בתוך הסערות שאנחנו חווים בעת האחרונה, שהופכים את החיים במקומותינו לגן עדן לרואי שחורות כמוני, יש גם לא מעט נקודות אור משמעותיות ביותר, ואלה לא רק נחלתם של הקולגות הרוחניות שלי, אלה, שבין ריחוף פייתי,(פיות, טינקר בל, החברה של פיטר פן), בין פרחי אזדרכת הבר לבין ההדר הדרום סודני, נוחתים לצורך הזנה או עשיית צרכים נוזליים ומוצקים על הקרקע במחוזותינו, רק כדי לפצוח במעוף מחודש ובזבזני של אנרגיה שמפיקים מן האוכל האורגני שבלסו, ואשר לשם גידולו הופקעו שטחים חקלאיים שהיו מספיקים להזין את עניי עירנו לנצח.
ובכן, אחרי התחלה אופטימית מאוד, שהיא בערך המקסימום שאני מסוגל לה, בעיקר לאור העובדה שרק באחרונה עברתי דירה וחיי מתנהלים בין קרטונים של סריגמיש תוצרת סין, לבין קרטונים של טיטולי מבוגרים שמיוצרים גם שם, סוף סוף הצלחתי להתחבר לעולם והנה אני מקיש באצבעותיי הלא דקיקות על המקלדת, ויוצר עוד פוסט שיקראו בו משהו בין 32 לבין 120 איש שאין להם שום דבר יותר טוב לעשות, ואו שעייפו במקצת מן העיסוק הכפייתי משו בחיי האהבה של תושבי הבלוגיה הזאת ואו הגיגיהם בקשר לפסולת האלקטרונית מבית היוצר של קשת וערוץ 10.
הבשורה הכי חשובה בעיני, כתושב תל אביב ובעל רכב פרטי אשר אינו רכב ליסינג, הוא שיבואני הרכב נתקעו עם מלאי של אלפי מכוניות חדשות ללא דורש, שכן לחברות הליסינג אין את המזומנים הדרושים לרכישתם, בעקבות מה שקרוי בפי הכלכלנים, מצוקת האשראי שנחתה עלינו. עובדה שגורמת לכך שחלקם של רכבי הליסינג החונים ברחובותינו יפחת באורח משמעותי ביותר, והנגחנים המקצועיים, אלה שבשיטת הנגיחות הרצופות הופכים רווח של מטר בין שתי מכוניות, למקום חניה חוקי למהדרין, על חשבון השלדה של שתי מכוניות תמימות שנפל בגורלן לחנות משני צידי ה"מטר", יעברו לנדירים עד לנדירים מאוד במחוזותינו. (שוק הליסינג צפוי להצטמצם למחצית מהיקפו במהלך 2009, דה מרקר היום).
מי אמר שאין צדק בעולם, אמנם עבור מכוניתי הנוכחית זה כבר קצת מאוחר, שכן היא חבוטה כמעט כמו מונית בת שלושים במומביי, אבל יש סיכוי טוב, שמכוניתי הבאה תישאר אסתטית ויפה במשך שלוש וחצי השנים שהיא אמורה לשמש אותי לפי הכללים של אגף השיקום, שבזכותם אני נוהג בו.
הבשורה השנייה מהולה בעצב ואיני בטוח לגמרי אם כאידיאליסט ווירטואלי זה יהיה הולם למנות אותו כאן, אבל בכול זאת, המדובר בביטול החורף.
אז אמנם זה ממש כיף להסתובב בטריקו באמצע דצמבר, אבל המחשבה שזה כרוך גם בהחזר של כמה אלפי דונמים נוספים ממה שהייתה פעם הכינרת לסורים (מתעקשים על קו החוף, הלא כן), לא עושה לי ממש טוב על הנשמה.
גם הידיעה שהנוף בארצנו יראה כמו הנוף בואכה טימבוקטו נניח, לא בדיוק עושה לי את זה. אז בעניין הזה אני מסכם שאני חלוק קצת, לעומת העניין הקודם, שבו אני מודה שאני יותר משמח.
עניין נוסף שראוי לדון בו בהקשר זה, הוא מצוקתם ההולכת ומחריפה של מי שמכונים האלפיון העליון שלנו.
כמו הרבה אנשים אחרים, (חלקם בגלוי, מרביתם בסתר), אני קורא מדי יום בחדווה בלתי מרוסנת על מצוקתם הגוברת.
לא כל אחד זוכה במהלך חייו לראות את סדרי העולם משתנים לנגד עיניו, ולראות את שועי הארץ משנים פאזה, וחווים את החיים מן הזווית שהייתה נחלתנו בלבד, כלומר נחלתם של העמישראלים, אלה שעומדים בתור בבנקים ולא הבנקים עומדים בתור אצלם.
כמובן אסור לשכוח שבשביל הכיף הזה אנחנו משלמים בחסכונות שחסכנו כל חיינו, אבל בשביל שואו ברמה הזאת, צריך להשקיע כסף.
בשורה מינורית נוספת אבל חשובה לא פחות קשורה למפלגה הרוחנית הזאת, מרץ, שלאחרונה מגלה סימנים חיוביים של ארציות חומרית בריאה ולא אורגנית.
השיא היה אתמול, כאשר אילן גילון, איש אמיתי, ממש לא רוחני או ווירטואלי, עקף באלגנטיות את הגלאונית הזאת, שהיה בה די כדי להרחיק רבים וטובים (לא רק אותי, טובים אמרתי), מלהתקרב למפלגה שבעצם אמרה ואומרת את כל מה שאני מאמין בו, אבל מרוב רוחניות, היא רק אומרת.
הסרת הלוט מעל פרצופו האמיתי של הליכוד, מפלגה ימנית , פשיסטית וקיצונית, תחשב למגמה חיובית גם כן.
ואני לא מתכוון רק לפשיסט הרזה הזה, שעושה אדום בעיניים לנתניהו, (ולא בגלל שהם חושבים חס וחלילה אחרת, אלה בעיקר כי הוא החליט, שהתחזקותו בליכוד תגרום למפלגתו נזק, בעוד שבעצם זה להפך).
גם הרעיון של גלעד ארדן, לבנות חומת מגן הבנויה אסירי החמס סביב ישובי עוטף עזה, תורם לתדמית הליברלית דמוקרטית שלנו בעולם, שגם כך זקוקה לשיפוצים של משפץ מוצלח בהרבה מיצחק תשובה נניח.
הגלגול שעובר על ציפי, שהופכת עת עת לציפורה, יחשב כמגמה חיובית גם כן.
לראשונה פוליטיקאית בארצנו אומרת לא רק את מה שהעמישראלים רוצים לשמוע, אלה גם קצת את מה שצריך לעשות כאן.
זו מגמה מהפכנית במקומותנו ואין זה מקרה, שדווקא פוליטיקאית, אישה, נשכבת על הגדר (אולי מקריבה את עתידה הפוליטי), עבור עמיתיה עם העבר הקרבי המפואר והצל"שים.
אני מתרשם שאילו היו נשים נוספות במקום הפואדים, והאהודים, והביבYAHOOים, כל המדינה הזאת הייתה עוברת מטמורפוזה.
צריך מידה גדולה של אומץ לב ויושרה, כדי להגיד את מה שהיא אמרה בקשר לסמל הלאומי המזויף והמתיפייף שאימצנו ללא שום הצדקה, (זה הבחור האומלל שיושב בשבי בעזה, וליבי עם משפחתו אבל הראש מדבר אחרת, ובעניינים של חוסן לאומי, הלב פלוס מינוס צריך להיות בשקט).
אנחנו עם במלחמה.
במלחמה נופלים חללים, נפצעים ונופלים בשבי.
הסיכון של נפילה בשבי הוא סיכון שכל חייל לוקח על עצמו בהתגייסו לצה"ל.
המדינה תעשה את כל מה שראוי למענו, אבל רק את מה שראוי ולא סנטימטר נוסף. בדיוק כפי שעשו מדינות אחרות שאנחנו מנסים לישר איתם קו, כמו ארצות הברית ששבוייה ישבו שש ושבע שנים בשבי בויטנאם, או מאות האלפים של שבויי המלחמה מכל הצדדים שישבו עד שש שנים בשבי במלחמת העולם האחרונה באמצע המאה הקודמת.
אין שום אכסיומה בעניין הזה. שבוי אינו קדוש. נסיבות הנפילה בשבי במקרה הספציפי העכשווי מעוררות מחלוקת על אף שלאיש אין ביצים להודות בכך.
למרות הניסיון המתיפייף לעקוף את זה, לכל שבוי יש תג מחיר.
לדוגמא.
החמס ידרשו שנחזיר את כל פליטי 48, לישובים שלהם בתמורה לגלעד שליט. מה יגידו יפי הנפש שמתגוררים בבתים שלהם ברמת אביב נניח, או ביפו, או בסמטאות של צפת ואו בבקעה בירושלים.
מה ימנע מן החמס לנהוג כך במקרה הבא, היושרה שלהם או היותם רציונאליים?
תג המחיר הנוכחי שדורש החמס אינו ראוי ואינו הגיוני.
וכן, מדובר בתג מחיר, מדובר גם בסכומי כסף מזומן, עליו לא מדברים, זה בשושו.
מדובר על מיליונים למתווכים, ולמתווכי מתווכים, שחלקם הולכים לכיסים פרטיים ללא שום רישום וללא שום רגולציה. שטרות ירוקים במזוודות, כמו בסדרות טלוויזיה.
מדובר במסחר. בטרנזקציה פיננסית ולא בקודש הקודשים של הערכיות הישראלית ששרידיה האחרונים קבורים בהר הרצל.
וכן, לא נפסח גם על הטריוויאלי.
אם איני טועה, היום יכבו את זרקור הרפש של בובליל.
מהיום הוא יצטרך להסתפק בבימה פחות פומבית להשמצותיו על האנשים והמגזר שבזכותו ובזכות אבותיו הוא יכול לנהל את חייו העלובים כאן.
מהיום נצטרך לנבור בטורי הרכילות של העיתונות המדורדרת שלנו כדי להיחשף לאמירותיו הבלתי אינטליגנטיות בלשון זהירה ועדינה משו.
אז שיהיה לכם אחלה חנוכה, אני חוזר לקרטונים.
נ. ב. - ודבר אחד טוב, על אמת יש לי לאמור לכם.
המובילים שלי, שהעבירו את דירתי, בניצוחו של סרגי (שוטר מוסקבאי המתנשא לגובה של שני מטר), היו ממש מלאכים. שנים רבות לא נתקלתי בנותני שירות מקצועיים, אמפאטיים, יעילים כמו שלושת החברים האלה.
כל מי שצריך להעביר את דירתו, אני ממליץ עליהם בחום, מספרם: 03-9526910 ואו 052-2453795.
ובכן, אחרי התחלה אופטימית מאוד, שהיא בערך המקסימום שאני מסוגל לה, בעיקר לאור העובדה שרק באחרונה עברתי דירה וחיי מתנהלים בין קרטונים של סריגמיש תוצרת סין, לבין קרטונים של טיטולי מבוגרים שמיוצרים גם שם, סוף סוף הצלחתי להתחבר לעולם והנה אני מקיש באצבעותיי הלא דקיקות על המקלדת, ויוצר עוד פוסט שיקראו בו משהו בין 32 לבין 120 איש שאין להם שום דבר יותר טוב לעשות, ואו שעייפו במקצת מן העיסוק הכפייתי משו בחיי האהבה של תושבי הבלוגיה הזאת ואו הגיגיהם בקשר לפסולת האלקטרונית מבית היוצר של קשת וערוץ 10.
הבשורה הכי חשובה בעיני, כתושב תל אביב ובעל רכב פרטי אשר אינו רכב ליסינג, הוא שיבואני הרכב נתקעו עם מלאי של אלפי מכוניות חדשות ללא דורש, שכן לחברות הליסינג אין את המזומנים הדרושים לרכישתם, בעקבות מה שקרוי בפי הכלכלנים, מצוקת האשראי שנחתה עלינו. עובדה שגורמת לכך שחלקם של רכבי הליסינג החונים ברחובותינו יפחת באורח משמעותי ביותר, והנגחנים המקצועיים, אלה שבשיטת הנגיחות הרצופות הופכים רווח של מטר בין שתי מכוניות, למקום חניה חוקי למהדרין, על חשבון השלדה של שתי מכוניות תמימות שנפל בגורלן לחנות משני צידי ה"מטר", יעברו לנדירים עד לנדירים מאוד במחוזותינו. (שוק הליסינג צפוי להצטמצם למחצית מהיקפו במהלך 2009, דה מרקר היום).
מי אמר שאין צדק בעולם, אמנם עבור מכוניתי הנוכחית זה כבר קצת מאוחר, שכן היא חבוטה כמעט כמו מונית בת שלושים במומביי, אבל יש סיכוי טוב, שמכוניתי הבאה תישאר אסתטית ויפה במשך שלוש וחצי השנים שהיא אמורה לשמש אותי לפי הכללים של אגף השיקום, שבזכותם אני נוהג בו.
הבשורה השנייה מהולה בעצב ואיני בטוח לגמרי אם כאידיאליסט ווירטואלי זה יהיה הולם למנות אותו כאן, אבל בכול זאת, המדובר בביטול החורף.
אז אמנם זה ממש כיף להסתובב בטריקו באמצע דצמבר, אבל המחשבה שזה כרוך גם בהחזר של כמה אלפי דונמים נוספים ממה שהייתה פעם הכינרת לסורים (מתעקשים על קו החוף, הלא כן), לא עושה לי ממש טוב על הנשמה.
גם הידיעה שהנוף בארצנו יראה כמו הנוף בואכה טימבוקטו נניח, לא בדיוק עושה לי את זה. אז בעניין הזה אני מסכם שאני חלוק קצת, לעומת העניין הקודם, שבו אני מודה שאני יותר משמח.
עניין נוסף שראוי לדון בו בהקשר זה, הוא מצוקתם ההולכת ומחריפה של מי שמכונים האלפיון העליון שלנו.
כמו הרבה אנשים אחרים, (חלקם בגלוי, מרביתם בסתר), אני קורא מדי יום בחדווה בלתי מרוסנת על מצוקתם הגוברת.
לא כל אחד זוכה במהלך חייו לראות את סדרי העולם משתנים לנגד עיניו, ולראות את שועי הארץ משנים פאזה, וחווים את החיים מן הזווית שהייתה נחלתנו בלבד, כלומר נחלתם של העמישראלים, אלה שעומדים בתור בבנקים ולא הבנקים עומדים בתור אצלם.
כמובן אסור לשכוח שבשביל הכיף הזה אנחנו משלמים בחסכונות שחסכנו כל חיינו, אבל בשביל שואו ברמה הזאת, צריך להשקיע כסף.
בשורה מינורית נוספת אבל חשובה לא פחות קשורה למפלגה הרוחנית הזאת, מרץ, שלאחרונה מגלה סימנים חיוביים של ארציות חומרית בריאה ולא אורגנית.
השיא היה אתמול, כאשר אילן גילון, איש אמיתי, ממש לא רוחני או ווירטואלי, עקף באלגנטיות את הגלאונית הזאת, שהיה בה די כדי להרחיק רבים וטובים (לא רק אותי, טובים אמרתי), מלהתקרב למפלגה שבעצם אמרה ואומרת את כל מה שאני מאמין בו, אבל מרוב רוחניות, היא רק אומרת.
הסרת הלוט מעל פרצופו האמיתי של הליכוד, מפלגה ימנית , פשיסטית וקיצונית, תחשב למגמה חיובית גם כן.
ואני לא מתכוון רק לפשיסט הרזה הזה, שעושה אדום בעיניים לנתניהו, (ולא בגלל שהם חושבים חס וחלילה אחרת, אלה בעיקר כי הוא החליט, שהתחזקותו בליכוד תגרום למפלגתו נזק, בעוד שבעצם זה להפך).
גם הרעיון של גלעד ארדן, לבנות חומת מגן הבנויה אסירי החמס סביב ישובי עוטף עזה, תורם לתדמית הליברלית דמוקרטית שלנו בעולם, שגם כך זקוקה לשיפוצים של משפץ מוצלח בהרבה מיצחק תשובה נניח.
הגלגול שעובר על ציפי, שהופכת עת עת לציפורה, יחשב כמגמה חיובית גם כן.
לראשונה פוליטיקאית בארצנו אומרת לא רק את מה שהעמישראלים רוצים לשמוע, אלה גם קצת את מה שצריך לעשות כאן.
זו מגמה מהפכנית במקומותנו ואין זה מקרה, שדווקא פוליטיקאית, אישה, נשכבת על הגדר (אולי מקריבה את עתידה הפוליטי), עבור עמיתיה עם העבר הקרבי המפואר והצל"שים.
אני מתרשם שאילו היו נשים נוספות במקום הפואדים, והאהודים, והביבYAHOOים, כל המדינה הזאת הייתה עוברת מטמורפוזה.
צריך מידה גדולה של אומץ לב ויושרה, כדי להגיד את מה שהיא אמרה בקשר לסמל הלאומי המזויף והמתיפייף שאימצנו ללא שום הצדקה, (זה הבחור האומלל שיושב בשבי בעזה, וליבי עם משפחתו אבל הראש מדבר אחרת, ובעניינים של חוסן לאומי, הלב פלוס מינוס צריך להיות בשקט).
אנחנו עם במלחמה.
במלחמה נופלים חללים, נפצעים ונופלים בשבי.
הסיכון של נפילה בשבי הוא סיכון שכל חייל לוקח על עצמו בהתגייסו לצה"ל.
המדינה תעשה את כל מה שראוי למענו, אבל רק את מה שראוי ולא סנטימטר נוסף. בדיוק כפי שעשו מדינות אחרות שאנחנו מנסים לישר איתם קו, כמו ארצות הברית ששבוייה ישבו שש ושבע שנים בשבי בויטנאם, או מאות האלפים של שבויי המלחמה מכל הצדדים שישבו עד שש שנים בשבי במלחמת העולם האחרונה באמצע המאה הקודמת.
אין שום אכסיומה בעניין הזה. שבוי אינו קדוש. נסיבות הנפילה בשבי במקרה הספציפי העכשווי מעוררות מחלוקת על אף שלאיש אין ביצים להודות בכך.
למרות הניסיון המתיפייף לעקוף את זה, לכל שבוי יש תג מחיר.
לדוגמא.
החמס ידרשו שנחזיר את כל פליטי 48, לישובים שלהם בתמורה לגלעד שליט. מה יגידו יפי הנפש שמתגוררים בבתים שלהם ברמת אביב נניח, או ביפו, או בסמטאות של צפת ואו בבקעה בירושלים.
מה ימנע מן החמס לנהוג כך במקרה הבא, היושרה שלהם או היותם רציונאליים?
תג המחיר הנוכחי שדורש החמס אינו ראוי ואינו הגיוני.
וכן, מדובר בתג מחיר, מדובר גם בסכומי כסף מזומן, עליו לא מדברים, זה בשושו.
מדובר על מיליונים למתווכים, ולמתווכי מתווכים, שחלקם הולכים לכיסים פרטיים ללא שום רישום וללא שום רגולציה. שטרות ירוקים במזוודות, כמו בסדרות טלוויזיה.
מדובר במסחר. בטרנזקציה פיננסית ולא בקודש הקודשים של הערכיות הישראלית ששרידיה האחרונים קבורים בהר הרצל.
וכן, לא נפסח גם על הטריוויאלי.
אם איני טועה, היום יכבו את זרקור הרפש של בובליל.
מהיום הוא יצטרך להסתפק בבימה פחות פומבית להשמצותיו על האנשים והמגזר שבזכותו ובזכות אבותיו הוא יכול לנהל את חייו העלובים כאן.
מהיום נצטרך לנבור בטורי הרכילות של העיתונות המדורדרת שלנו כדי להיחשף לאמירותיו הבלתי אינטליגנטיות בלשון זהירה ועדינה משו.
אז שיהיה לכם אחלה חנוכה, אני חוזר לקרטונים.
נ. ב. - ודבר אחד טוב, על אמת יש לי לאמור לכם.
המובילים שלי, שהעבירו את דירתי, בניצוחו של סרגי (שוטר מוסקבאי המתנשא לגובה של שני מטר), היו ממש מלאכים. שנים רבות לא נתקלתי בנותני שירות מקצועיים, אמפאטיים, יעילים כמו שלושת החברים האלה.
כל מי שצריך להעביר את דירתו, אני ממליץ עליהם בחום, מספרם: 03-9526910 ואו 052-2453795.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה