מי צריך כאן עבריינים ?
כאשר משטרת ישראל מספקת לנו שירות בילטראלי קלאסי, על פי מיטב המסורת של הדיאלקטיקה המרקסיסטית:
"עשרות שוטרים נפצעו כשהיכו זה את זה, בעת דימוי הפרות סדר... מבית החולים נמסר כי השוטרים סובלים משברים, פריקות גפיים ופגיעות בעיניים. לבית החולים ברזילי באשקלון פונו עוד חמישה שוטרים, אחד מהם לקה בלבו.
כל זה קרה כאשר שוטרים ששיחקו את שומרי הסדר הכו את השוטרים שדימו מפירי סדר וגרמו להם לחבלות, וגם להיפך". (YNET היום)
נכון, במדינה חבולה ולמודת צרות כמו שלנו, חשבנו שהגענו לרוויה בביזריות של האירועים שהחיים מזמנים לנו, אבל משטרת ישראל הוכיחה שהיא עדיין מסוגלת להתעלות על עצמה ועל יצרני חדשות אחרים במקומותינו, ומגישה לנו הפתעה מן המקום הכי נמוך והכי מטומטם של בית היוצר החדשותי האוניברסאלי.
20 שוטרים, מתוך 6000 שהשתתפו בתרגיל, אושפזו בבתי החולים ברחבי הארץ.
לחלק מן השוטרים נגרמו שברים בגפיים ובגולגולת (אביזר לא חיוני במיוחד לשוטר עברי מודל 2008), ואחד מהם, לקה בליבו ואנו מאחלים לו ולכל חבריו החלמה מהירה.
אבל מה נאחל לנו, לעם הדפוק הזה שהתברך במשטרה כל כך מטומטמת, שאינה יודעת את הגבול בין משחק ואמת, בין הדמיה בתרגיל ובין המציאות, שבה, כאשר היא נדרשת להפעיל כוח, היא אינה עושה זאת, אלא נסוגה בבושת פנים, כפי שקרה בלא מעט אימותים עם פורעי חוק וסדר יהודים באשר הם.
או שמא, השוטרים כל כך מתוסכלים שהחליטו לכלות את זעמם בחבריהם, אשר לצורך התרגיל, הוצבו מולם.
אם זה המצב, אנחנו צריכים להיות עוד יותר מודאגים, שכן השוטרים שלנו הם בעצם פצצה מתקתקת, שעשויה להתפוצץ בכל רגע, וזה יכול לקרות בהפגנה הבאה, או במעצר הבא של אזרח בגין עבירת תנועה זניחה נניח.
השוטרים שהכו את חבריהם בעוצמה שהצריכה אשפוז של עשרות, הם שוטרים מסוכנים. אלה אנשים אלימים, שלא ראוי שישרתו במוסד שאמון על שמירת הסדר הציבורי ואכיפת החוק בארצנו.
למפקדים שלהם, שלא מנעו את הפיאסקו המביש הזה, צריך להראות את הדלת. מאחר ובתרגיל בהקף כזה, שכולל יותר משליש מן המערך האופרטיבי של המשטרה, סביר שגם הבכיר בהם נוכח במקום (ואם לא אז רק עקב נפקדותו), צריך לעשות עבורו את אותה ג'סטה, ולגרום לו להמשיך את דרכו בחיים, מחוץ לארגון המרושש הזה, שכל כך הרבה מחוסנינו העתידי תלוי בו.
דא, אז מה, כאילו מה קרה, אז יש לנו משטרה דפוקה. אין בכך שום חדש, ידענו שהם מושחתים, התוודענו להתנהלות המטופשת שלהם בכמה חקירות שנגמרו בפיאסקו מביש, כפי שקרה במקרה של נשיא אחד בעבר וכל העבריינים הבכירים שהועמדו לדין בישראל, (לא כך הדבר לגבי אחד שזכה לטיפול של שלטונות האכיפה והמשפט באמריקה, כלומר, לכאורה אפשר גם אחרת), ועוד כמה אירועים פליליים מתוקשרים היטב שדשנו בהם בעבר מעל ומעבר.
אבל פרץ האלימות הזה מעיד על פוטנציאל מסוכן הרבה יותר בקרב האנשים שמשמשים כחומת המגן האחרונה של החברה הישראלית בפני אנרכיה שמתדפקת בשער.
זה מעיד גם על העלייה המדאיגה במפלס האלימות בחברה הישראלית.
הקלות הבלתי נסבלת שבה הציבור הישראלי עובר לסדר היום על מקרי רצח דביליים, כמו המקרה האחרון של הנער שנפטר היום מפצעי דקירה במועדון בראשון לציון, ואשר זכה לחמש שורות זניחות בעיתונות היומית למשל, ואו עשרות אירועי הפגע וברח בחודשים האחרונים, וכן הפיכתו של חקלאי אלמוני בנגב, לגיבור תרבות בעקבות ירייה קטלנית בגנב עלוב שנכנס לחצרו, (ומדאיג הרבה יותר שהכנסת תיקנה את החוק בעקבותיו תוך התרת דמו של כל עלוב נפש, שבמקרה ואו שלא במקרה, יחדור למתחם פרטי של ישראלי שברשותו נשק), וכן החיסולים של עבריינים בכירים ברחובות ערינו תוך סיכון נפשע של עוברים ושבים תמימים.
כך גם היחס הסלחני לעורך דין שהרג בנסיבות תמוהות (שככל הנראה לא נחקרו כראוי עקב רשלנות המשטרה), ואשר הפך לפרשן טלוויזיה מבוקש בערוצים הציבוריים, כאילו על מצפונו לא רובץ נטילת חייהם של אם צעירה ובנה, שנהרגו כי כספם הספיק לרכישת רכב ישן ובלתי בטיחותי, שלא עמד באימפקט של הטנק שבו נסע עורך הדין, ושעולה כמיליון שקל.
חווינו עשרות אירועים אלימים שנגמרו במות במהלך החודשים האחרונים.
עשרות קורבנות של אלימות ורשלנות מהולה בזדון, אשר לכולם מכנה משותף דו קוטבי ומסוכן ביותר, שהוא תוצאה ישירה של עלייה במפלס האלימות בחברה הישראלית והמחיר הזול של חיי אדם בארץ.
מקור שתי המגמות המסוכנות האלה הינו ביחס המפלה והגזעני של כל החברה הישראלית, לרבות מערכת המשפט, (שופטינו יפי הנפש), לאוכלוסיה הערבית בשטחים הכבושים.
במילים אחרות, אלה התוצאות ההרסניות של 41 שנות כיבוש ודיכוי של עם אחר שחי על אדמות שאנחנו גוזלנו מהם בניגוד לכל הגיון היסטורי, מוסרי ואו רציונלי.
אין כיבוש צודק.
אין כיבוש נאור.
אין כיבוש שאינו משחית.
אין כיבוש מוצדק.
וגם אין כיבוש ללא כיבוש, עוד לא המציאו את תחליף הכיבוש, מן מוצר דומה לציקלומט נניח, שמרגיש מתוק בפה, אבל לא מוסיף רבע קלוריה, ופרושו לעניננו, סימביוזה הרמונית בין נכבש לכובש, כזה שהימין המופלא שלנו בראשות נתנYAHOO, מנסים למכור לנו. (למרות שאני מתרשם שהלולינות היהודית מאוד מתאמצת להגיע להמצאה כזאת, שתפתור באחת את הפלונטר הממולכד הזה, שמלחמה אחת מוצלחת הכניסה אותנו לתוכו. בדיעבד וככל הניראה, אין מלחמות מוצלחות).
כאשר יורה מתנחל פרוגרומצ'יק, בערבי בעת שניסה להרחיקו מחצר ביתו, שבו זרע חורבן והרס, (על חוק דרומי דיברנו מקודם, החוק הזה נשכח משום מה בדיון שניהלה השופטת הנכבדה - אגב, מתנחלת בעצמה, כך על פי העיתונות מאותם ימים), זוכה ליחס סלחני ביותר של מעצר בית, ורוצחי ערבים בגדה, במקום מאסר עולם, יוצאים בעונשים מגוחכים, כאשר חייל יורה בערבי כפות ממרחק סנטימטרים ספורים לעיני מליוני צופי טלוויזיה, (ועוד בעקבות פקודה של מפקדו), והעם בציון שותק ועוסק בבובליל, אז העם הזה בציון, צריך שיעשה חשבון נפש.
אבל העם הזה בציון עסק עד שלשום בבובליל, ובקרוב יעסוק בעוד כלומניק או כלומניקית עם תחת מוצק ופה שהוא ג'ורה, שתככב בעוד תוכנית ריאליטי רדודה וחלולה בניצוחו של ארז טל (בן-טולילה) המוכשר.
בין לבין, העם הזה יבחר במנהיגיו לשנתיים הבאות, אשר בעיני יכולות להיות גם השנתיים האחרונות, שכן אין מצב שבו אומה גזענית, פשיסטית, מקורנפת, נהנתנית, מפולגת, בלתי מוסרית, לא חכמה וארוגנטית, ללא תשתית כלכלית עצמאית חזקה מספיק (ללא הגב האמריקאי), ועם כוחות בטחון שגזורים לפי תבניות גיבוריו של ירוסלב האשק, תשרוד את השואה הכלכלית, פוליטית ואסטראטגית, שמצפה לנו באופק.
אני מניח שאני נשמע כמו המשוגע בכיכר העיר, אבל אני מעדיף להישמע כך, מלא להשמע בכלל.
ולכם אני מציע, שבין בובליל לשיפרה, תקשיבו פה ושם למשוגעים בינינו, לאלה שמנסים להתריע על תהליכים דקדנטיים והרסניים, שלפחות פעמיים בעברו של העם הזה, הביאו לחורבננו.
בניגוד לשני גיבורי התרבות לעיל, שבעצם ממש אין להם מה להציע, חוץ מלשמש פרזנטורים לכונס הנכסים של ארגון האומות המאוחדות, (זה שיעסוק בהליכי הפירוק של מה שהייתה המדינה היהודית - מהדורה שלוש, ויעבירה לידיים פלסטיניות), אשר יציגו למעט השורדים כאן, את נוהלי הפינוי מן המולדת.
למה שניהם?
כי יש צורך בדוברי שתי השפות העיקריות במקומותינו, העברית וזו שמדבר בובליל.
כאשר משטרת ישראל מספקת לנו שירות בילטראלי קלאסי, על פי מיטב המסורת של הדיאלקטיקה המרקסיסטית:
"עשרות שוטרים נפצעו כשהיכו זה את זה, בעת דימוי הפרות סדר... מבית החולים נמסר כי השוטרים סובלים משברים, פריקות גפיים ופגיעות בעיניים. לבית החולים ברזילי באשקלון פונו עוד חמישה שוטרים, אחד מהם לקה בלבו.
כל זה קרה כאשר שוטרים ששיחקו את שומרי הסדר הכו את השוטרים שדימו מפירי סדר וגרמו להם לחבלות, וגם להיפך". (YNET היום)
נכון, במדינה חבולה ולמודת צרות כמו שלנו, חשבנו שהגענו לרוויה בביזריות של האירועים שהחיים מזמנים לנו, אבל משטרת ישראל הוכיחה שהיא עדיין מסוגלת להתעלות על עצמה ועל יצרני חדשות אחרים במקומותינו, ומגישה לנו הפתעה מן המקום הכי נמוך והכי מטומטם של בית היוצר החדשותי האוניברסאלי.
20 שוטרים, מתוך 6000 שהשתתפו בתרגיל, אושפזו בבתי החולים ברחבי הארץ.
לחלק מן השוטרים נגרמו שברים בגפיים ובגולגולת (אביזר לא חיוני במיוחד לשוטר עברי מודל 2008), ואחד מהם, לקה בליבו ואנו מאחלים לו ולכל חבריו החלמה מהירה.
אבל מה נאחל לנו, לעם הדפוק הזה שהתברך במשטרה כל כך מטומטמת, שאינה יודעת את הגבול בין משחק ואמת, בין הדמיה בתרגיל ובין המציאות, שבה, כאשר היא נדרשת להפעיל כוח, היא אינה עושה זאת, אלא נסוגה בבושת פנים, כפי שקרה בלא מעט אימותים עם פורעי חוק וסדר יהודים באשר הם.
או שמא, השוטרים כל כך מתוסכלים שהחליטו לכלות את זעמם בחבריהם, אשר לצורך התרגיל, הוצבו מולם.
אם זה המצב, אנחנו צריכים להיות עוד יותר מודאגים, שכן השוטרים שלנו הם בעצם פצצה מתקתקת, שעשויה להתפוצץ בכל רגע, וזה יכול לקרות בהפגנה הבאה, או במעצר הבא של אזרח בגין עבירת תנועה זניחה נניח.
השוטרים שהכו את חבריהם בעוצמה שהצריכה אשפוז של עשרות, הם שוטרים מסוכנים. אלה אנשים אלימים, שלא ראוי שישרתו במוסד שאמון על שמירת הסדר הציבורי ואכיפת החוק בארצנו.
למפקדים שלהם, שלא מנעו את הפיאסקו המביש הזה, צריך להראות את הדלת. מאחר ובתרגיל בהקף כזה, שכולל יותר משליש מן המערך האופרטיבי של המשטרה, סביר שגם הבכיר בהם נוכח במקום (ואם לא אז רק עקב נפקדותו), צריך לעשות עבורו את אותה ג'סטה, ולגרום לו להמשיך את דרכו בחיים, מחוץ לארגון המרושש הזה, שכל כך הרבה מחוסנינו העתידי תלוי בו.
דא, אז מה, כאילו מה קרה, אז יש לנו משטרה דפוקה. אין בכך שום חדש, ידענו שהם מושחתים, התוודענו להתנהלות המטופשת שלהם בכמה חקירות שנגמרו בפיאסקו מביש, כפי שקרה במקרה של נשיא אחד בעבר וכל העבריינים הבכירים שהועמדו לדין בישראל, (לא כך הדבר לגבי אחד שזכה לטיפול של שלטונות האכיפה והמשפט באמריקה, כלומר, לכאורה אפשר גם אחרת), ועוד כמה אירועים פליליים מתוקשרים היטב שדשנו בהם בעבר מעל ומעבר.
אבל פרץ האלימות הזה מעיד על פוטנציאל מסוכן הרבה יותר בקרב האנשים שמשמשים כחומת המגן האחרונה של החברה הישראלית בפני אנרכיה שמתדפקת בשער.
זה מעיד גם על העלייה המדאיגה במפלס האלימות בחברה הישראלית.
הקלות הבלתי נסבלת שבה הציבור הישראלי עובר לסדר היום על מקרי רצח דביליים, כמו המקרה האחרון של הנער שנפטר היום מפצעי דקירה במועדון בראשון לציון, ואשר זכה לחמש שורות זניחות בעיתונות היומית למשל, ואו עשרות אירועי הפגע וברח בחודשים האחרונים, וכן הפיכתו של חקלאי אלמוני בנגב, לגיבור תרבות בעקבות ירייה קטלנית בגנב עלוב שנכנס לחצרו, (ומדאיג הרבה יותר שהכנסת תיקנה את החוק בעקבותיו תוך התרת דמו של כל עלוב נפש, שבמקרה ואו שלא במקרה, יחדור למתחם פרטי של ישראלי שברשותו נשק), וכן החיסולים של עבריינים בכירים ברחובות ערינו תוך סיכון נפשע של עוברים ושבים תמימים.
כך גם היחס הסלחני לעורך דין שהרג בנסיבות תמוהות (שככל הנראה לא נחקרו כראוי עקב רשלנות המשטרה), ואשר הפך לפרשן טלוויזיה מבוקש בערוצים הציבוריים, כאילו על מצפונו לא רובץ נטילת חייהם של אם צעירה ובנה, שנהרגו כי כספם הספיק לרכישת רכב ישן ובלתי בטיחותי, שלא עמד באימפקט של הטנק שבו נסע עורך הדין, ושעולה כמיליון שקל.
חווינו עשרות אירועים אלימים שנגמרו במות במהלך החודשים האחרונים.
עשרות קורבנות של אלימות ורשלנות מהולה בזדון, אשר לכולם מכנה משותף דו קוטבי ומסוכן ביותר, שהוא תוצאה ישירה של עלייה במפלס האלימות בחברה הישראלית והמחיר הזול של חיי אדם בארץ.
מקור שתי המגמות המסוכנות האלה הינו ביחס המפלה והגזעני של כל החברה הישראלית, לרבות מערכת המשפט, (שופטינו יפי הנפש), לאוכלוסיה הערבית בשטחים הכבושים.
במילים אחרות, אלה התוצאות ההרסניות של 41 שנות כיבוש ודיכוי של עם אחר שחי על אדמות שאנחנו גוזלנו מהם בניגוד לכל הגיון היסטורי, מוסרי ואו רציונלי.
אין כיבוש צודק.
אין כיבוש נאור.
אין כיבוש שאינו משחית.
אין כיבוש מוצדק.
וגם אין כיבוש ללא כיבוש, עוד לא המציאו את תחליף הכיבוש, מן מוצר דומה לציקלומט נניח, שמרגיש מתוק בפה, אבל לא מוסיף רבע קלוריה, ופרושו לעניננו, סימביוזה הרמונית בין נכבש לכובש, כזה שהימין המופלא שלנו בראשות נתנYAHOO, מנסים למכור לנו. (למרות שאני מתרשם שהלולינות היהודית מאוד מתאמצת להגיע להמצאה כזאת, שתפתור באחת את הפלונטר הממולכד הזה, שמלחמה אחת מוצלחת הכניסה אותנו לתוכו. בדיעבד וככל הניראה, אין מלחמות מוצלחות).
כאשר יורה מתנחל פרוגרומצ'יק, בערבי בעת שניסה להרחיקו מחצר ביתו, שבו זרע חורבן והרס, (על חוק דרומי דיברנו מקודם, החוק הזה נשכח משום מה בדיון שניהלה השופטת הנכבדה - אגב, מתנחלת בעצמה, כך על פי העיתונות מאותם ימים), זוכה ליחס סלחני ביותר של מעצר בית, ורוצחי ערבים בגדה, במקום מאסר עולם, יוצאים בעונשים מגוחכים, כאשר חייל יורה בערבי כפות ממרחק סנטימטרים ספורים לעיני מליוני צופי טלוויזיה, (ועוד בעקבות פקודה של מפקדו), והעם בציון שותק ועוסק בבובליל, אז העם הזה בציון, צריך שיעשה חשבון נפש.
אבל העם הזה בציון עסק עד שלשום בבובליל, ובקרוב יעסוק בעוד כלומניק או כלומניקית עם תחת מוצק ופה שהוא ג'ורה, שתככב בעוד תוכנית ריאליטי רדודה וחלולה בניצוחו של ארז טל (בן-טולילה) המוכשר.
בין לבין, העם הזה יבחר במנהיגיו לשנתיים הבאות, אשר בעיני יכולות להיות גם השנתיים האחרונות, שכן אין מצב שבו אומה גזענית, פשיסטית, מקורנפת, נהנתנית, מפולגת, בלתי מוסרית, לא חכמה וארוגנטית, ללא תשתית כלכלית עצמאית חזקה מספיק (ללא הגב האמריקאי), ועם כוחות בטחון שגזורים לפי תבניות גיבוריו של ירוסלב האשק, תשרוד את השואה הכלכלית, פוליטית ואסטראטגית, שמצפה לנו באופק.
אני מניח שאני נשמע כמו המשוגע בכיכר העיר, אבל אני מעדיף להישמע כך, מלא להשמע בכלל.
ולכם אני מציע, שבין בובליל לשיפרה, תקשיבו פה ושם למשוגעים בינינו, לאלה שמנסים להתריע על תהליכים דקדנטיים והרסניים, שלפחות פעמיים בעברו של העם הזה, הביאו לחורבננו.
בניגוד לשני גיבורי התרבות לעיל, שבעצם ממש אין להם מה להציע, חוץ מלשמש פרזנטורים לכונס הנכסים של ארגון האומות המאוחדות, (זה שיעסוק בהליכי הפירוק של מה שהייתה המדינה היהודית - מהדורה שלוש, ויעבירה לידיים פלסטיניות), אשר יציגו למעט השורדים כאן, את נוהלי הפינוי מן המולדת.
למה שניהם?
כי יש צורך בדוברי שתי השפות העיקריות במקומותינו, העברית וזו שמדבר בובליל.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה