הדקה ה - 99. (לידיעת האופטימיסטים, ביומן הזה אין 100)

התחלתי את היום שלי היום, עם חיוך מאוזן לאוזן, עקב התממשות ההתחזיות שלי בכל מה שקשור למשבר הכלכלי העולמי, ובעיקר בחוסר הקשר שלו לכלכלה הישראלית, האיתנה בכלכלות תבל, ראה פוסט קודם: (http://cafe.themarker.com/view.php?t=671365 ).
אחרי זה מיד נזכרתי שהתחזיות האלה עלו לי בהפסד של כמאה אלף שקל, (קופת פנסיה של אשתי, שנקראת ביטוח מנהלים, מה שקצת פרדוקסאלי, שכן היא הכל חוץ ממנהלת, אבל ביטוח מנהלים נשמע מצוין ועל גב הקונספט הזה הרוויחו חברות ביטוח מיליארדים על כנפי העושר ובדרך אל האושר), והחיוך הפך לפרצוף עגמומי משו על גבול הכעוס עם תיבול של FRUSTRATED.
אז הנה אנחנו, בדקה ה - 99 לפני הקריסה של האוליגרכים. (גידמק כבר עשה אקזיט, אבל הוא אוליגרך רוסי, לא ישראלי).
פתאום העיתונים מלאים בפניהם העגומות של לב (אבן) לבייב ובעל התשובה יצחק, שרצה קצת לצחוק על חשבוננו לפני כשבוע וניסה לעשות אתנו החלפות של שקל בחצי שקל בערך, אבל לא מעט הודות לקול צעקתם של עיתונאי דה מרקר, הוא ויתר על זה בנתיים.
מה כן צפוי לנו בשבועות (בשביל האופטימיים, חדשים), עד שהחברים האלה יקרסו ויכריזו על פשיטת רגל?
(http://cafe.themarker.com/view.php?t=638626 ).
כאן יש כמה גרסאות, חלקן מאוד פופוליסטיות וחלקן פחות, אבל מרביתן אומרות בגדול, שהעמישראלים הולכים לספוג מכה פיננסית קשה, שתגרום לרובנו לחזור לתקופת האבן במונחים פנסיוניים, כלומר, שנמצא את עצמנו עם קופות פנסיה שתצטמקנה למימדים שהם משהו כמו שליש במקרה הטוב, ממה שהיה לנו בסוף השנה הקודמת נניח.
כמובן שאלה שיהיו עסוקים בלקונן על קופת הפנסיה שחסכו כל חייהם, יהיו המאושרים בינינו, שכן לצידם, העצב הגדול יהיה נחלתם של מאות אלפי המובטלים שיצבאו על דלתות לשכות התעסוקה, שעובדיהם יחליפו את הידוענים במימדי הפופולריות והרצון של עמישראלי ממוצע לכרכר ולסגוד להם.
זה כמובן יעשה טוב לכמה פקידים אנטיפטיים של שרות התעסוקה, שייהפכו באחת, לעוד יותר אנטיפטיים, (כך נוהגים אנשים כאשר אור זרקורי החנופה והטמטום מופנה אליהם לרגע).
גרסא נוספת שייכת לפופוליסט שבפופוליסטים שבפוליטיקאים שלנו, הגאון ששמו מתחרז עם YAHOO, והוא בנימין נתנYAHOO, הגאון מ - MIT, או זה עם המתנות שניסה לפלח ממעונו הרשמי של ראש ממשלתנו, אבל בעיקר החמור שאנחנו הולכים להמליך אותו בארצנו בעוד כחודשיים.
האיש הזה, מדבר על "פריסת רשת בטחון לקופות הפנסיה", או במילים אחרות, צעד כלכלי זניח, שיעלה למשלם המיסים במדינה הדפוקה שלנו כ - 600 מיליארד שקל.
הסכום הזה לא קיים בקופתנו, גם בחלומות הכי וורודים של החובבנים שמנהלים את הכלכלה שלנו, וסיכוייו להיות שם בעת שקצב גביית המיסים יורד מחודש לחודש, ובעת שהגרעון שלנו גדל ב - 5% לאחרונה, (די קשור לנתון הקודם, אבל לא רק), שואפים לאפס.
כלומר האיש הזה כהרגלו מפריח נפיחות שנשמעות יפה אבל אין בהן תוכן ישים, כפי שאין כזה בנפיחה ממוצעת.
כמובן קיימת אפשרות נוספת, והיא לעזור לאוליגרכים (בעצם לבנקים שמינפו אותם באמצעות הלוואות שמתפוגגת בעת זו במדבריות נבדה באמריקה, או בבירות של הונגריה ורומניה ורוסיה נניח), ולתת להם את כספי משלם המיסים (שלנו), במגמה להעמידם על הרגליים.
במקרה זה נערי האוצר ילמדו שיעור או שניים באסטרו-פיזיקה, או אסטרונומיה, אתם תחליטו, וזה אומר בגדול כי כל מה שמתקרב לחור שחור נבלע בתוכו ללא שוב. (זה מה שקרה ל- 350 מיליארד דולר בארצות הברית, שהממשל השקיע בנכסי הבנקים ברכישת מה שהוא קורא משכנתאות רעילות או WHATEVER. אגב לאחרונה הם החליטו לנתב את הכספים לחור שחור בגלקסיה שכנה, להערכתי גורלם של הג'ובות שישפכו לשם (ישירות לבנקים באמריקה), יהיה דומה לגמרי.
כלומר נערי האוצר החביבים שלנו, ילמדו על מנהגיו של החור השחור, אשר במקרה זה מכונה, לבייב, תשובה, דנקר וכן הלאה.
כספנו יבלע שם ללא שוב. (כספי המיסים שיגבו מכולנו, כדי לכסות על הדפיציט בגין הוצאות הענק הדרושות לדחות את פשיטות הרגל של גאוני הפיננסים העבריים שלנו).
יש אפשרות שלישית, והיא ההגיונית ביותר בשלב זה. זה אומר לא לעשות כמעט כלום, לתת ליד הנעלמה של אדם סמיט לנהל לנו את העסק.
קרוב לוודאי שזה יכאב לכולנו, אבל אני חושב, מעריך ומקווה, שהיד הנעלמה הזאתי יותר אינטליגנטית מכולנו, והיא תוציא לנו מן הברדק הזה שנפל עלינו, הודות לתאוות הבצע של מרביתנו, איזה שהוא תבשיל כלכלי פיננסי חדש, שיהיה מוצלח כמו הקודם (הקפיטליזם), אבל הרבה יותר הוגן ממנו.
יש גם את הגירסא שמסתמכת על מודלים מעגליים בהיסטוריה. זו אומרת כי תולדות האנושות מסתחררת במעין ספיראלה שממחזרת את עצמה. לפי המודל הזה, משבר בסדר גודל דומה התרחש בשנות השלושים של המאה הקודמת. המשבר הזה התפתח למלחמת העולם השנייה, אשר באופן אירוני משהו גם הביאה לסיומו, באמצעות הנעה מחודשת של גלגלי הכלכלה האמריקאית והאירופית שקפאו כמו שקופאת הכלכלה שלנו. (קורים לזה מיתון ומשבר האשראי בימים אלה).
הווריאציה הזאת מאוד מסוכנת במדינה בה משגשגים שני אופורטוניסטים הטוענים לכתר, כמו האקס ראשי ממשלות שלנו B&B , שלא יבחלו במלחמה קומפקטית (מה בעצם קורה בעזה בימים אלה), כדי לבסס את שלטונם או להשיג, (במחיר זניח של כמה מאות הרוגים), את השלטון לשנתיים, כי זה הזמן בו מחזיקה ממשלה במקומותיו.
חוסר האונים שלנו בכל מה שקשור לתוצאות המשבר אינו אומר בהכרח שעלינו לשבת ולהתבונן באורח פסיבי בקטסטרופה שתתרחש סביבנו. אנחנו צריכים ככל הניתן, למנוע מחמסנים שונים, לחמוס את המעט שיוותר לכולנו.
כלומר, אנחנו צריכים למנוע מיקירי העם הזה, להמשיך לנצל את הנכסים והכסף של כולנו, כדי להציל את רכושם האישי ונכסיהם.
לפני שהמדינה תשקיע אגורה באוליגרכים, הם צריכים להביא את כל הכסף שעשו על גבנו, ולהשקיע בחברות הקורסות שלהם. רק אחרי מסע הטהרות נוסח תורת הזן והיוגה, נשקול אם יש מקום להציל את פרויקט בתי ההימורים של תשובה ודנקנר ב - LAS VEGAS.
אני מניח שמדובר באקט סמלי, שכן איני רואה שום סיבה בעולם שנשקיע לירה בפרויקט PLAZA המגלומני שלהם בחולות NEVADA.
בסיכומו של דבר, למרות שבכל שנייה ההיסטוריה עובדת, אנחנו נפלנו לעת בו היא היפראקטיבית.
מאחר ועוד לא המציאו את הריטלין ההיסטורי, כל אשר נותר לנו, זה להיכנס ל"בונקר", או במילים אחרות להבין, שאנחנו בעיצומו של מלחמת קיום טרטי משמע, וזו לא עת להפקיד את השלטון בידי אופורטוניסטים.