץ שהיה לבטח יותר משכיל מרוב הפולנים הגזענים שעלו לארץ,יוצאי עיירות שכוחות אל בפולין ומזרחה משם.

שוב על איזו נאורות והשכלה אתה מדבר? אה שכחתי אשכנזי זה כבר משכיל,אין צורך להוכיח!.בילט אין.
זה הכל מנגנון הבנייתי ומשוכלל שיצר דימוי נחות למזרחים על שום צבעם.

בוא אני אספר לך את הסיפור המזרחי שלי חתיכת פלצן,האשכנזים דאגו "להפגיר",מלשון פיגור, את האוכלוסייה המזרחית על מנת ליצור להם עבדים על מנת לפצות על נחיתותם התרבותית,לכן הם השתלטו על הנכסים,האדמות והמוסדות ומאז הם שולטים בכולם כמריונטה,הפכו את ילדי המשכילים המזרחים למפגרים עם רצון-ככה זה עם תקצוב דיפרנציאלי גזעני,בתי ספר עיוניים לעומת בתי ספר מקצועיים.

ואת ילדיהם דאגו לשלוח לגימנזיום.מאוד פשוט ולכן אתה יושב לך ומשתין עלינו בקשת של שלום,ערכים,עצרת רבין אבל אתה גזען קטן ועלוב שחושב שמרוקו זה מופלטה וערבים זה חומוס-דור הוריך דאג למחוק את תרבותנו וכבודנו ככה שאולי זה מה שנשאר.

טוב עשו דודיי סבתי שעלו לצרפת במקום למקום העלוב הזה עם אנשים מכוערים וצרים.

אז אתה בא וקורא לי מפגר?הרצחת וגם ירשת?

מעניין שהאשכנזים ייקים הם פחות פלצניים-חלקם ממשפחתי.

אשכנזים באו מדרעק לדרעק,מזרחים באו ממקום טוב ומכבד לסוג של שואה תרבותית.

במרוקאית יש מילה שאין לה תרגום בעברית-פשאלה!

ולהלן כמה הערות לאיש היקר הזה:

ראשית ידידי המלומד, בדיון אקדמי, שהוא די רחוק מהדיון שאתה מנהל אתי, משתמשים במושגים (קונספט), לצורך הפשטה ויעילות הדיון. כך למשל, העולם המערבי, בדיון בהקשר היסטורי, תרבותי כולל את כל ארצות מזרח אירופה גם כן (הפרדה שאתה עושה בין יהודים סלאבים ליהדות המערבית האמיתית כדברך, כלל לא קיימת בשום דיסציפלינה מדעית ואו פופולרית שאני מכיר לצערי), כך למשל, קופרניקוס , 1494-1543, שהיה פולני גוי, אשר פיתח את המודל ההליוצנטרי , לפיו כוכבי הלכת סובבים סביב השמש, והניח את הבסיס לאסטרונומיה המודרנית שאפשרה לאסטרונאוט המרוקאי הראשון, להניח את כפכפי החלל שלו על הירח. (אגב, אני חושש שזו תיאוריה שעדיין לא תופסת בחצרו של הנביא עובדיה, שם הכל עוד סובב סביבנו, כלומר סביב הגברים שבינינו, והאלוהים הזכרי שהמצאנו), וקופרניקוס העביר את חייו ויצר בארץ סלאבית מובהקת.
נניח ברוסיה המפגרת, שגם היא שייכת לעולם הסלאבי, כתבו כמה סופרים ספרים שנכללים היום בפנתיאון של הספרות העולמית, כך למשל גוגול, טולטסטוי, דוסטויבסקי, גורקי ועוד כמה סופרים זניחים, שממש, אבל ממש לא הצליחו להשיג את ההישגים הספרותיים של הסופרים המרוקאים של המאה ה - 19 ותחילת המאה ה - 20.
ובסוף אותו מאה, וגם במזרח אירופה, כתבו ביאליק, שלום עליכם, מנדלה מוכר ספרים ועוד כמה גמדים ספרותיים, בניגוד ליוצרי הענק של יהדות מרוקו בתקופה זו ואחרי זה: (.........................עליך לכתוב את שמם, אני לצערי לא כל כך מכיר אותם).
בערך באותה עת קם לו יהודי הונגרי (ההונגרים לא סלאבים, ההונגרים שייכים למשפחת העמים ה"פינית אוגרית" על פי השיוך הלינגוויסטי - בלשני), תיאודור הרצל שמו, אשר ללא פועלו, סבך האקדמאי, היה יכול להשלים את לימודיו האקדמיים בארץ הולדתו מרוקו, ואתה ידידי הבלתי מלומד, היית יכול לבוא למלך הנעור של המרוקאים בטענות, על ענייני הקיפוח שלך וכאלה.
מלינובסקי, פולני נוסף, הניח את הבסיס למדעי האנתרופולוגיה, שאילו טרחת לעיין בספריו, יתכן שהיית מגלה שהעולם מתנהל קצת שונה מן החומר הרעיל שעליו גדלת.
(ובהקשר זה ידידי, לצטט מדבריו של האנתרופולוג "בובליל", הנך עושה זאת למרבה הגרוטסקה, לא יחשב בעיני כציטוט אקדמי)
כמו כן אני מזמין אתך לבדוק את מרבית הטענות שלך בדבר חלוקה מגמתית של תלמידים אשכנזים, (אגב, כאן הזמן לומר לך ידידי, שבעיני כל היהדות שמוצאה מארצות המערב, היא יהדות אשכנזית, זו ההכללה שאני, ורוב הציבור משתמש בה, ולמעשה אין לה קשר לחלוקה המקבילה במסורת היהודית) לבין תלמידים מזרחיים, לפיו האשכנזים נותבו לגימנסיות, או לבתי ספר אליטיסתיים ומזרחיים לבתי ספר מקצועיים פשוט אינה נכונה.
אגב כולה מדובר בבתי ספר תיכוניים רגילים למדי (הגמנסיות), ומספרם היה ספור וחסר משמעות.

מרבית האשכנזים המשוקצים שלך למדו בבתי ספר תיכוניים "פשוטים", ללא התואר הזה שמפריע לך בעיקר בגלל העדר ידע ובורות בכל תחום שאליו אתה מפליג בדיון שלך.
אגב, ידידי היקר והנאור, אני באופן אישי התחלתי את צעדי בארץ במעברה, כמו אבותיך. אחרי זה מסיבות אידיאולוגיות, הורי בחרו להצטרף לקיבוץ, שם אני גדלתי, ולראשונה שמעתי שהעם הזה מחולק לספרדים ואשכנזים, בדרכי לסיירת, בטירונות בצנחנים, מבחור מרוקאי, שליווה את ההבחנה המשכילה הזאת בראסייה שפספסה את ראשי במעט בגין קיפוח מצטבר, כי לפני זה כלל לא ידעתי על קיומו של האיש הזה, שגם נעלם אחר כך.
מאחר ובתקופה זאת, בקיבוצים החרימו (בצדק), את מבחני הבגרות, נאלצתי לאחר השלמת לימודי בתיכון, לעשות בגרות אקסטרנית.
באוניברסיטה ממנתי את לימודי מעבודות מזדמנות, הקיבוץ או המדינה לא עזרו לי באגורה שחוקה, שכן השתייכתי לאוכלוסיה הבהירה יותר של עמנו, והמלגות היו בעיקר נחלת חברים כמוך.
אגב, ספר לי היכן עשו יהודי מרוקו בהרי האטלס את השכלתם, ש"האשכנזים דאגו "להפגיר"",, זה ממש מעניין אותי, כי לפי מיטב ידיעתי, מוסדות אקדמיים מובילים אין שם יותר מדי גם בימים אלה.
אודה לך ידידי הכעוס משו, אם תשכיל אותי ותספר לי על הישגים גדולים של התרבויות המזרחיות , נניח באלף השנים האחרונות.
אשמך לשמוע על מדענים מרוקאים או צפון אפריקאים, שתרמו במשהו לאפשרות הטריוויאלית שיש לך ברגעים אלה להשתמש במחשב ובאינטרנט, שהם המצאות של הטכנולוגיה המערבית המודרנית, או בין ממציאי הטכנולוגיות שמאפשרים שידורי טלוויזיה, שמספקים שופר לפילוסוף שלך בובליל, להשמיע את הגיגיו באופן שירעיל את מוחם של המוני עמישראלים.
אודה לך אם תמציא לי שמות של זוכי נובל מיהדות המזרח. אשכנזים יש כמה, אפילו בארץ שלי, שאני מכבד, למרות שאני חלוק על לא מעט דברים שקורים כאן, ומה לעשות ידידי, הם גם קצת קשורים אליך ולתרבות הלוונטינית הזאת שאתה מנסה להנחיל לכולנו.
אגב אם ישראל היא: "מקום ... עלוב זה עם אנשים מכוערים וצרים", למה שלא תארוז את מטלטלך, ותעבור למקום שיש בו אנשים דומים לך, שתרגיש במחיצתם הרבה יותר נוח ופחות מנוכר.
אני באופן אישי מוותר עליך.

הדקה ה - 99. (לידיעת האופטימיסטים, ביומן הזה אין 100)

התחלתי את היום שלי היום, עם חיוך מאוזן לאוזן, עקב התממשות ההתחזיות שלי בכל מה שקשור למשבר הכלכלי העולמי, ובעיקר בחוסר הקשר שלו לכלכלה הישראלית, האיתנה בכלכלות תבל, ראה פוסט קודם: (http://cafe.themarker.com/view.php?t=671365 ).
אחרי זה מיד נזכרתי שהתחזיות האלה עלו לי בהפסד של כמאה אלף שקל, (קופת פנסיה של אשתי, שנקראת ביטוח מנהלים, מה שקצת פרדוקסאלי, שכן היא הכל חוץ ממנהלת, אבל ביטוח מנהלים נשמע מצוין ועל גב הקונספט הזה הרוויחו חברות ביטוח מיליארדים על כנפי העושר ובדרך אל האושר), והחיוך הפך לפרצוף עגמומי משו על גבול הכעוס עם תיבול של FRUSTRATED.
אז הנה אנחנו, בדקה ה - 99 לפני הקריסה של האוליגרכים. (גידמק כבר עשה אקזיט, אבל הוא אוליגרך רוסי, לא ישראלי).
פתאום העיתונים מלאים בפניהם העגומות של לב (אבן) לבייב ובעל התשובה יצחק, שרצה קצת לצחוק על חשבוננו לפני כשבוע וניסה לעשות אתנו החלפות של שקל בחצי שקל בערך, אבל לא מעט הודות לקול צעקתם של עיתונאי דה מרקר, הוא ויתר על זה בנתיים.
מה כן צפוי לנו בשבועות (בשביל האופטימיים, חדשים), עד שהחברים האלה יקרסו ויכריזו על פשיטת רגל?
(http://cafe.themarker.com/view.php?t=638626 ).
כאן יש כמה גרסאות, חלקן מאוד פופוליסטיות וחלקן פחות, אבל מרביתן אומרות בגדול, שהעמישראלים הולכים לספוג מכה פיננסית קשה, שתגרום לרובנו לחזור לתקופת האבן במונחים פנסיוניים, כלומר, שנמצא את עצמנו עם קופות פנסיה שתצטמקנה למימדים שהם משהו כמו שליש במקרה הטוב, ממה שהיה לנו בסוף השנה הקודמת נניח.
כמובן שאלה שיהיו עסוקים בלקונן על קופת הפנסיה שחסכו כל חייהם, יהיו המאושרים בינינו, שכן לצידם, העצב הגדול יהיה נחלתם של מאות אלפי המובטלים שיצבאו על דלתות לשכות התעסוקה, שעובדיהם יחליפו את הידוענים במימדי הפופולריות והרצון של עמישראלי ממוצע לכרכר ולסגוד להם.
זה כמובן יעשה טוב לכמה פקידים אנטיפטיים של שרות התעסוקה, שייהפכו באחת, לעוד יותר אנטיפטיים, (כך נוהגים אנשים כאשר אור זרקורי החנופה והטמטום מופנה אליהם לרגע).
גרסא נוספת שייכת לפופוליסט שבפופוליסטים שבפוליטיקאים שלנו, הגאון ששמו מתחרז עם YAHOO, והוא בנימין נתנYAHOO, הגאון מ - MIT, או זה עם המתנות שניסה לפלח ממעונו הרשמי של ראש ממשלתנו, אבל בעיקר החמור שאנחנו הולכים להמליך אותו בארצנו בעוד כחודשיים.
האיש הזה, מדבר על "פריסת רשת בטחון לקופות הפנסיה", או במילים אחרות, צעד כלכלי זניח, שיעלה למשלם המיסים במדינה הדפוקה שלנו כ - 600 מיליארד שקל.
הסכום הזה לא קיים בקופתנו, גם בחלומות הכי וורודים של החובבנים שמנהלים את הכלכלה שלנו, וסיכוייו להיות שם בעת שקצב גביית המיסים יורד מחודש לחודש, ובעת שהגרעון שלנו גדל ב - 5% לאחרונה, (די קשור לנתון הקודם, אבל לא רק), שואפים לאפס.
כלומר האיש הזה כהרגלו מפריח נפיחות שנשמעות יפה אבל אין בהן תוכן ישים, כפי שאין כזה בנפיחה ממוצעת.
כמובן קיימת אפשרות נוספת, והיא לעזור לאוליגרכים (בעצם לבנקים שמינפו אותם באמצעות הלוואות שמתפוגגת בעת זו במדבריות נבדה באמריקה, או בבירות של הונגריה ורומניה ורוסיה נניח), ולתת להם את כספי משלם המיסים (שלנו), במגמה להעמידם על הרגליים.
במקרה זה נערי האוצר ילמדו שיעור או שניים באסטרו-פיזיקה, או אסטרונומיה, אתם תחליטו, וזה אומר בגדול כי כל מה שמתקרב לחור שחור נבלע בתוכו ללא שוב. (זה מה שקרה ל- 350 מיליארד דולר בארצות הברית, שהממשל השקיע בנכסי הבנקים ברכישת מה שהוא קורא משכנתאות רעילות או WHATEVER. אגב לאחרונה הם החליטו לנתב את הכספים לחור שחור בגלקסיה שכנה, להערכתי גורלם של הג'ובות שישפכו לשם (ישירות לבנקים באמריקה), יהיה דומה לגמרי.
כלומר נערי האוצר החביבים שלנו, ילמדו על מנהגיו של החור השחור, אשר במקרה זה מכונה, לבייב, תשובה, דנקר וכן הלאה.
כספנו יבלע שם ללא שוב. (כספי המיסים שיגבו מכולנו, כדי לכסות על הדפיציט בגין הוצאות הענק הדרושות לדחות את פשיטות הרגל של גאוני הפיננסים העבריים שלנו).
יש אפשרות שלישית, והיא ההגיונית ביותר בשלב זה. זה אומר לא לעשות כמעט כלום, לתת ליד הנעלמה של אדם סמיט לנהל לנו את העסק.
קרוב לוודאי שזה יכאב לכולנו, אבל אני חושב, מעריך ומקווה, שהיד הנעלמה הזאתי יותר אינטליגנטית מכולנו, והיא תוציא לנו מן הברדק הזה שנפל עלינו, הודות לתאוות הבצע של מרביתנו, איזה שהוא תבשיל כלכלי פיננסי חדש, שיהיה מוצלח כמו הקודם (הקפיטליזם), אבל הרבה יותר הוגן ממנו.
יש גם את הגירסא שמסתמכת על מודלים מעגליים בהיסטוריה. זו אומרת כי תולדות האנושות מסתחררת במעין ספיראלה שממחזרת את עצמה. לפי המודל הזה, משבר בסדר גודל דומה התרחש בשנות השלושים של המאה הקודמת. המשבר הזה התפתח למלחמת העולם השנייה, אשר באופן אירוני משהו גם הביאה לסיומו, באמצעות הנעה מחודשת של גלגלי הכלכלה האמריקאית והאירופית שקפאו כמו שקופאת הכלכלה שלנו. (קורים לזה מיתון ומשבר האשראי בימים אלה).
הווריאציה הזאת מאוד מסוכנת במדינה בה משגשגים שני אופורטוניסטים הטוענים לכתר, כמו האקס ראשי ממשלות שלנו B&B , שלא יבחלו במלחמה קומפקטית (מה בעצם קורה בעזה בימים אלה), כדי לבסס את שלטונם או להשיג, (במחיר זניח של כמה מאות הרוגים), את השלטון לשנתיים, כי זה הזמן בו מחזיקה ממשלה במקומותיו.
חוסר האונים שלנו בכל מה שקשור לתוצאות המשבר אינו אומר בהכרח שעלינו לשבת ולהתבונן באורח פסיבי בקטסטרופה שתתרחש סביבנו. אנחנו צריכים ככל הניתן, למנוע מחמסנים שונים, לחמוס את המעט שיוותר לכולנו.
כלומר, אנחנו צריכים למנוע מיקירי העם הזה, להמשיך לנצל את הנכסים והכסף של כולנו, כדי להציל את רכושם האישי ונכסיהם.
לפני שהמדינה תשקיע אגורה באוליגרכים, הם צריכים להביא את כל הכסף שעשו על גבנו, ולהשקיע בחברות הקורסות שלהם. רק אחרי מסע הטהרות נוסח תורת הזן והיוגה, נשקול אם יש מקום להציל את פרויקט בתי ההימורים של תשובה ודנקנר ב - LAS VEGAS.
אני מניח שמדובר באקט סמלי, שכן איני רואה שום סיבה בעולם שנשקיע לירה בפרויקט PLAZA המגלומני שלהם בחולות NEVADA.
בסיכומו של דבר, למרות שבכל שנייה ההיסטוריה עובדת, אנחנו נפלנו לעת בו היא היפראקטיבית.
מאחר ועוד לא המציאו את הריטלין ההיסטורי, כל אשר נותר לנו, זה להיכנס ל"בונקר", או במילים אחרות להבין, שאנחנו בעיצומו של מלחמת קיום טרטי משמע, וזו לא עת להפקיד את השלטון בידי אופורטוניסטים.

תגובה על תגובה.

צטט: itush5 2008-11-09 16:57:25 רצח רבין הפך מזמן לאתוס בשרות האשכנזיות,בשירות נרטיב העל : "יפה הנפש",אותו נרטיב שמספר לנו על הנאורות והרצון האמיתי "והכן" לשלום אבל שרוצה את הערבים רחוק רחוק אבל עם חיוך כמובן.שרוצה את הערביות רחוק רחוק.שרוצה אירופה במזרח התיכון,שרוצה עם ולהרגיש בלי,מזרח תיכון בתפנוקים עם דרכון באיחוד. אותם אנשים ששונאים את המזרח התיכון וחולמים אירופה אבל עושים דברים נוראיםן בשם השלום והצדק-כאילו היו מושגים שהמציאו.אוף תתבגרו כבר ותתחילו ללמוד ערבית.(כי באירופה נדרש לדעת גרמנית ובארה"ב אנגלית) אותו רצון לשלום בסגנון "יורים ובוכים" גם יפים וגם יורים גם נאורים וגם כובשים.שזה ממש כמו רבין ז"ל לא? שהיה יפה וגם כבש,מחק כפר והיה נאור. איזה כיף-גם אני רוצה להיות עם פריוולגיות כאלה של אנשים יפים עם נשק. חגיגה של צפוניות פשיסטית שקטה אך קטלנית במסווה של סושי,נאורות ולבחור במפלגת מרץ וכיוצ"ב. ללכת לכיכר זה כבר לא "אין" זה פסה. מוסיף "day trader"יהודים יקרים חובה לקרוא את מילותיו של הבחור , כל מילה בסלע !!! =========================================================
(עד כאן ציטוט)
הציטוט נאסף מפוסט שדן ב: "הקישקוש המתבכיין בכיכר רבין" , בחירת העורך מהיום.

אפשר שהיית צריך להסתפק בתגובה לתגובה של מעוט השכל הגזען הזה, אבל אני חושב שדבריו ראויים לטיפול מסור יותר מאשר תגובה רועשת במקצת בפוסט שעושה את נשימותיו האחרונות בבלוגוספרה הזאתי שלנו.
נניח אני היית כותב על אותו משקל כך: (המקבילה שלי ל- 8 השורות הראשונות של היתוש)
המימונה הפכה מזמן לסמל הפרימיטיביות של עולי מרוקו חסרי המוח, שכל חוכמתם מתרכז בנענועי אגן תוך דחיפת סנטר זקור קדימה ומחיאות כף קופיות עם כפות קעורות, נוסח עמי המזרח, בעת שהסימבול של "סלסל אותה אחי", מנסה לחפות על הבערות והטמטום שמשמשים כבסיס ל"לוחמנות כורסת הטלוויזיה". הנרטיב המרוקאי רוצה להרחיק את הערבים אל מעבר לאופק בעוד שבפועל משליט במקומותינו תרבות לוונטינית נחותה ומפגרת, שכל כולה מבוססת על התרבות הנחותה של הנחותים בערבים, הפלסטינים.
ועכשיו אני שואל אתכם חברי היקרים, כיצד הייתם מתייחסים לאמירות כמו אלה שלי בידיעה כי הם נכתבו על ידי אשכנזי משוקץ (כזה אנוכי).
האם לא הייתה קמה זעקה גדולה על הבוטות והאמירות הקשות נגד בני העדה המרוקאית והפלסטינים במקומותנו.
אני חושב שהיא הייתה קמה, ואני חושב שהצעקה הייתה בהחלט מוצדקת, כמו שהיא מוצדקת, (אבל נעדרת), במקרה של חברי ה"יתוש", שמפליג ב"שבחו" של החצי הבהיר יותר של אוכלוסיית מדינתנו.
השאלה הפתוחה שנותרת, והיא ממש זועקת, למה אנחנו צריכים לעבור בשקט על אמירותיו של ה"יתוש" וחבריו.
למה דמינו הפקר בדיון הציבורי ושלהם מקודש.
למה בכלל צריכים להיות הם ואנחנו.
למה אנחנו צריכים להתבייש בתרבות המערבית שהביא לעולם את ההשכלה והדמוקרטיה, הנעורות והציביליזציה, שבזכותה היתוש וחבריו שורדים פה למרות כל הסיכונים, וכנגד כל הסיכויים, ולאמץ בפקודה, את התרבות האזורית, הלא דמוקרטית, הפשיסטית, המלוכנית והאכזרית, שבה נשים בוגדות נסקלות באבנים עד מותן, ונשים נימולות כדי שחלילה לא יגלו את ההנאות הסקס, שהם פריווילגיה בלעדית של המגדר של האדון היתוש וחבר מרעיו.
והוא עדיין חושב שלחיות לצידו, ולהשתייך ל"עמו", זו פריווילגיה.
נ.ב. – ועוד נוסף לכל אני צריך לוותר על הסושי. כאן הגזים ה"יתוש", על זה אנחנו עולים על הבריקאדות. (אחרי לקברי הצדיקים, נראה להם את נחת זרועו של האשכנזי הגאה, או מה שנותר ממורשת אבותינו שיבשו את הביצות ובנו את התשתיות עבור הוריו של היתוש וצאצאם בעל הג'ורה). ועוד נזכרתי - במילותיו של ה - DAYTRADRER, או "סוחר היום", שמגיב לתגובת היתוש לפני. האיש הוא ברוקר, לפי פרטיו בבלוג, כלומר מאנשי התרבות שהביאו עלינו את חסרון הכיס של רובינו. האיש החביב הזה עושה עוד צעד כדי להוציא אותנו מן המחנה שהם מנכסים לעצמם ברוב תבונה. הוא אומר כך: יהודים יקרים חובה לקרוא את מילותיו של הבחור , כל מילה בסלע !!!, כלומר, להם המונופול על היהדות, איפה זה מותיר אותנו?

בצהרי יום, דו קרב בשחקים. (או דנקנר ואני בגן עדן).

לעתים טוב שנערוך חשבון נפש.
מאחר וזמן יש לי בשפע, ומאחר וליריבי הווירטואלי נוח-לי דנקנר, בקושי יש זמן לנשום, החלטתי לתרום לו מזמני, ולעזור לו בחשבון הנפש, ולעשות לשנינו אחד משותף, כאשר התפאורה לשם כך, הוא שערי גן עדן.
אז הנה דנקנר ואנוכי מגיעים בתוקף הגורל לספסל הממתינים, וכמו אצל רופא השיניים, שנינו קצת חוששים. וכבר כאן ניתן לקבוע בוודאות גמורה שיש הבדל גדול בין הסיטואציות במציאות לזו הוירטואלית. בעוד שקרוב לוודאי, שלי אין סיכוי לפגוש ברופא השיניים של דנקנר, הרי ספסל הממתינים שם הוא משותף לשנינו.
הבדל נוסף בין המקום הזה לבין חדר ההמתנה של רופא השיניים, הוא העדרם המוחלט של ז'ורנלים ארכיאולוגיים. (אגב, אף פעם לא הבנתי את הקמצנות הזאתי של רופאי השיניים, למרות המיליונים שהם מרוויחים עלינו, הם לא מוכנים להשקיע כמה לירות בחידוש חומר הקריאה שהם משאירים לנו, כאילו מעשיה של נינט, לפני 4 שנים נניח, הם בדיוק המזור לחשש ופחד המוות שאוחז בנו למשמע צליליה של מכונת הקידוח בחדר הסמוך).
במקום חומר הקריאה מסורתי שהורגלנו בו במקומות כאלה, יש כאן בילבורד ענק, למעשה קיר שלם מולנו, עליו רצות שורות של טקסט, מאין הוראות שימוש בחדר זה, והכנה למפגש עם הסלקטור.
בעוד שנינו עסוקים בקליטה ועיבוד נתוני הטקסט שרצים מולנו, אנחנו מגניבים מבט, אחד לעברו של השני, ומנסים הכל, שהשני לא יבחין בנו. כבר בשלב זה יש הבדל בין הפגישה הזאת, לבין מפגש קודם ב"מול ים" נניח, בעוד ששם דנקנר כלל לא הבחין בי, כאן לפתע הוא מקדיש לי מבטים אינטנסיביים. אני תוהה מה עובר בראשו של המיליארדר. אני מניח שהוא מבין שפרנסה לא תצא לו מזה ( או ממני), ולמרות זאת, אני מבחין כי כל מבט שלי הוא סימולטני לשלו, ואנחנו שולחים מבטים האחד בשני, בקצב ובאופן שמזכיר מפגש בתולי בין הכוסית של הכיתה, לחתיך האולטימטיבי.
פתאום הבילבורד עוצר על שורה בודדת: "הכינו בראשכם מאזן של מעשים טובים ומעשים רעים, חל איסור מוחלט על שימוש בחומרי עזר, על המועמדים להשתמש בזיכרונם בלבד, הרמאים יפסלו על הסף".
מיד אני חושב לעצמי, זה לא הוגן, למה להפלות אנשים עם זיכרון חלש, אבל אני מבחין שכאן הזיכרון מתנהג אחרת, ההבדל מרגיש קצת כמו ההבדל בין זיכרון הרום והרם (ROM-RAM), של המחשב האישי, כאשר ברום יש לך את כל החומר, (או הביוגרפיה האישית שלך), וכל מה שאתה צריך לעשות זה "גזור והדבק" לשתי עמודות EXCELL, מעשים טובים ורעים", בזיכרון הרם.
אני מנסה, IT'S A PIECE OF CAKE, זה עובד אחלה, בנוסף, אתה לא יכול לטעות במיון המעשים, שכן אם תנסה לעבוד על המערכת, ותדביק מעשה שבו היתה חרא, לעמודת המעשים הטובים, תשמע צליל דוחה משהו של גונג, והמעשה מעצמו יעבור לעמודה השנייה.
בשלב זה, כאשר שנינו עסוקים במלאכת הסיווג של החיים שלנו, אני מבחין בריבוי הגונגים אצל השכן. אני מסתכל עליו, הפעם במבט של התרסה מתנשאת קצת.
הוא מחזיר לי מבט, ושואל בלחש: "אתה מכיר EXCELL"
אני: "כן, מה רצית"?
הוא: "למה הגונגים"?
אני: "כי טעית ברישום, הגדרת מעשה טוב כמעשה רע, או להיפך". ("האפשרות השנייה במקרה שלך , נראית כמתבקשת", אני מפטיר לעברו בנימה מתנשאת שוב, ומיד חושב שאולי כאן המקום לרסן קצת את השד הסרקסטי שבי, שכן הדבר האחרון שאני מעוניין בו, זה לשבת עם דנקנר ביחד עם כל המיליארדרים, ולשחק רמי קוב עד בוא המשיח).
הוא: "שמע", הוא אומר לי, "אני כותב: עשיתי המון כסף בעמודה של המעשים הטובים, וזה עובר כל פעם מחדש לטור של מעשים הרעים, יכול להיות שיש בג בתוכנה שלי"?
אני: "אני מניח שבגים אין כאן", (אבל לך תדע איזה "אקזיטונר ישראלי" תכנת להם את העסק, ואני מיד חוזר בי), "אולי יש, אבל לא נראה לי שיש למי לבוא בטענות כאן. אגב, למה אתה חושב שלעשות כסף זה מעשה טוב"?
הוא: בפליאה מסוימת, "תפתח כל עיתון, אפילו את "הדה מרקר", תראה איך הם התייחסו אלי, תראה את כל הכבוד שקיבלתי, את כל מילות השבח וההלל להם זכיתי, מה יחשב כמעשה טוב אם לא זה"?.
אני: "שמע, אני אומר לו, תחשוב איך עשית כסף".
הוא: "אתה יודע, מכה פה, מכה שם, מריחה פה מריחה שם ועוד כאלה".
אני: "ומי הרוויח מזה"?
הוא: "אני ובתי רונה, וגם קצת המשפחה הקרובה".
אני: "ומי הפסיד מזה"?
הוא: "כולם".
אני: "ומה אתה חושב עכשיו".
הוא: מגרד בפדחת, "וואללה".
אני: "וואללה. כנראה כאן הרוב קובע".
הוא: "דפק".
אני: בחמלה פתאומית שמציפה אותי, בהשראת המקום אני מניח, "והחברים שלך, הם כולם עשו בוכטות, כלומר יש סיכוי טוב שגם להם תהיה בעיה דומה כאן".
הוא: "נו"?
אני: "התוצאות בהתאם, תנותבו לאותו מקום, לא היית רוצה לפגוש אותם גם שם"?
הוא: חושב, "וואללה, לא חשבתי על זה".
אני בינתיים ממלא עשרות טורים של מעשים טובים, אפילו חלק מן המעשים הרעים משום מה מנותב לעמודה השניה, אני מרגיש מצוין, אין גונגים, הכל עובד, רשימת המעשים הטובים מגיעה לעמוד המאה.
פתאום נכבה הבילבורד, הקיר מתרומם, וארז טל, בגלימה לבנה עומד על ענן קטן, סביב שיערו הקצוץ, הילה בוהקת.
אני ודנקנר צועדים לעברו...
ארז טל: מצביע עלי ומורה, "הפריירים שמאלה"

מישל (2008)

"וזו הסיבה שאני אוהבת את ארצי. בדרכי הקטנה ניסיתי להחזיר מעט למדינה שנתנה לי כל כך הרבה"
מישל אובמה, 25.08.08
יש רגעים מכוננים בחיינו, שחולפים בלי שנבחין בהם.
שנים אחרי זה נשחזר את הרגע הזה, בזיכרון מטושטש כמו התמונה של הסבא רבא שלי בסלון ביתי, שנמוגה לאט לאט מנייר הצילום השחור לבן, ונשאר שם רק סילואט של סוס ורוכבו במדי קצין בצבא האוסטרי-הונגרי ב-1914, באחד הימים בראשיתו של מלחמת העולם הראשונה.
יש רגעים מכוננים מסוג אחר, שמלווים בתופים ומצילתיים, משהו שמזכיר קצת קטע מוסיקלי בומבסטי של ריכארד שטראוס, נגיד מיצירה סימפונית כמו: "כה אמר זראטוסטרא", שבהם מימדי הדרמה מגיעים לשיאים שלא מותירים כל ספק כי הרגע שעברת, ישנה את חייך.
יש רגעים מכוננים מסוג שלישי, מן סינתזה של הקודמים, אתה מודע להם ברגע שהם קורים, אבל אין תפאורה ואין מצילתיים, במירב, דמעות יציפו לך את העיניים, ורגש חמים של תחושות מחניקות קצת יציפו את הגוף שלך. אתה מוחה את הדמעות, לא בוכה ולא מתייפח, אבל אתה יודע כי ברגע זה עברת שינוי שבזכותו, ואולי לחובתו, דברים בעולם שלך יראו אחרת.
רגע כזה עברתי אתמול, במהלך השידורים המייגעים קמעה שליוו את נצחונו המדהים של אובמה.המצלמה בערוץ עשר נדדה לקניה, עשרות שחורי עור, לבושים בכל צבעי הקשת, רקדו שם את הריקוד האפריקאי המיוחד הזה, שמחבר את כל השבטים שם. (אולי הדבר היחיד שמאחד את כולם, המכנה המשותף שהוא לא מספיק משותף למנוע את כל ההרג, אבל מספיק כדי לרמוז שבעתיד, מתי שהוא כל הגזע הדפוק הזה יתעלה מעל עצמו ויתפוס את המקום שהוא ראוי לו במשפחת הגזעים האנושיים על פני הגלובוס).
נשים, גברים וילדים, התקדמו בצעדי הריקוד המיוחדים האלה, ללא מוזיקה אבל במקצב אחיד, כאילו הצמרת של מנצחי העולם מכתיבים להם את הקצב.הם רקדו והתקדמו, לא הוציאו הגה, רקדו, והתקדמו, לא חייכו אפילו, אבל בתוך הריקוד הזה היו מאות שנים של סבל, מהולים בגאווה שרק באותו רגע הבחנתי בה, גאווה כי ארצם מוכת החולי והעוני, המדינה הפרימיטיבית הזאתי, שרק לפני חודשים ספורים נטבחו בה אלפים בגלל מחלוקת שבטית ארוכה מנצח, העניקה לעולם אדם אחד רזה, גמלוני וחייכן, שכל התקוות שלנו, של העולם המערבי הלבן, מרוכזות בו כרגע.
רק הוא, אולי, יוכל לחורבן שהמיטו עלינו בני הגזע הלבן והמוכשר הזה, שביחד עם הכישרון בורכו גם בקללה נצחית, שנקראת תאוות בצע.
או- במה.

מלחמת הקונסרבים.

זה הגיע אלי בהפתעה גמורה, שכן העורך של הבלוג הזה בדרך כלל אינו מתקשר איתי, ובוודאי שלא עושה זאת באי מייל.

אולם זה קרה הבוקר והוא הטיל עלי משימה, "סקור את כל מה שמתקתק אצלנו".
מתקתק?
כלומר מתוק , כמו שוקולד, שאלתי במייל בתשובה.
"לא חמור, מתקתק, כמו "מנהרה מתקתקת"".
הבנתי ויצאתי לדרך.
ראשית, יש לציין כי בתור גולם עם חושים מחודדים במיוחד, המשימה לא הייתה זרה לי, כי כבר בחיבור קודם בבלוג שלי עסקתי בסוגיה הזאת ואף כיסיתי אותה חלקית בחיבור שקראתי לו:
"מלחמת הקונסרבים".
החיבור הזה עוסק בפן הגאוני של התגובה הישראלית ההולמת והנבונה לכל התגרות מזערית של גורם פלסטיני.
לדוגמה, מספיק שליד הגדר בעזה יעמוד ילד פלסטיני בן שבע שנים, (כאן יאמר לזכות הגורמים בצה"ל, ומקבלי ההחלטות בדרג המדיני, שמדובר בילד מפותח מכפי גילו, בריון ממש בגובה של 125 ס"מ נניח), הלה ישלוף רוגטקה מכיסו וירה ג'ולה מזכוכית לעבר מתנדב מכוחות השלום של מתנחלי חברון, שרק בטעות נתלה על הגדר ואמר לו שהוא הולך להרוג אותו בן רגע (את בעל הרוגטקה כמובן). בעוד הג'ולה הקטלנית עושה את דרכה לעבר המתנחל התלוי על הגדר בין השמיים (המקום שממנו מגיעים המתנחלים האלה), לבין הקרקע (המקום ששייך לפלסטינים, שהילד עם הרוגטקה משתייך אליהם), מתחיל תהליך טכנולוגי, אתי, לוגיסטי ומדיני מאוד מורכב, שמעורבים בו כך:
1 - חיילת בתצפית ממוחשבת בבונקר אלמוני באיזור עזה. (מצוידת במצלמות המחיישות חום נניח).
2 – המפקד של אותה חיילת, סגן משנה מ. חברוני, חובש כיפה, ישיבות ההסדר, קריית 4.
3 – מח"ט הגזרה, אל"מ י. אוהב אדם, התנחלות עין- הוורד, ליד תפוח.
4 – אלוף פיקוד המרכז.
5 – המזכירה של שר הביטחון, אסנת בת מצפון, בקריה בתל אביב.
6 – שר הביטחון, א. רעם וברקים, בביתו שבמגדלי אקירוב.
7 – רה"מ א. אמונדסן* אול-מרט, על השולחן בלשכתו, גוהר על מזכירה זקנה אבל במצב טוב.
והתהליך מתנהל כך:
לאחר שהדיווח מגיע לשר הבטחון, וזה בכמה שאלות אנליטיות במיוחד הבין את פרטי הסיטואציה והסכנות שטמונות בה, מתקשר לרה"מ, (שנמצא 27 שניות לפני האורגזמה), ואומר לו:
"איוט, יש לנו "ברוך" בעזה"
רה"מ : " הו, הו, הוווו, מה אמרת?
שר הבטחון: "ברוך בעזה"
רה"מ : הו, הו, הווווווו, "אני, הו, סומך, הווו הווו הווו, אהההה, סומך על שיקול דעתך"
שר הבטחון : "תודה על האמון, איוט".
מתקשר ישירות לאלוף משנה אוהב אדם בבונקר ליד עזה: "פעל לפי קוד "שלום מהיר 4"".
אלוף משנה אוהב אדם:
מתקשר לטייס הליקופטר ז. מקיבוץ מופרט בגליל: "קוד שלום מהיר 4"
סגן ז (טייס הליקופטר), לוחץ על 2 כפתורים (על הסטיק ועל לוח השעונים) , ואחמד בן סלים, זה הילד המפותח בגובה 125 ס"מ, הופך למסננת לפסטה ברגע.
מכאן כבר העניינים מתנהלים באופן רוטיני לגמרי, זה אומר שהפלסטינים משיבים אש, אלה שהפעם במקום הרוגטקה, הם יורים את קופסאות השימורים המעופפות שלהם, אנחנו בתגובה מחסלים עוד שני פלסטינים זוטרים מן החמאס, הם יורים כמה קופסאות גם לאשקלון, אנחנו מחסלים עוד 4 בכירים יותר, ודרך אגב, לא בכוונה עוד 12 אזרחים פלסטינים, שהיו שם במקרה לגמרי. הפלסטינים כועסים, טיל לאשדוד וחוטפים שני חיילים שישנו במחסום ארז. בינתיים היו בחירות אצלנו, נתנYAHOO, ניצח בבחירות, אנחנו כבשנו את עזה, והמתנחל מכוחות השלום מחברון, זה עם הילד על הגדר מתחילת הסיפור, מקים התנחלות חדשה על חורבות האדמה הקדושה של כפר דרום בעזה.
עד כאן הרקע, ועכשיו לשליחות שלי בדבר הישויות המתקתקות במקומותיו.
אז כך.
מנהרות מתקתקות אנחנו מכירים מהבוקר.
כך קראו העיתונים למנהרה שכבשנו בעזה היום.אבל מה זה מנהרה מתקתקת בעצם? אני, ממרומי גילי, מכיר שעונים שמתקתקים (מעט, כי מרביתם דיגיטליים, אבל מילא)), ואת אשתי, שתהיה בריאה, שבדרך כלל תקתקה לי בשכל. עדיין, איך מנהרה רגילה וסימפטית, הופכת בן לילה למנהרה מתקתקת, שבשבילה כדאי לעם הנבון שלנו להפר את הרגיעה בת 4 החודשים, ולהסתכן במלחמה מחודשת עם הפלסטינים.
פניותיי לדובר צה"ל, נדחו על הסף, הם אמרו לי שאני לא עיתונאי על פי מה שכתוב להם בספרי ההדרכה שלהם, (בלוגר לא נכלל באוכלוסיית העיתונאים), אי לכך, אני מצטט: :"הם מנועים לשתף איתי פעולה וזהו".
העיתונאי שתבע את המוסג ב – YNET הבוקר, סירב לשתף איתי פעולה.
מחוסר ברירה הלכתי על האינטואיציה שלי. ראשית בחנתי את המיקום של המנהרה על פי תצלום האוויר שסיפק דובר צה"ל, (לעיתונאים בשר ודם, לא ווירטואלים כמוני). (ראה לעיל).
לפי הצילום, פתח המנהרה בצד שלנו היה נופל על פרדס, (ניחוש מושכל, שכן בוני מנהרות חופרים בקו ישר ליעד). זה גם הגיוני, בפרדס אפשר להסתיר את הפתח מתצפיות צה"ל.מאחר ואין באזור מבנים או רמז אחר להתיישבות ו/או היאחזות צהלית, ניתן להסיק ברמה מאוד גבוהה של הסתברות שנזק ישיר למאן דהו על ידי פיצוץ תת קרקעי לא יהיה שם.
הנזק הממשי אם כן לאחר פריצת הפתח בצד שלנו, יכול להיות הסתננות לשטחינו דרכו, או מארב לסיורי הקבע של צהל על דרך הטשטוש שנמצא בסמוך לגדר.מאחר וצהל יודע על היעד, אפשר להמתין לפריצה ולחסל את החודרים תוך כדי החדירה, ובשטחנו.(גם תוואי דרך הטשטוש בידינו).
כלומר, ניתן לסגור את הסיפור הזה בקלות וללא סיכון גם בלי חדירה אל תוך השטח הפלסטיני מעבר לגדר, כפי שעשה צה"ל.יוצא איפה, שלא הייתה שום הצדקה לפעולת סיכול יזומה שלנו.
פעולה כזאת מסכנת הן את החיילים המבצעים והן את תושבי עוטף עזה, (וגם את השטינקר שסיפר לנו על המנהרה).
אבל אנחנו עדיין במשימה המקורית שלי, מציאת היעדים המתקתקים במקומותינו.
אז כך:
יש לנו ככל הנראה שר בטחון מתקתק.
למי שיתקרב אליו ישמע תקתוק חלש וברור, מאין הקשות חלושות כאלה של חריקה מכאנית. מקור הרעש לפי מיטב המומחים בהם נועצתי נובע מחריקה רצינית בגלגלי המחשבה של האיש. מהלכיו בעת האחרונה מעידים על ליקוי גדול מאוד ביכולותיו הרציונאליות. אני מאמץ אם כן את התזה. כלומר יש לנו שר בטחון מתקתק, נמשיך הלאה.
למי שיתקרב לקולגה הבכיר שלו, זה שלא מזמן היה קצת לפני האורגזמה (גמר בינתיים, כמו שצריך, ולפי הקולות, גם היא, גמירה משותפת, מברוק, הלוואי עלי). ישמע קולות חריקה שיזכירו לו את אלה ששמע אצל שר הבטחון. אם נבחן את מעשיו בעת האחרונה, המסקנה דומה עד להחריד, יצא איפה שיש לנו גם ראש ממשלה מתקתק, נמשיך הלאה.
קולות דומים אוכנו אצל ציפורה. אצל מספר שניים שלה, איש ה – 43.7% לא צריך להתקרב, קולות החריקה עוברים בשידור בטלוויזיה. (כלומר יש לנו גם שר תחבורה מתקתק).
איש סודי, מן החוג המצומצם של שומרי הראש שצמודים לביביYAHOO, סיפר לי, שלפני כמה ימים עיכבו את האיש בביתו למספר שעות.
מסתבר כי כל מי שהתקרב אליו שמע קולות תקתוק מובהקים ביותר, כמו של שעון מטוטלת מן המאה ה – 17.
האיש הופשט מכל מלבושיו, אבל נדה, התקתוק נמשך. ההחלטה נפלה ברמה של סגן ראש השב"כ, הוא הורה להמשיך הלאה ולהתעלם.
כלומר, בנוסף לכל הצרות, יש לנו גם ראש ממשלה עתידי מתקתק.
למי שיקשיב לרעש השולט ברחובותינו, ישמע את קולות התקתוק גם כן. יוצא איפה, שאנחנו חיים במדינה מתקתקת.
חזרתי עם הבשורה הזאת אל העורך שלי.
הוא הסתכל עלי, הסתכל, חרק קמעה, ואמר לי בקול צורמני, מתקתק משהו:

YOU ARE FIRED

התמונה למעלה, תצ"א של איזור המנהרה שצה"ל שחרר לעיתונים היום.

*אמונדסן- מגלה הקוטב בדרומי, ידוע בשל יכולת השרידות הפנומנאלית שלו. (חוקר אחר שהתחרה בו, סקוט, הגיע לקוטב אך נספה בדרכו חזרה למחנה האם).

HAIRCUT

איזה יופי, תספורת על חשבון תשובה.
כך בעמוד הראשון של "דה מרקר" היום. זה אומר כי תשובה במהלך אלגנטי משהו, מקצץ לנו בחסכונות בפעולה סחטנית אמנם, אבל מאוד יעילה מבחינתו וטיפה "עשוקית" מבחינתנו.
איך זה עובד?
אנחנו נעביר לו אגרות חוב ישנים שלו (שמרכיבים את חסכונות הפנסיה שלנו) בשווי - 1000 שקל (זה אפשרי כמובן הודות לגאון הכלכלי וראש הממשלה לעתיד, ביביYAHOO שעשה לנו רפורמה מאוד חיובית עם כספי הפנסיה בלי ששאל אותנו, כי הרי הוא למד ב - MIT, ואנחנו רק בחיפה נניח), והוא יחזיר לנו אגרות חוב חדשים ב - 300 שקל.
נכון יופי?
למה שנעשה זאת, כי זה בעצם לא בידינו, הוא לא ממש שואל אותנו, זה בידיו האמונות של הרגולטור ושל מנהלי הקרנות-ה"מוסדיים" בז'רגון של החברים שמתימרים להבין בכלכלה.
{ואני שואל אתכם, לטובתו של מי הרגולטור הזה, או פקיד האוצר (מינוי זמני, עוד מעט מנכ"ל בנק) שאחראי על התחום הפיננסים, תראו איך הוא סידר לנו לשלם כפול עמלות לבנקים במסגרת מה שמכונה "הרפורמה לטובת הציבור בתשלום עמלות לבנקים"}.
הפעולה הזאת שהומצאה כמו הרבה דברים טובים, ב-WALL STREET, ונקרת באנגלית"HAIR CUT" , נועדה להציל את תשובה מפשיטת רגל על חשבוננו. למה לא בעצם, מדוע שתשובה יטוס במחלקה ראשונה נניח במקום במטוסו הפרטי כאשר במקום זה אפשר פשוט לשלוח את היד לכיסי הפנסיונרים, ולגלח משם כמה ג'ובות.
למה שגבי לסט, אחד מן המנהלים המוכשרים של תשובה (שהוזכר לא לטובה בפוסט על "טענות ישנות טעויות חדשות" לפני כמה ימים), יקצץ במשכורתו בת מאות אלפי השקלים אם אפשר פשוט לקחת לנו מכספי הפנסיה. הרי גבי לסט הוא מנכ"ל בכיר של תשובה, ואנחנו סתם עמך, שהתרגלנו כבר מזמן שהפוליטיקאים והאוליגרכים בארצנו מחרבנים לנו על הפדחת, ואנחנו, כידי לחסוך בנייר (אתם יודעים, יערות הגשם, אקולוגיה וכאלה), נלקק להם שם כדי שחלילה לא יפתחו טחורים, ויהיה להם קשה להשתמש בתחת ולנו לא יהיה תחתים לליקוק יותר. (שהרי לא יעלה על הדעת שנלקק את הטחורים שלהם, גם לנו יש את הגבולות שלנו, עם גאה אנחנו).
למה שתשובה לא יוצאי קצת כסף מן הבלטות בבניין פלז'ה בניו יורק, או אולי ימכור את נכסיו הכושלים בלאס וגס. כי הוא יכול במקום זה לרושש אותנו.
תגידו לי אתם, מה יותר הגיוני עבורו. יותר מי זה, כיצד אתם הייתם נוהגים במקומו. הרי טיפש הוא לא, ועל הנייר גם אנחנו לא, למרות שכמו שזה נראה לי כרגע, אנחנו די אידיוטים.

נ. ב - וחומר למחשבה, לאלה שנוהגים להשתמש בכלי הזה לפעמים. אם הצעד הזה יאושר לתשובה, יבואו אחריו כל חבריו הטובים, האליגרכים העבריים הנחמדים שלנו ויעשו כמוהו.
מה יקרה לנו אז, אנחנו נשאר בלי כסף, והם ימשיכו להעסיק את טובי הפרשנים הכלכליים שלנו ממרומי מיגדלי רוטשילד אחד, אקירוב ופלאז'ה.
מי אמר שזה לא טוב להיות אוליגרך. זה רק לא משהו להיות אזרח באולירגכיה.



למי שרוצה את כל הפרטים, הנה הלינק לדה מרקר: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20081104_1034078

בבבל כבר היינו - חיבור אופטימי

בחיבורים קודמים רמזתי כי החברה הישראלית מכילה כמה מוקשים מובנים, אשר מפריעים לה לתפקד באורך תקין, ומאימים על עצם קיומה בעתיד. בעיקרו של דבר מדובר בהעדר מחנה משותף קוהרנטי מספיק, בכדי לאחוז אותנו כישות חברתית עצמאית לאורך זמן.

החברה הישראלית ייחודית באספקט זה מכמה בחינות. בנוסף "לגילה" הצעיר, היא חברה הטרוגנית, שמכילה קבוצות בעלות מאפיינים אתניים שונים. הקבוצות האלה התמזגו לתוך הישוב הוותיק במחצית הראשונה של המאה ה-20, לפני שזו הצליחה לגבש אג'נדה משותפת, ומה שאחז את כולם יחד, ואוחז עד לעת האחרונה, זה הסיכון החוץ חברתי לעצם קיומן של כל הקבוצות האתניות,שמאוימות על ידי אויב משותף, שמצהיר באורך גלוי, כי בכוונתו להשמידנו.

בדרך כלל בחברות הגירה אחרות בעידן המודרני (אמצע המאה ו - 20 ואילך). המהגרים מגיעים לתוך יחידה חברתית הומוגנית, שמסוגלת להתמודד בהצלחה עם הקבוצות האתניות השונות שמתמזגות לתוכה, ללא זעזועים גדולים, ומבלי שהחברה הקולטת תושפע באורך משמעותי ותשנה את פניה. בדרך זו, היחידות האתניות החדשות, אמנם מנסות לשמר את המאפיינים האתניים הייחודיים שלהם, אבל מגמה זו מתגמדת לאומת הרצון הכללי של המהגרים, להיות דומים ולהתמזג בחברה הקולטת. כדי שתהליך הקליטה יתנהל באופן כזה, החברה הקולטת צריכה להיות גם גדולה באופן משמעותי ממספרם הכולל של המהגרים שנוהרים אליה, והיא צריכה להיות גם הומוגנית וקוהרנטית מספיק, כדי לעמוד מול הלחצים והזעזועים התרבותיים, חברתיים שתהליך הקליטה תומן בחובו.

לא כך הדבר אצלנו.

האג'נדה ה"עוברית" משהוא של הישוב הוותיק בארץ ישראל המנדטורית, התבסס בעיקרו על הסוציאליזם האירופי והציונות הסמי קולוניאלית, (שהייתה מקובלת עדיין במחצית הראשונה של המאה ה – 20), אולם היישוב טרם הצליחה להתגבש לכדי יחידה הומוגנית קוהרנטית לפני תחילתה של העלייה המונית בשנות ה-40 המאוחרות של המאה הקודמת. גלי העלייה הראשונים לארץ ישראל היו אמנם שונים במוצאם האתני, אבל לכולם הייתה אידיאולוגיה משותפת. זה היה עשוי להספיק כדי ליצור חברה קוהרנטית בעתיד, אבל לצורך כך היו דרושים כמה דורות, והתהליך נקטע באיבו בעקבות אירועים היסטוריים מכוננים כמו מלחמת העולם השנייה, השואה, השינויים הגיאופוליטיים בעולם (כגון סוף השלטון הקולוניאלי הלבן), היווצרותן של מדינות לאום חדשות והתנועות הלאומיות האוטונומיות בארצות עם חלוקה אתנית מורכבת.

גם המלחמה הקרה והשלכותיה על אזורנו, שחולקה בין המעצמות לאזורי השפעה דיכוטומיים, הקשו על ההתנהלות "דמוגרפית טבעית" שהייתה אופטימאלית ליצירת יחידה חברתית קוהרנטית, וטבע פעולות חרום בקצב מואץ.

לתוך הסערה הגיאופוליטית הגועשת הזאת, הוטלה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל המנדטורית.

בנוסף לסערה ברמה הגלובלית, היא הייתה צריכה להסתדר וגם להמציא את עצמה כמדינה יהודית עצמאית למול פרובלמתיקה גיאופוליטית לוקלית, שהתבטא כמובן בחוסר רצונם של תושביה הערבים של ארץ ישראל לקלוט את מאות אלפי הזרים בקרבם.

כדי לעמוד מול הלחצים הדמוגרפיים של התושבים הערבים של ארץ ישראל המנדטורית, (עם רוח גבית של מדינות ערב השכנות), הנהגת הישוב הבינה כי ללא הגדלה ניכרת של מספרם הכולל של היהודים בתחומי המדינה בראשית התהוותה, המפעל הציוני לא יצליח לשרוד.

הצורך להביא לכאן את יהודי העולם היה לצורך קיומי ראשוני.

מדינת ישראל פתחה את שעריה בפני יהדות העולם, והנהירה לכאן החלה.

המהגרים החדשים היו שונים במהותם מן המהגרים של גלי העלייה במחצית הראשונה של המאה ה - 20. הם לא היו אידיאליסטיים ומניעיהם לעלות לישראל נבעו מצורך פרקטי בילטראלי שלהם ושל ושל הישוב הוותיק. בנוסף להעדר בסיס אידיאולוגי משותף של העולים, הם נחלקו מבחינת המסורת, הדת והתרבות גם כן.

השוני היה רב, אבל לעולים נעדרי האידיאולוגיה מארצות אירופה היה בסיס תרבותי משותף עם הישוב הוותיק. לעולים מארצות ערב לא היה גם את זה. ההבדל המובנה הזה היה המקור ליכולתם של הראשונים להיטמא בחברה הותיקה ללא קושי יחסי מחד וחסם את הדרך בפני הקבוצה השנייה מאידך.

השילומים מגרמניה לעולים מארצות אירופה, הגדילו את הפערים גם בתחום הכלכלי, והניחו את הבסיס למעמד הביניים הישראלי שהיה אשכנזי בעיקרו בשנותיה הראשונים של המדינה. (הורכב בעיקרו מן הישוב הוותיק ומקבלי השילומים מגרמניה).

המגמה האנטי סוציאליסטית בעולם המערבי, שהובל על ידי צייד המכשפות שהתנהל נגד הקומוניסטים בארצות הברית, חלחל באיטיות לחברה הישראלית, שהשתנתה והתגלגלה לחברה קפיטליסטית.

גילוי הפשעים של סטאלין, ומחיר הקומוניזם בגוש הסובייטי, קיררו את הלהט של מעט הסוציאליסטים שנותרו במדינתנו, ובססו את עלייתו לשלטון של מפלגה ימנית ליברלית (יודגש כי המינוח ליברלי מתייחס לתחום הכלכלי בלבד).

התפרקות ברית המועצות והגוש המזרח אירופי, סימן את סופן של המשטרים הסוציאליסטיים בעולם.

התהליך הזה לא פסח כמובן על ישראל שתלותה במחצית השנייה של המאה העשרים בארצות הברית (כלכלית, אסטרטגית וביטחונית), הייתה מוחלטת.

למרות ניסיונות חברתיים נואשים (האינטגרציה), הפער בין עולי המזרח לעולי המערב, שהתמזגו בישוב הוותיק ללא קושי, הלך וגדל. הדור השני והשלישי של העולים מארצות המזרח סחב איתו את ה"פיגור" ובמובנים מסוימים אף הגדילו אותו. מנהיגים ציניים ואופורטוניסטים נצלו את הפערים ורכבו על גלי הקנאה והשנאה שליבו לביסוס מוקדי כוח פוליטיים חדשים והרסנים.

הסיכוי של מדינת ישראל ליצירת חברה קוהרנטית והומוגנית הלך ופחת ואולי התבטל לנצח.

כך עלה הליכוד לשלטון ונולדה מפלגה אתנית בשם ש"ס, שחרטה על דגלה את הנצחת הקיפוח והפערים ששמשו כמקור היחיד לכוחה וההצדקה היחידה לקיומה. (מנהיגי המפלגה הזאת פועלים בהתמדה להנצחת הפיגור והגדלת הפערים בין שני הגושים האתניים, באמצעות טיפוח הבערות והעוני, בנוסף לחיבור המצבעים שלהם לעטיני מוסדות המפלגה הממומנים על ידי כלל אזרחי המדינה באורך פרדוקסאלי משהו).

בעקבות כשלון האינטגרציה, ההנהגה החדשה של המדינה המציאה מונח חדש, ה"הפליה המתקנת".

ה"מתקנים החברתיים" החדשים שהטמיעו את המגמה החדשה בחוויה הישראלית, עשו הכל כדי לפגוע ולפוגג את האליטות שמשלו בארץ.

בסביבה החברתית העוינת הזאת, זזו האליטות הצידה ופינו את המקום להנהגה חדשה שחרטה על דגלה את הבידול, הפיגור (לוונטיניזציה של המדינה) והאופורטוניזם כיעד.

הניצחון הסוחף ב - 1967 והשאננות בעקבותיה, אפשרו לכאורה וויתור מוחלט על אידיאולוגיה וכל המגבלות האתיות הייחודיות של החברה הישראלית הוסרו והושלכו לפח הזבל של ההיסטוריה.

הטראומה של מלחמת יום כיפור נשכחה בכלום זמן והתחלפה באווירה האופורטוניסטית אתנוצנטרית (במובן הלאומני, קונספט העם הנבחר), שהפכה לדומיננטית בקרב רובנו.

ההמונים החליפו את השלטון הסוציאליסטי שמאלני בארץ והעבירו אותו לידיו של מפלגה שמרנית לאומנית כוחנית וליברלית בפן הכלכלי (מאין קפיטליזם עוברי בעצם).

במקום החלוצים של ראשית המאה, תנועת ההתיישבות עברה מטמורפוזה, וגלמי המתיישבים הוותיקים הפכו לפרפרי ההתנחלויות בגדה המערבית ובעזה.

ההבדל בין השניים גדול, הגולם לפחות נאחז במקום ומתפתח ממאגר אנרגיה עצמי בתוך הביצה, הפרפר מכסה שטח, הוא מנהל אורך חיים פרזיטי ומשתמש בצוף שהקרקע מניבה באמצעות הצמחים שנאחזים בקרקע.

אם עד תחילת שנות השמונים, היה סיכוי קטן לחיים משותפים, זה לצד זה שלנו ושל האוכלוסייה הערבית בשטחים (שכן כולה החלפנו כובש זר אחר בסך הכל, המצרים והירדנים בהתאמה), הרי שבהתיישבות החדשה בקרבם, איימנו על הערך החשוב ביותר בעיניו של חקלאי, הקרקע. החברה הפלסטינית הגיבה בהתאם, והתחילה התקוממות עממית נרחבת שהפכה את החיים בשני צידי הקו הירוק לבלתי נסבלים לשני הצדדים. (קרוב לוודאי שהפלסטינים היו מתקוממים מתאי שהוא בעתיד, אבל תנועת ההתנחלות החישה את התהליך ואינטיפדה תפסה אותנו בלתי מוכנים, עם התחתונים למטה. בתהליך ממושך, היה סיכוי סביר להיווצרות מנגנונים וולונטריים ממותנים לפתרון הקונפליקט, בתוך התגוששות ומלחמה ללא הכרעה אפשרית לטובתנו בעצם, הפערים גדלים והעמדות מקצינות).

למרות ההתגוששות הממושכת עם הפלסטינים, הציבור הישראלי על הנהגתה הכושלת, אינה רואה בפלסטינים איום קיומי. השאננות בעקבות מלחמת ששת הימים עדיין דומיננטית. כל הכשלים שבאו אחר כך במובן הצבאי, כגון מלחמת יום כיפור ושתי המלחמות בלבנון, שלא נגמרו בניצחוננו , לא שכנעו את הציבור ואת ההנהגה הפוליטית שצריך שינוי אסטרטגי, ושאולי משהו קרה לחוסן האגדתי שלנו.

אגב, מה שאנחנו לא הבנו, מבינים הפלסטינים. האסטרטגיה שלהם מתאימה את עצמה למציאות המשתנה, של ישראל חלשה ומפולגת. חברה כזאת צריך להתיש, לא להתאמת איתה חזיתית, אימות כזה מיותר לגמרי.

מאידך החברה הישראלית ברובה מתבססת על הקונספט הארכאי שרק בחרב נוכל להתקיים כאן. הקונספט הזה היה שגוי פעם, אבל כיום הוא קטסטרופלי.

הכוח הפלסטיני עולה מידי יום, ביחס ישיר להתדרדרות שלנו. התחום היחיד שבו הייתה לנו עדיפות על הפלסטינים, טכנולוגיה וחוסן אתי (אתיקה), מתפוגג עקב מגמת הלוונטיניזציה ששולטת בארץ.

למרות כשלים זמניים, כגון הפיצול הזמני בין עזה לגדה, ובין חילוניים לדתיים, החברה הפלסטינית היא חברה הומוגנית וקוהרנטית ביסודה.

בנוסף לנתוני היסוד האלה, זו חברה אידיאליסטית, עם מטרות על שמקובלות על מרבית בני העם הפלסטיני. המטרות האלה נשגבות מספיק כידי שרוב הפלסטינים יסכימו לוויתורים מפליגים ביום יום, על מנת להשיגן בעתיד, גם אם העתיד הזה לא נראה לעיין.

לעומתם החברה הישראלית היא חברה הטרוגנית, נטולת אידיאולוגיה, נהנתנית שאינה מוכנה ל - 10% מן הוויתורים והאתגרים שהחברה הפלסטינית עומדת בהם בשגרה. (בואו נבחן את התגובה שלנו לכמה טילים מיושנים של העיראקים לפני 17 שנה, תל אביב התרוקנה מתושביה, והחיים במדינה שותקו בימים הספורים של הלוחמה שהתנהלה הרחק מן הגבולות שלנו. במלחמת לבנון השנייה, אמנם עם קורבנות בנפש, נכנסנו להיסטריה, והפכנו את הממשלה הנבחרת לממשלת צללים רדופה על ידי וועדות חקירה ואוכלי נבלות בתחפושת של עיתונאים דורשי נקם ורייטינג).

עקב טיפוח הפלורליזם, החברה הישראלית של היום פחות הומוגנית ממה שהייתה לפני 50 שנה.

גם כאשר האידיאל היחיד הכזיב, הכסף, לא ממש משתנה משהוא בסדר העדיפויות שלנו.

כיאה לחברה נהנתנית, אנחנו עסוקים בכל השולי בחיינו. העיתונים שלנו דנים ברכילות ווירטואלית בבולטות גדולה יותר מאשר במצוקת היום יום שלנו. תוכנית טלוויזיה חלולה ומזיקה (האח הגדול), מרכזת את הדיון הציבורי בעוד בסביבה הקרובה והרחוקה שלנו מתנהלת מהפכה שעשויה להביא לחיסולינו.

המדינה מתנהלת ללא הנהגה חודשים (בעצם שנים, אבל כעת זה דה-פקטו). המצב הזה לא מזיז לאיש בציבור, ובין מובילי הדעה רק מתי מעט מרימים גבה וקורים להתנהלות אחרת. השאננות בעקבות מלחמת ששת הימים, חיסלה את תחושת האיום בעיני רובנו.

בכך אבדנו את הדבק היחיד למעשה שאחז אותנו כאומה עם זיקה משותפת. (הפחד מהשמדה קולקטיבית מבחוץ).

המרחק בין שני המחנות האתניים גדל כל הזמן, וכך גם האנטיגוניזום בינם. השמצות הדדיות פומביות הפכו לעניין שבשגרה, לבון טון. (הפרידמנים נגד הבובלילים).

הצד הפגוע כביכול ( היהדות המזרחית), עושה הכל כידי להנציח את הפגיעה כי זה מקור כוחה (בעינה), ודרכה היחידה לקחת את ההובלה של האומה הישראלית, (לען בדיוק, איש מהם לא ממש יודע) . היא נאחזת ומבליטה את ההבדלים האתניים על ידי החייאה מלאכותית של מסורות ותרבויות מארצות המוצא.

הציבור המזרחי הטיף שנים להקרבת ערכי התרבות המערבית על מזבח הלוונטיניזציה של הישות הישראלית על כל המכלולים שבה.

היהדות האשכנזית, אכולת רגשי אשמה גנטיים של 2000 שנות רדיפה ופוגרומים, לא נכנסת למשחק הזה, ובוחרת בחלופות שבעיקרן התעלמות ופינוי של הבמה הציבורית והפוליטית שהופכת בהדרגה למגרש המשחקים של האספסוף.

ישראל מתחילה להדמות במובנים רבים למדינה אפריקאית.

כמו שם גם פה הפערים האתניים גוברים על האינטרס הקולקטיבי, שהיה אמור להתבסס על הלאום הישראלי, שלא מצליח להכות שורש אצלנו. השחיתות פושה בכל, במימדים אפריקאים.

הדמוקרטיה נוטה לכוון של משטר אוליגרכי, כמו במדינות העולם השלישי.

המנגנונים הביורוקרטים שאמורים לשרת את האזרח צמחו למפלצות שמשרתות את עצמן ומפריעות להתנהלות ציבורית תקינה.

הדת הופכת בהדרגה לדומיננטית על חשבון הערכים החילוניים שהיו מאפשרים בעתיד בניה של לאום חדש שכל כך נחוץ לנו.

בנוסף למתח הבין עדתי, מתפתח מוקד חיכוך חדש בין דתיים לבין חילוניים. החרדים מתחילים לכרסם בסטאטוס קוו שהושג במשך דורות ואפשר חיים סבירים של שני הגושים ללא חיכוך טורדני מדי. מגמה זו קשורה באופן ישיר לגידול היחסי של הדתיים בכלל האוכלוסייה. למרבה האבסורד, דווקא החילוניים, משלמי המיסים והציבור העמל בחברה הישראלית מממנים את הריבוי הטורדני בקרבם.

הציבור הערבי בתחומי הקו הירוק עובר תהליך של בידול והקצנה גם כן. אם לפני שני עשורים עוד אפשר היה לקוות ליצירת מחנה משותף בייננו, שיתבסס על רווחה כלכלית וקדמה אוניברסאלית, הרי כיום בעקבות הנצחת הפערים והמגבלות האתניות פוליטיות של הציבור הערבי בארץ, מרביתם מזדהים עם הציבור הפלסטיני בגדה ובעזה ושואפים לחבור אליו בעתיד.

שיטה פוליטית הרסנית שלא השתנתה במהותה במשך שישים שנות קיומנו, מחבלת בכל הזדמנות ביציבות הפוליטית בארץ ואינה מאפשרת רצף שלטוני העולה על תקופה של שנתיים פלוס מינוס.

התחלופה המוטרפת של המערכת השלטונית בארץ אינה מאפשרת תכנון לטווח ארוך. יותר מכך, הזמן הקצר עד כדי אבסורד של שר בתפקיד, אינו מאפשר פתרון יעיל של בעיות שוטפות. המדיניות שמשתנה בהתאם לגחמות פרטיקולאריות של פוליטיקאים ועסקני ציבור בינוניים ומטה, פוגעת בתפקוד השוטף של מעט המשרדים הפונקציונאליים במקומותינו, אלה שקיומן הוא קריטי לניהול המדינה ולא המשרדים הפיקטיביים שהוקמו כפתרונות ציניים כידי לקנות שקט של מנהיג מפלגה איזוטרית לזמן קצוב כאמור של כשנתיים. בפן הרסני נוסף, התחלופה הזאת מאפשרת הסרת אחריות מקובעי המדיניות במשרדים השונים. אין מצב שבו קובע המדיניות, השר והצוות הבכיר יצטרך להתמודד עם תוצאות הרות אסון של מדיניותם, שכן עד שאלה יבשילו למציאות הוא כבר יכהן במשרד אחר ויזרע שם הרס.

הפלורליזם וההטרוגניות של החברה הישראלית באים לביטוי הכי בולט במפה הפוליטית. על אף שלמעשה יש בארץ בעשרות השנים האחרונות שלושה גושים פוליטיים גדולים, (בעת האחרונה זה נראה יותר כמו שניים), המפה הפוליטית מתחלקת לעשרות יחידות מפלגתיות, שיתרונן היחיד ברמת המקרו היא ביכולת ההרס שלהן בעת המו"מ הקואליציוני.

הזילות של המערכות הפוליטיות שלנו הגיעו לשיא לפני ובמערכת האחרונה, שבו חבורה של קשישים סניליים ללא אג'נדה ויכולת הגיעו לשבעה מנדטים.

המצב הפוליטי כיום הוא בבועה מחרידה של המציאות ההרסנית אליה התדרדרנו.

בעת המשבר הגדול ברמה הגלובלית מאז מלחמת העולם השנייה , במהלכה חוסל שליש מעמינו, פוליטיקאית חסרת ניסיון וקופצנית, מפילה את המערכת השלטונית בארץ ומשחקת לידיו של יריבה הפוליטי (מי שעשוי בעיני להחיש בפזיזותו ובחוסר האחריות שלו את סופנו), בגלל שנשבר לה ממשא ומתן מחליא עם מפלגות סחטניות שבראייתן אין אופק קולקטיבי רק מציאות מגזרית פרטיקולארית.

בעת שבו הכללים הגלובליים עשויים להשתנות עד בלי הכר, והתומכת הגדולה והיחידה שלנו. ארצות הברית הולכת לאבד את ההגמוניה שלה בעולם, וכן את יכולתה המסורתית לחץ אותנו מאבדון, כפי שעשתה זאת במלחמה הארורה הזאת ב - 1973, המערכת הפוליטית שלנו עסוקה במערכת בחירות מיותרת נוספת.

אני מניח שהסקירה הזאת אינה לוקה באופטימיות יתר.

אם זאת אני מזמין כל טיעון אלטרנטיבי שישכנע אותי באמצעות פרמטרים רציונאליים אוניברסאליים, שאת המצב שלנו כאומה, אפשר לראות אחרת.

כמובן איני טוען להגמוניה על ההיגיון, סביר שיש עוד כמה אנשים במקומותינו שהתברכו ביכולות טובות משלי בתחום זה. אני רק מלין על כך שקולם לא נשמע, והשאננות פושה בארצנו.

אני מלין על כך שאנחנו לא יוצאים לכיכרות וצועקים בקול גדול את מה שחלקים בלתי מבוטלים בציבור שלנו חשים בתוך הבטן. אם לא בשבילינו, אז לפחות בשביל ילדינו ונכדינו, הם לא אשמים בברדק שחוללנו כאן, אנחנו כן.