תחילה כמה מילים לזכותו של עמוס שוקן.
אז נכון, גם אני ירדתי על עורכי האתר הזה ובעליו, אבל במחשבה שנייה, הוא המו"ל של העיתון היחיד שאני מסוגל לקרוא במקומותינו.
אז נכון שהוא לא נראה נחמד, אבל גם ברק לא, ובזכות כמה פרסומאים ואנשי יח"צ מכווצי שכל, האי נחמדות הופכת בטרנד העכשווי, לנכס. (אגב, זה נפלא עבורי בפרספקטיבה אישית גם, שכן, מה לעשות, הנחמדות שלי אינה שופעת).
וגם הקפה הווירטואלי הזה ממש בנוי בשכל. הרשת האינטראקטיבית שמוטמעת בו ראויה לשבח על פי כל קריטריון שמוכר לי.
אז נכון, יש פרסומות, אבל זה עסק.
וגם נכון שרשת שוקן נתבעה על פרסום מוסדות שעסקן ברומנטיקה ממוסחרת, וגם הורשעה כרשת, אבל עוד פעם חברים, מה תעדיפו, את המוצרים של הרשת או הזבל של הקונקורנטים.
ואם שוקן טוען שהכנסותיו מן הפרסומות האלה, מקיימות את עיתונו, זה לגיטימי. (בעיקר בעולם הקפיטליסטי, שמרביתנו אהבנו לשנוא, אבל עוד מעט נשב עליו שבעה, ואני קצת חושש שממתינה לנו אלטרנטיבה לא ממש משובחת).
וגם אם נתבקשו כמה כותבים, למתן את השתלחותם בבעלי הרשת, זה מובן ומקובל בעיני, שכן כיצד אתם הייתם מגיבים כבעל עסק, אם מאן דהו, היה מחרבן לכם במרכז החנות על בסיס קבוע.
אבל מה לנו ולהגנה על קפיטליסט כמו שוקן, בעיצומה של מלחמת קודש שעמנו מנהל נגד בני החושך.
מאה טון פצצות, (חכמות יש לציין, אבל עד כמה ההיבט הזה משנה למי שזה נופל בחצרו נניח, אגב אני רוצה להקדיש פוסט להבדלים בין פצצות חכמות ומטומטמות, בין בני חושך ובין בני אור ובין מלחמת אין ברירה - "אב", לפי "דא" (הלא היא דליה איציק), - הפילוסופית שמנהלת לנו את הכנסת- ובין מלחמת ברירה.
האם ההרוגים במלחמת אין ברירה יגיעו כולם לגן עדן, ואו אולי לחיי נצח בספריה המרכזית של אותו גן נכסף, ויעיינו בספרים כיאה לעם הספר, לעומת הערבים הפרימיטיביים האלה, שיזיינו 70 בתולות כל יום וכל הימים.
אגב קושיה לעולם המוסלמי, האם הבתולין של הבתולות האלה מתחדש אחרי כל זיון, אם לא, מה כל הקטע.
ועל זה אני אומר, כלומר על האורגיה הנהדרת הזאת, איזה באסה.
מעניין אם אפשר להמיר דת במוסד הזה במרומים, שכן עם ספר פה, עם ספר שם, אני מעדיף סקס על פני ספר, ושיסלחו לי חברי שחשבו שאני אינטלקטואל, אם היו כאלה, וסליחה גם מטולסטוי, דוסטויבסקי ושות, רק לא מהנרי מילר, שכן אני חושב שדווקא הוא היה מאשר כמו כלום את העדפתי הבלתי אינטלקטואלית.
מאה טון פצצות הוטחו בראשם של אויבנו במבצע מזהיר שנחת עליהם ב"הפתעה גמורה", ותפס את כל מנהיגי החמס מסובין סביב עץ האשוח, שרים שירי חג מולד, אתם יודעים, כמו בסרטי הז'אנר הזה, שיס מציפה אותנו בהם בתקופה הזאת של סוף דצמבר, כאילו אין די בפרומואים המזעזעים של העינוי הסצ'ואני הזה שנקרא הפסטיגל.
מאה טון פצצות, אבל אויה, אחרי המנהרות נגמרו המטרות.
אני העדפתי את הוורסיה הלבנונית, שם זה לקח 14 ימים, שבהם זכינו לתמונות מרשימות של כל ה - Fאים, חולפים ביעף מעל אשקלון, או קריית שמונה בהתאמה, הם בדרך לעזה, ומולם הגרדים אשקלונה. (איזה חוסר הגיון, למה אי אפשר לחסוך את כל האנרגיה שמתבזבזת על השינוע של חומר הנפץ לשני הכיוונים, אפשר פשוט לקבוע על יד שולחן משא ומתן, כמה ואיפה, ואז שני הצדדים יפוצצו את האימא של האימא שלהם, בלי כל הדלק הזה שמזהם לנו את הגלובוס), ופה אחרי שלושה ימים, צריך להכניס את הכוחות הרגליים, כדי לשמור על המומנטום.
והטילים, שעברו גלגול מקופסאות שימורים מעופפות למשהו הרבה פחות סימפטי.
והיבט ענק של המלחמה הנפלאה הזאת בזומבים* של עזה, הוא ההתנהלות של כלי התקשורת האלקטרוניים, אלה שולחים את מיטב הטלנטים (עאלק), שלהם, לגבול הרצועה, כאילו לנו לצופים בבית זה ממש משנה, עם ליונית לוי קפא התחת ברוח העזתית, או שהיא מצטלמת באולפן מחומם, עם רקע שהוא שקופית עדכנית ולא צללית של עוד מרכבה שכנראה בעוד כמה זמן תהפוך למלכודת מוות לטובי בנינו.
אבל החשובה בתמורות של הימים האלה, הם מימדי הממלכתיות של האיש הזחוח הזה, נתניהו.
"צריך להתלכד, צריך לישר את השורות, צריך לגבות, צריך, צריך ועוד צריך"...
מה בדיוק צריך, מר נתניהו?
נניח נאסוף ונהרוס להם את כל הצינורות שמהם הם עושים את הקסאמים, האם מר אפללו, היזם האשקלוני ברוך הכישרון ורב הפעלים, לא יספק להם טונות של צינורות בתום המלחמה במחיר מופקע ועם דמעות בעיניים.
האים "כיל", של האחים עופר, אלה מים המלח, לא יספקו להם את הדשנים שהופכים אצלם לחומר נפץ.
אז מה השגנו, מר נתניהו הנכבד, מה בדיוק נשיג שם.
ובכלל, זה מלחמתו של הבוס שלך מן הסיירת, והוא יודע לנהל מלחמות פי אלף יותר טוב ממך מר נתניהו.
אז תעשה לנו טובה, תשב עכשיו בשקט, יספיקו לנו השנתיים הבאות שבהם תברבר אותנו למוות.
וכמה מילים לסוחרים במות: (תסתמו את הפה, חברה. תנו לקבור את ההרוגים שהיו ואלה שיהיו, ואז תתחילו בברברת).
"המלחמה הזאת לא תפגע בתקציב"
"הכלכלה הישראלית תרוויח מן המלחמה"
"מסגרת התקציב לא תפרץ"
"המלחמה עולה 300 מיליון שקל ביום", (לא כולל את הפסיכיאטר למלכה אמזלג, שנכנסה להלם קרב, בעקבות התמונות של אחייניתה, מזל וויס, בחדשות של שמונה, שנראתה רועדת בהיסטריה שנשלטת במאה אחוז, על ידי צלם הטלוויזיה שממקד בה את מצלמתו ממרחק של מטר, להגברת הדרמה שאינה קיימת משום מה במבצע המהולל הזה של עופרת רותחת או שמה עופרת מן התחת).
ולמה קראתי לפוסט הזה כפי שקראתי:
כי צביעות לא חסרה פה, וצבועים (אוכלי נבלות), גם לא.
לגבי הצב, זה היצור שסוחב איתו את ה"מרחב המוגן" בכל אשר יפנה.
צורת החיים הזאת, תהיה מאוד רלוונטית עבורנו כישראלים לעתיד לבוא.
ופינוקיו, כי נדמה לי שאפו של נתניהו מתארך כל הזמן, כיצד אפשר להסביר את זה אם לא באמצעות הדמות המופלאה של פינוקיו, בנו הפרובלמאטי משו של סבא ג'פטו.
נ.ב. - למי ששואל, למה דברי ההלל על רשת שוקן, זה כמובן בשביל בצע כסף, ואולי סתם נמאס לי שאנחנו יורקים לבאר של כולנו. *זו אלגוריה רב שכבתית, כאשר אחת מהן מתארת את חוסר ההגיון שבהריגת אדם שמת מזמן, מאידך, עזתי, כמו זומבי, ריסקת אותו לחלקים, והם מתאחדים וקמים עליך, כמו נניח ביצירת המופת הוליוודית, "שודדי הקריביים", מאחד עד אין סוף.
אז נכון, גם אני ירדתי על עורכי האתר הזה ובעליו, אבל במחשבה שנייה, הוא המו"ל של העיתון היחיד שאני מסוגל לקרוא במקומותינו.
אז נכון שהוא לא נראה נחמד, אבל גם ברק לא, ובזכות כמה פרסומאים ואנשי יח"צ מכווצי שכל, האי נחמדות הופכת בטרנד העכשווי, לנכס. (אגב, זה נפלא עבורי בפרספקטיבה אישית גם, שכן, מה לעשות, הנחמדות שלי אינה שופעת).
וגם הקפה הווירטואלי הזה ממש בנוי בשכל. הרשת האינטראקטיבית שמוטמעת בו ראויה לשבח על פי כל קריטריון שמוכר לי.
אז נכון, יש פרסומות, אבל זה עסק.
וגם נכון שרשת שוקן נתבעה על פרסום מוסדות שעסקן ברומנטיקה ממוסחרת, וגם הורשעה כרשת, אבל עוד פעם חברים, מה תעדיפו, את המוצרים של הרשת או הזבל של הקונקורנטים.
ואם שוקן טוען שהכנסותיו מן הפרסומות האלה, מקיימות את עיתונו, זה לגיטימי. (בעיקר בעולם הקפיטליסטי, שמרביתנו אהבנו לשנוא, אבל עוד מעט נשב עליו שבעה, ואני קצת חושש שממתינה לנו אלטרנטיבה לא ממש משובחת).
וגם אם נתבקשו כמה כותבים, למתן את השתלחותם בבעלי הרשת, זה מובן ומקובל בעיני, שכן כיצד אתם הייתם מגיבים כבעל עסק, אם מאן דהו, היה מחרבן לכם במרכז החנות על בסיס קבוע.
אבל מה לנו ולהגנה על קפיטליסט כמו שוקן, בעיצומה של מלחמת קודש שעמנו מנהל נגד בני החושך.
מאה טון פצצות, (חכמות יש לציין, אבל עד כמה ההיבט הזה משנה למי שזה נופל בחצרו נניח, אגב אני רוצה להקדיש פוסט להבדלים בין פצצות חכמות ומטומטמות, בין בני חושך ובין בני אור ובין מלחמת אין ברירה - "אב", לפי "דא" (הלא היא דליה איציק), - הפילוסופית שמנהלת לנו את הכנסת- ובין מלחמת ברירה.
האם ההרוגים במלחמת אין ברירה יגיעו כולם לגן עדן, ואו אולי לחיי נצח בספריה המרכזית של אותו גן נכסף, ויעיינו בספרים כיאה לעם הספר, לעומת הערבים הפרימיטיביים האלה, שיזיינו 70 בתולות כל יום וכל הימים.
אגב קושיה לעולם המוסלמי, האם הבתולין של הבתולות האלה מתחדש אחרי כל זיון, אם לא, מה כל הקטע.
ועל זה אני אומר, כלומר על האורגיה הנהדרת הזאת, איזה באסה.
מעניין אם אפשר להמיר דת במוסד הזה במרומים, שכן עם ספר פה, עם ספר שם, אני מעדיף סקס על פני ספר, ושיסלחו לי חברי שחשבו שאני אינטלקטואל, אם היו כאלה, וסליחה גם מטולסטוי, דוסטויבסקי ושות, רק לא מהנרי מילר, שכן אני חושב שדווקא הוא היה מאשר כמו כלום את העדפתי הבלתי אינטלקטואלית.
מאה טון פצצות הוטחו בראשם של אויבנו במבצע מזהיר שנחת עליהם ב"הפתעה גמורה", ותפס את כל מנהיגי החמס מסובין סביב עץ האשוח, שרים שירי חג מולד, אתם יודעים, כמו בסרטי הז'אנר הזה, שיס מציפה אותנו בהם בתקופה הזאת של סוף דצמבר, כאילו אין די בפרומואים המזעזעים של העינוי הסצ'ואני הזה שנקרא הפסטיגל.
מאה טון פצצות, אבל אויה, אחרי המנהרות נגמרו המטרות.
אני העדפתי את הוורסיה הלבנונית, שם זה לקח 14 ימים, שבהם זכינו לתמונות מרשימות של כל ה - Fאים, חולפים ביעף מעל אשקלון, או קריית שמונה בהתאמה, הם בדרך לעזה, ומולם הגרדים אשקלונה. (איזה חוסר הגיון, למה אי אפשר לחסוך את כל האנרגיה שמתבזבזת על השינוע של חומר הנפץ לשני הכיוונים, אפשר פשוט לקבוע על יד שולחן משא ומתן, כמה ואיפה, ואז שני הצדדים יפוצצו את האימא של האימא שלהם, בלי כל הדלק הזה שמזהם לנו את הגלובוס), ופה אחרי שלושה ימים, צריך להכניס את הכוחות הרגליים, כדי לשמור על המומנטום.
והטילים, שעברו גלגול מקופסאות שימורים מעופפות למשהו הרבה פחות סימפטי.
והיבט ענק של המלחמה הנפלאה הזאת בזומבים* של עזה, הוא ההתנהלות של כלי התקשורת האלקטרוניים, אלה שולחים את מיטב הטלנטים (עאלק), שלהם, לגבול הרצועה, כאילו לנו לצופים בבית זה ממש משנה, עם ליונית לוי קפא התחת ברוח העזתית, או שהיא מצטלמת באולפן מחומם, עם רקע שהוא שקופית עדכנית ולא צללית של עוד מרכבה שכנראה בעוד כמה זמן תהפוך למלכודת מוות לטובי בנינו.
אבל החשובה בתמורות של הימים האלה, הם מימדי הממלכתיות של האיש הזחוח הזה, נתניהו.
"צריך להתלכד, צריך לישר את השורות, צריך לגבות, צריך, צריך ועוד צריך"...
מה בדיוק צריך, מר נתניהו?
נניח נאסוף ונהרוס להם את כל הצינורות שמהם הם עושים את הקסאמים, האם מר אפללו, היזם האשקלוני ברוך הכישרון ורב הפעלים, לא יספק להם טונות של צינורות בתום המלחמה במחיר מופקע ועם דמעות בעיניים.
האים "כיל", של האחים עופר, אלה מים המלח, לא יספקו להם את הדשנים שהופכים אצלם לחומר נפץ.
אז מה השגנו, מר נתניהו הנכבד, מה בדיוק נשיג שם.
ובכלל, זה מלחמתו של הבוס שלך מן הסיירת, והוא יודע לנהל מלחמות פי אלף יותר טוב ממך מר נתניהו.
אז תעשה לנו טובה, תשב עכשיו בשקט, יספיקו לנו השנתיים הבאות שבהם תברבר אותנו למוות.
וכמה מילים לסוחרים במות: (תסתמו את הפה, חברה. תנו לקבור את ההרוגים שהיו ואלה שיהיו, ואז תתחילו בברברת).
"המלחמה הזאת לא תפגע בתקציב"
"הכלכלה הישראלית תרוויח מן המלחמה"
"מסגרת התקציב לא תפרץ"
"המלחמה עולה 300 מיליון שקל ביום", (לא כולל את הפסיכיאטר למלכה אמזלג, שנכנסה להלם קרב, בעקבות התמונות של אחייניתה, מזל וויס, בחדשות של שמונה, שנראתה רועדת בהיסטריה שנשלטת במאה אחוז, על ידי צלם הטלוויזיה שממקד בה את מצלמתו ממרחק של מטר, להגברת הדרמה שאינה קיימת משום מה במבצע המהולל הזה של עופרת רותחת או שמה עופרת מן התחת).
ולמה קראתי לפוסט הזה כפי שקראתי:
כי צביעות לא חסרה פה, וצבועים (אוכלי נבלות), גם לא.
לגבי הצב, זה היצור שסוחב איתו את ה"מרחב המוגן" בכל אשר יפנה.
צורת החיים הזאת, תהיה מאוד רלוונטית עבורנו כישראלים לעתיד לבוא.
ופינוקיו, כי נדמה לי שאפו של נתניהו מתארך כל הזמן, כיצד אפשר להסביר את זה אם לא באמצעות הדמות המופלאה של פינוקיו, בנו הפרובלמאטי משו של סבא ג'פטו.
נ.ב. - למי ששואל, למה דברי ההלל על רשת שוקן, זה כמובן בשביל בצע כסף, ואולי סתם נמאס לי שאנחנו יורקים לבאר של כולנו. *זו אלגוריה רב שכבתית, כאשר אחת מהן מתארת את חוסר ההגיון שבהריגת אדם שמת מזמן, מאידך, עזתי, כמו זומבי, ריסקת אותו לחלקים, והם מתאחדים וקמים עליך, כמו נניח ביצירת המופת הוליוודית, "שודדי הקריביים", מאחד עד אין סוף.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה