הללויה, עוד קסאם על שדרות, כאילו דא, איזה חוצפה, ועוד בשעה 07.47, השעה בה התלמידים החרוצים והמוכשרים של העיר הדרומית, עושים את דרכם לבית הספר.
העיתונאי, שמוליק חדד (YNET היום ), מוסיף להגברת הדרמה כי: "בשעה שתלמידים רבים עשו את דרכם לבתי הספר", ללמדנו, כי בשדרות יש יותר מ-10 תלמידים וקצת לפני שמונה הם עושים את דרכם לבית הספר בניגוד נניח לשאר חלקי הארץ, שם זה מתנהל אחרת לגמרי.
ואללה, אז גם בשדרות יש תלמידים והם הולכים לבית הספר, והחמאס, האינטלקטואלים האלה, כיוונו את קופסאות השימורים המעופפת שלהם דווקא לשעה זו, איזה מפתיע.
ומיד באה התגובה הישראלית, מפתיעה והולמת לא פחות, לפיה "הורה השר ברק, לסגור את המעברים לרצועה". הידד, איזה חכם זה, חזרה לרוטינה.
הם קופסת שימורים מעופפת, אנחנו סוגרים את הרצועה ומונעים מקופסאות השימורים של "אונרה", להגיע אליהם, זה כמובן מעצבן אותם, בעיקר כי הם קצת רעבים וכאלה, אז הם שולחים לנו עוד כמה קופסאות שימורים מתפוצצות, ואנחנו בתגובה כעוסה משו, הופכים שלושה חמסניקים זוטרים למסננת לספגטי, והנה אנחנו עוד פעם במערכת יחסים בילטראלית מזיקה משו עם שכנינו הבלתי סימפטיים מעזה לאחר הפוגה קצרה של 4 חדשים פלוס מינוס.
לסבב הבא אפשר לקרוא "מלחמת הקונסרבים". כך אם יהיה לנו שם ידוע מראש, נהיה פחות מופתעים. גם הקורבנות משני הצדדים יתרמו את החיים שלהם למלחמה שיש לה שם ולא איזה מלחמה פושטית אנונימית. (כל ההבדל שבעולם, תחשבו על כל ההקשרים, נפל קורבן במלחמת הקונסרבים, מסר את נפשו למען המדינה במלחמת הקונסרבים, על המצבה למשל: אלימלך זרבוב הי"ד, חירף את נפשו בדרך למכולת, נפל במלחמת הקונסרבים, יהיה זכרו ברוך וכולי.
שהרי אם יש שם, זה כבר קצת אחרת, ראו מה קרה לנו במלחמת לבנון השנייה, מה אשם אולמרט והכשל האופטומטריסטי הזה פרץ (משקפת ה - SEETHROUGH ). אם היה למלחמה הזאתי שם, הכל היה נגמר אחרת.
אבל לקראת הסיבוב הבא עלינו לטובה, והוא בוא יבוא, אל דאגה חברים, אוטוטו הוא כאן, אנחנו נהיה מחוסנים לגמרי.
תשאלו למה?
כי בחודש השני של 2009, יקרה נס גדול בארצנו, מנהיג חדש, מוכשר, נטול פניות, צנוע, מופנם, שקול, בלתי לחיץ, בעל מעוף (קצת ממונף, אבל מי לא), הגון והוגן, חסין משחיתות (ללא פרשיות זניחות כמו בראון חברון שבו ניסה לכאורה למכור את משרת היועץ המשפטי לממשלה תמורת אינטרסים ציבוריים כבדי משקל, כמו שמירה על שלטונו ועוד כמה, או גניבת המתנות לכאורה כמובן מבית ראש הממשלה, או השימוש הקלוקל בגרופי בשם עמדי, שאת שכרו ניסה להוציא מכיסינו), כלומר מנהיג ללא חת, שרבב לא דבק בו, הלו הוא בנימין נתנYAHOO, או בקיצור המלך, ינווט את מדינתנו והוא כבר ידע איך לטפל בחמאס, הוא הוכיח את יכולותיו בעבר.
ולו רק סיפורם של 18 המשפחות, שזוכרות אותו לטובה למין הפרשה שנקראת "החור בחומה", בו האיש המוכשר הזה החליט לקדוח חור ב- VIA DOLOROSA, וגרם להתלקחות קטנה שבעקבותיה קיפחו את נפשם 18 אנשים, אבל מה זה במערכת שיקולים גלובליים ברמת המקרו כיאה לאיש המוכשר הזה, בוגר MIT היוקרתית בבוסטון.
לו ולנבחרת של מפלגת העם והנקניקיות והמנגל, יש את היכולת להמציא את ההיסטוריה מחדש ולהוציא אותנו מן הבוץ בעזה. האיש החכם הזה, שהתנגד להתנתקות מעזה, (תארו לכם איזה באסה, היום במקום לטווח את שדרות הם היו מתרכזים במתנחלים שם), ואנחנו חשבנו שהאיש חסר מעוף, אוף עלינו, משוקצים שכמונו.
כי הוא יחזיר אותנו לעזה, למשול בעוד מיליון וחצי פלסטינים ידידותיים, כי הפיתרון שם, בחיכוך יומיומי איתם, כמו בלבנון נניח. כי דם חיילנו זול מדמם של תושבי שדירות, הרי מרבית תושבי העיר מצביעים עבורו, ובצה"ל זה עדיין חצי חצי נניח.
הוא גם יהפוך את עזה לדובאי של המזרח התיכון, ואז הנייה ממש יסגוד לו. באוטונומיה הפלסטינית בעוד 20 שנה יקראו לכיכר המרכזית על שמו. כמו שהוא הפך את ישראל לדובאי. תשאלו את וויקי כנפו.
הגאון הכלכלי הזה, שהאידיאולוגיה הקפיטליסטית שלו גוררת את הגלובוס אל תוך כאוס שאיש לא יודע מתי, איך ואם בכלל נצא ממנו.
אבל אנחנו נבחר בו, שהרי כסילים לא חסרים פה.
בנימה אופטימית זו, אני סוגר את הפוסט הזה, קצר מן הרגיל, כעוס משו.
אם יש דבר שאני באופן אישי סולד ממנו, זה האיש הנהנתן הזה, שתאוות השלטון שלו גדולה פי מאה מזו של כל הפוליטיקאים שלנו ביחד, ובריבוע.
העיתונאי, שמוליק חדד (YNET היום ), מוסיף להגברת הדרמה כי: "בשעה שתלמידים רבים עשו את דרכם לבתי הספר", ללמדנו, כי בשדרות יש יותר מ-10 תלמידים וקצת לפני שמונה הם עושים את דרכם לבית הספר בניגוד נניח לשאר חלקי הארץ, שם זה מתנהל אחרת לגמרי.
ואללה, אז גם בשדרות יש תלמידים והם הולכים לבית הספר, והחמאס, האינטלקטואלים האלה, כיוונו את קופסאות השימורים המעופפת שלהם דווקא לשעה זו, איזה מפתיע.
ומיד באה התגובה הישראלית, מפתיעה והולמת לא פחות, לפיה "הורה השר ברק, לסגור את המעברים לרצועה". הידד, איזה חכם זה, חזרה לרוטינה.
הם קופסת שימורים מעופפת, אנחנו סוגרים את הרצועה ומונעים מקופסאות השימורים של "אונרה", להגיע אליהם, זה כמובן מעצבן אותם, בעיקר כי הם קצת רעבים וכאלה, אז הם שולחים לנו עוד כמה קופסאות שימורים מתפוצצות, ואנחנו בתגובה כעוסה משו, הופכים שלושה חמסניקים זוטרים למסננת לספגטי, והנה אנחנו עוד פעם במערכת יחסים בילטראלית מזיקה משו עם שכנינו הבלתי סימפטיים מעזה לאחר הפוגה קצרה של 4 חדשים פלוס מינוס.
לסבב הבא אפשר לקרוא "מלחמת הקונסרבים". כך אם יהיה לנו שם ידוע מראש, נהיה פחות מופתעים. גם הקורבנות משני הצדדים יתרמו את החיים שלהם למלחמה שיש לה שם ולא איזה מלחמה פושטית אנונימית. (כל ההבדל שבעולם, תחשבו על כל ההקשרים, נפל קורבן במלחמת הקונסרבים, מסר את נפשו למען המדינה במלחמת הקונסרבים, על המצבה למשל: אלימלך זרבוב הי"ד, חירף את נפשו בדרך למכולת, נפל במלחמת הקונסרבים, יהיה זכרו ברוך וכולי.
שהרי אם יש שם, זה כבר קצת אחרת, ראו מה קרה לנו במלחמת לבנון השנייה, מה אשם אולמרט והכשל האופטומטריסטי הזה פרץ (משקפת ה - SEETHROUGH ). אם היה למלחמה הזאתי שם, הכל היה נגמר אחרת.
אבל לקראת הסיבוב הבא עלינו לטובה, והוא בוא יבוא, אל דאגה חברים, אוטוטו הוא כאן, אנחנו נהיה מחוסנים לגמרי.
תשאלו למה?
כי בחודש השני של 2009, יקרה נס גדול בארצנו, מנהיג חדש, מוכשר, נטול פניות, צנוע, מופנם, שקול, בלתי לחיץ, בעל מעוף (קצת ממונף, אבל מי לא), הגון והוגן, חסין משחיתות (ללא פרשיות זניחות כמו בראון חברון שבו ניסה לכאורה למכור את משרת היועץ המשפטי לממשלה תמורת אינטרסים ציבוריים כבדי משקל, כמו שמירה על שלטונו ועוד כמה, או גניבת המתנות לכאורה כמובן מבית ראש הממשלה, או השימוש הקלוקל בגרופי בשם עמדי, שאת שכרו ניסה להוציא מכיסינו), כלומר מנהיג ללא חת, שרבב לא דבק בו, הלו הוא בנימין נתנYAHOO, או בקיצור המלך, ינווט את מדינתנו והוא כבר ידע איך לטפל בחמאס, הוא הוכיח את יכולותיו בעבר.
ולו רק סיפורם של 18 המשפחות, שזוכרות אותו לטובה למין הפרשה שנקראת "החור בחומה", בו האיש המוכשר הזה החליט לקדוח חור ב- VIA DOLOROSA, וגרם להתלקחות קטנה שבעקבותיה קיפחו את נפשם 18 אנשים, אבל מה זה במערכת שיקולים גלובליים ברמת המקרו כיאה לאיש המוכשר הזה, בוגר MIT היוקרתית בבוסטון.
לו ולנבחרת של מפלגת העם והנקניקיות והמנגל, יש את היכולת להמציא את ההיסטוריה מחדש ולהוציא אותנו מן הבוץ בעזה. האיש החכם הזה, שהתנגד להתנתקות מעזה, (תארו לכם איזה באסה, היום במקום לטווח את שדרות הם היו מתרכזים במתנחלים שם), ואנחנו חשבנו שהאיש חסר מעוף, אוף עלינו, משוקצים שכמונו.
כי הוא יחזיר אותנו לעזה, למשול בעוד מיליון וחצי פלסטינים ידידותיים, כי הפיתרון שם, בחיכוך יומיומי איתם, כמו בלבנון נניח. כי דם חיילנו זול מדמם של תושבי שדירות, הרי מרבית תושבי העיר מצביעים עבורו, ובצה"ל זה עדיין חצי חצי נניח.
הוא גם יהפוך את עזה לדובאי של המזרח התיכון, ואז הנייה ממש יסגוד לו. באוטונומיה הפלסטינית בעוד 20 שנה יקראו לכיכר המרכזית על שמו. כמו שהוא הפך את ישראל לדובאי. תשאלו את וויקי כנפו.
הגאון הכלכלי הזה, שהאידיאולוגיה הקפיטליסטית שלו גוררת את הגלובוס אל תוך כאוס שאיש לא יודע מתי, איך ואם בכלל נצא ממנו.
אבל אנחנו נבחר בו, שהרי כסילים לא חסרים פה.
בנימה אופטימית זו, אני סוגר את הפוסט הזה, קצר מן הרגיל, כעוס משו.
אם יש דבר שאני באופן אישי סולד ממנו, זה האיש הנהנתן הזה, שתאוות השלטון שלו גדולה פי מאה מזו של כל הפוליטיקאים שלנו ביחד, ובריבוע.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה