החברה הקפיטליסטית המערבית של העת האחרונה התפתחה לחברה הומוגנית, שיש בה מעצמה אחת, ולאזרחיה חלום קולקטיבי אחד.
המעצמה היא ארצות הברית והחלום הוא הכסף.
המעצמה היא ארצות הברית והחלום הוא הכסף.
על הכסף.
כסף שווה הון מכל הסוגים והמינים, ושוק הכסף הפך לשוק צבעוני מאוד בעת האחרונה, שוק שלא היה מבייש במורכבותו את שוק התבלינים באיסטמבול.
הכסף שפעם ננקב בערכו הממשי לפי משקלו בזהב וכסף (ואגב לא היתה שום אפשרות לסחור בו, שכן ערכו היה חקוק בו ועקב כך,היה קבוע לגמרי), נארז בשנים האחרונות באריזות משונות בידם של יזמים מתוחכמים, ונמכר בשמות שצלצלו טוב, שהומצאו על ידי אנשים שלמדו במיטב מוסדותינו האקדמיים, במשך שלוש עד חמש שנים, איך לגנוב את דעתנו ובשלב השני את הכסף.
רבים מן השמות בז'רגון החדש עוררו אסוציציה של תחכום ועשייה, של כוח, של בצוע.
למנף = אסוציאציה של בניה, תחכום בעשייה, הכפלת הכוח שמושקע באמצעות עקרון המנוף.
איגוח = שווה איל ניגוח, להפיל חומות של מבצרים וטירות בדרך לקדמה המיוחלת.
ואז הומצא הכוכב החדש, ההון הווירטואלי.
ההון הווירטואלי.
זה הון שקיים בעצם רק ברישומים מכוונים של רשתות מחשבים של מוסדות פיננסים.
זה מוצר חדש, שקיומו אפשרי בעיקר בזכות מהפכת המחשוב שעברנו.
להון הזה הרבה יתרונות: הוא נייד, הוא לא מצריך שטחי אחסון כלל, (אלא אם כמה קילו ביטים על מדיה מגנטית נחשבים בעינך), הוא נזיל אבל לצד היתרונות יש לו חסרון ענק, הוא נדיף, בקלות הוא מתפוגג והופך ל"נדה". הביטחונות של ההון הווירטואלי הם בטחונות ווירטואליים גם כן, אבל את זה אתה מגלה רק אחרי שמוצר הבסיס מתפוגג. הבטחונות האלה קשורים במערכות קשרים מכוונים, לחברות ענק שמרבית הונם מאוחסן במחשבי על ורשתות מחשבים בכל פינה בגלובוס. אם בדמיונכם ראיתם מחסני ענק, בהם מונחים חבילות של מזומנים או לפחות הרבה מאוד מסמכים, שבהם כתוב שחור על גבי לבן, כי אתה פלוני הנך הבעלים היחיד של סכום השווה נניח למיליון דולר, אז טעיתם. אין מחסנים, אין נייר, הכל נדיף ומשתנה כל רגע.
הסכום השייך לך ברגע נתון מורכב מצירוף ארוך מאוד של ביטויים בינאריים ורק הגולם הזה שגדל לא בפראג, אלה במעבדות הפיתוח של חברת IBM האמריקאית, יודע לתרגם את זה בכל רגע נתון למונחים של שווי בכסף.
אבל שלא תיטעו, גם כאשר הגולם הזה פולט מקרבו נייר קסום ועליו מספרים שהמציאו הערבים, בעת שהם עשו גם דברים חיוביים, ולא רק פוצצו בתים ואנשים שכל חטאם שלא מאמינים לאללה ובאללה, ועל הנייר במפורש נכתב שיש לך נניח מיליון דולר, גם אז, בעצם אתה לא יודע כמה כסף יש לך, כי גם ערכו של הדולר משתנה בכל רגע.
כלמר העולם שלנו, בזכות הטכנולוגיה, הפך בעיקר עולם נייד ונזיל, עם תכונה לא סימפטית של יכולת התפוגגות בן רגע. ממה שכתבתי עד כאן, נוצר רושם של ארמגדון מתמשך, אבל זה לא כך. בכל התהליכים המורכבים האלה של תעשיית הפיננסים המודרנית, יש כמה אכסיומות שלא משתנות אף פעם. למשל, ככל שהכסף הווירטואלי עובר יותר תחנות, משהו או משהם מרווחים עליו יותר כסף. המשהו או המי שהם האלה, הם לעולם לא בעלי הכסף. אבל צריך מיד לסייג את האכסיומה הזאת, שהכסף שעושים אנשי התחנות, או המתווכים בכסף, הוא כסף ווירטואלי גם כן, עם כל היתרונות והחסרונות שגלומים בכך. אכסיומה שניה, שנגזרת מעולם החי אומרת, שמיזוגים של תחנות מעבר הכסף, אינן מניבות תחנות מעבר חדשות, אלה מייצרות "תחנת על", שכוחה ועושרה עולים ללא שום יחס על שיאור כוחם המשותף של שתי התחנות בטרם התמזגו לאחת.
אכסיומה שלישית, שנובעת בעצם מן השניה, אומרת, שמספר התחנות אף פעם לא מצטמק, וגם אם שתי תחנות מתמזגות, המספר המוחלט של כל התחנות בעולם הפיננסי נשאר אותו הדבר או גדל. (ועל העניין הזה, שמתבסס בעצם על עקרונות הבירוקרטיה, עיין ערך WEBER, בוויקפדיה, נבנים וצומחים כל המוסדות של החברה המודרנית).
אכסיומה רביעית אומרת שמיליון דולר שרשומים פעם אחת במערכת, הם מיליון דולר ברגע נתון, אבל הם גם מיליון פלוס סכום נוסף (או מינוס, אבל זה בשושו), שנעלם מעיננו כרגע אבל יהיה ממשי בעוד זמן מסוים בעתיד. זה אומר כי בעצם קיימת סחורה פוטנציאלית נוספת שגלומה בתוך המיליון דולר, שלא צריך לחכות עד שהיא תתממש, אלה אפשר כבר להתחיל לסחור בו היום, כאילו הייתה קיימת. (עיין ערך קרנות גדור והמהמרים שנקראים שורטיסטים).
כלומר, מיליון דולר, או מיליון טון חיטה, שיקצור החוואי ג'ון סמיט מצפון יוטה, ביוני 2009, אפשר להתחיל לסחור בו כבר בפברואר 2008 נניח. כמובן שבינתיים יכול להתנגש אסטרואיד בחלקה של ג'ון סמיט, והוא לא יקצור חיטה בכלל בשנת 2009, גם בגלל שהחיטה לא גדלה במקומות נחיתה של אסטראודים וגם בגלל שסביר מאוד שג'ון נספה ביחד עם החיטה שלו, כמו שנספו הדינוזאורים לפני 60 מיליון שנה, אבל זה עדיין לא מפריע לסחור בחיטה שלו כאילו הייתה ממש קיימת, שכן, החיטה מבוטחת בנייר נוסף, שלא ממש קיים, אבל הוא רשום במחשבים שלנו (או של AIG ז"ל), לפיו אם יושמד, אלה שרכשו אותו, לפני שנה נניח, לא יפסידו כסף. וכאן האכסיומה החמישית בעצם, שאומרת, שכל מוצר ממשי ולא ווירטואלי, יכול להפוך למוצר ווירטואלי, אם נתחיל לסחור בו שנה לפני שהוא נהיה למוצר ממשי.
באכסיומה הזאת תמון מלכוד ענק, או מחדל ענק שהיה צריך להתריע בפני המומחים בתחום, כסף ממשי אפשר להפוך לכסף ווירטואלי, אך קיימת מגבלה לכמה כסף ממשי אפשר להפוך את הכסף הווירטואלי. הסכום הוא בדיוק הסכום שהיה לנו לפני שהפך לווירטואלי. (הכוונה למספרים גדולים, של כל הכסף בשוק נניח, ולא פר חשבון של משקיע בודד כמובן).
יש עוד כמה אכסיומות בשוק המורכב הזה. אכסיומות חדשות, שחלקן נוצרות ממש בשעות אלה, כמו זו למשל האומרת, ש"שוק במפולת" הוא כמו חור שחור, בולע הכל בלי להותיר זכר. את האכסיומה הזאת ילמד הממשל האמריקאי על בשרו של משלם המיסים שלו בעוד כמה חדשים לכל היותר, אחרי שתקום ועדת הסנט שתבדוק לען נעלמו טריליון דולר שנשפכו לתוך השוק ברביעון הרביעי של שנת 2008. עד כאן התדיינו בכסף הממשי והווירטואלי, ובשוק שמנהל אותו. נעבור כעת ונבדוק את התנהלותם של האנשים שפעלו בתוכו, אלה בעלי החלום הקולקטיבי המשותף שהזכרנו בשורת הפתיחה למעלה.
האזרחים.
עבור מרביתנו הרדיפה אחרי ההון הפכה לאורגיית ענק חד ממדית, ליניארית, שבו כל מי שמסוגל, עשה לביתו ולעצמו ללא מחסומים פנימיים שנובעים ממגבלות מוסריות אתיות שנרכשות באמצעות חינוך למשל או חיים בצל אידיאולוגיה שיש להם השלכה על אופן התנהלותנו בעולם הסובב אותנו. רבים התפקרו מאמונות דתיות ומצווים של עשה ואל תעשה שנגזרות ממנה.
ניהיליזם היה לאידיאולוגיה השלטת עם מעטה חיצוני של סיסמאות ריקות מתוכן כגון, "FAIR PLAY" , חופש הדיבור, חרות, שוק חפשי, יד נעלמה וכולי שבעצם שמשו אליבי לגחמות ונטיות אתנוצנטריות של בני אנוש שחשבו כי הם פועלים בצוו של האלוהים החדש, הכסף. כל המגבלות על האגו הוסרו והגלובוס הפך לשטח הפקר של קבוצות מיעוט ויחידי סגולה, שעוצמתם נבע משליטה במשאב הווירטואלי שיצרו, הכסף המכוון.
הכסף, שהיה אמצעי חשוב בדרכינו לחברה המודרנית, הכוח המניע של החברה האנושית מראשית התהוותה, הפך באחת למפלצת שאימה להטביע אותנו .
הגלובוס.
ברמה הגלובלית, הגלובליזציה, בתחילה כלי לשיפור פניה של החברה האנושית על ידי כרסום במסגרות הלאומיות, שהוו מקור למלחמות ומאבקים מתישים של קבוצות מתחרות בעולם הישן, היית אמורה להתחלף בעולם הומוגני מן הבחינה הכלכלית פוליטית, שמטרתה להטיב עם כל תושבי הגלובוס.
בפועל, היא שמשה כאמצעי השתלטות של העולם הישן, הקפיטליסטי, על העולם השלישי שמרביתו הופקר להתבוסס בצרות של עצמו בתום העידן הקולוניאלי, מרוקן ממשאבים והרוס מבחינה אתנית ודמוגרפית. המסגרות האתניות-שבטיות של החברות האפריקאיות, נאלצו להתמודד עם חלוקה גיאופוליטית בלתי אפשרית שנקבעה על ידי כוחות זרים שכלל לא נתנו את דעתם לקבוצות האתניות שהיו בטריטוריות שנכבשו על ידה.
כל המלחמות ביבשת המדממת הזאת, מתנהלות על בסיס אתני, כאשר שנאת הזר (XENOPHOBIA), משמשת כמנוע בטבח האין סופי שקבוצות אתניות שונות מבצעות אחת בשנייה במחזוריות נצחית.
הרגולטור.
מוסד הרגולציה שמלכתחילה היה נטע זר בשוק חופשי עם "היד הנעלמה", נחלש מאוד מבמקביל להתעצמותם של בעלי ההון.
ברמה הגלובלית נעדרו מוסדות הרגולציה באופן מוחלט, ובעלי הממון עשו שם פחות או יותר את כל העולה בדעתם.
ברמה הלאומת, בעקבות כשלי הדמוקרטיה, (תחשבו מימון בחירות כמשל), התבטלו הרגולטורים בפני בעלי ההון או נהיו לאיש אחד, עיין ערך שר האוצר האמריקאי היום, שבעבר הלא רחוק ניהל את בנק ההשקעות הגדול באמריקה. (בארץ המגמה הפוך בינתיים, הרגולטורים הופכים לבעלי הון, מעניין איזה מגמה מזיקה יותר).
הכפר הגלובלי
חברה שלכל אזרחיה מטרה משותפת, מאבדת את הדינאמיקה הטבעית שלה, שנבע בעבר מן ההתנגשות וההתגוששות של קבוצות חברתיות דיכוטומיות, והופכת לחברה סטגנטית, מתנוונת ובלתי כשרה להובלה במובן הגלובלי. "הכפר הגלובלי" של מרשל מקלוהן, התווה את המסלול של העולם שלנו במורד של ההרס והחורבן שאת תוצאותיו אנחנו מתחילים להרגיש כעת.
הנביא הראשון של הגלובליזציה, שנבואתו אומצה ויושמה על ידי הממסד המערבי בחדווה גדולה, אשר רבים וטובים האמינו שעל ידי טשטוש הגבולות והמגבלות של הלאום אנחנו נבנה עולם טוב יותר, היה בעצם לנביא של החורבן וההרס שאנחנו הולכים לחוות בעתיד הקרוב.
מסתבר שמאבק בין כוחות עם אינטרסים מנוגדים, כמו מעמד המנצלים ומנוצלים של מרקס למשל, עדיף בפרספקטיבה גלובלית, מחברה שה לכל מרכיביה יש מטרה זהה ורק אמצעים שונים.
אמריקה.
ארצות הברית סגסגה בתקופה הקצרה של המלחמה הקרה. היא עשתה במשך 50 שנותיה של המלחמה הזאת צעדי ענק בכל תחום שנחשב בעולמינו. היא פיתחה ושיעבדה את האנרגיה שנוצרת מביקוע האטום, לצרכי שלום ולצרכי מלחמה.
היא הגעיה לחלל, הנחיתה אנשים על הירח, פיתחה מחשבים שבלעדן תקרוסנה כל המערכות המתוחכמות שלנו ואנחנו תלויים בהם באופן אבסולוטי. נוצרה תשתית תקשורת כלל עולמית שמאפשרת לי ברגע זה לבדוק את הערך של מרשל מקלוהן באנציקלופדיה מכוונת אשר יושבת על שרת אלמוני במרחק של אלפי קילומטרים מביתי.
את כל זה ועוד מעשים רבים וטובים עשו האמריקאים בתקופה שבה ניצב מולם כוח שקול ועויין שסיכן את קיומם על בסיס יומי. המאבק בינם ובין המעצמה השניה, ברית המועצות, יצר את המוטיבציה (דינאמיקה), לקדמה והצעידה בסופו של דבר את אמריקה לקראת שליטה מוחלטת ואת המתחרה לקריסה.
אולם דווקא לאחר קריסת ברית המועצות, התחילו הצרות במעצמה היחידה שנותרה. בתחום הכלכלי משבר רדף משבר, החל מפיצוץ בועת ההייטק , קריסת שוק הנדל"ן בתחילת האלף, הגדלה מסוכנת של הגרעון והחוב החיצוני וכלה בהתרסקות המטבע האמריקאי בשוקי הפיננסים בעולם והתמוטטות WALL STREET.
אמריקה הפכה ליעד של הטרור האסלאמי וספגה מגה פיגוע שרמס את כבודה ודרדר את מעמדה בעיני העולם למקומות בלתי ראויים, אשר אינם יאים למעצמה שטוענת להגמוניה.
תחילה נחזה כי נמצא הכוח האלטרנטיבי לברית המועצות שקרסה, והמאבק נגדו יחזיר את אמריקה לימי הזוהר והדהירה קדימה של המלחמה הקרה, אבל היא גילתה במהרה, כי לאויב החדש חסר מאפיין חשוב שבו בעצם עיקר כוחו וזה טריטוריה. היא תקפה באפגניסטן ואחר כך בעיראק, רק כדי לגלות שחוץ מביצה תובענית האויב לא נמצא שם.
העתיד.
בימים אלה של כאוס כלכלי רחב מימדים וללא ספק גלובלי, העתיד שמצטייר אינו של גן עדן.
מימדי המשבר ענקיים ממש. אבל מרביתו מתנהל בעולם הווירטואלי. נקודת המפגש בין העולם הווירטואלי והממשי נמצא בנקודת זמן כל שהיא בעתיד, וכאשר נגיע לשם, לא נזדקק עוד לדמיון כדי להבין את היקפו.
בעת זו המשבר יתחיל להצטייר ברחובות הערים, וגם יצטלם הרבה יותר טוב.
השאלה כעת, אם אלה שמטפלים במשבר היום, יש להם את היכולת לראות אותו ואת היקפו האמיתי, בלי הוויזואליזציה.
בשלב השני נשאלת השאלה אם האנשים האלה שמרביתם באו מן המגזר שהוביל אותנו אל תוך המשבר, יש את היכולת להפוך את עורם, ולהיות משהו שהם אף פעם לא היו בעבר, אנשים שמונעים על ידי אלטרואיזם נטול אגו לחלוטין, שמסוגלים לנווט אותנו בתיבה הרעוע שנותרה מעולמינו הקפיטליסטי, לאררט המודרני. למען האמת איש כזה נולד פעם בדור, קוראים לו הדלאי למה. בלתי סביר בעליל שיתפנה מניהול ענייניו של העם הטיבטי הדפוק, כדי להציל אותנו. (ועוד פחות סביר שמשהו יפקיד בידיו את ניהול העולם מרצונו החופשי).
אבל יש תקווה מכוון אחר לגמרי. באופק מתגוששים כמה כוחות על ההגמוניה הגלובלית ביחד עם אמריקה שהייתה שם סולו.
הסינים, ההודים, הרוסים והעולם השלישי בהנהגה אסלאמית. מתוך ההתגוששות הזאת ייוולד עולם חדש, עולם שבו נצטרך אם נרצה ואם לא נרצה לחזור לערכים ואידיאולוגיות שירסנו את השטן שנמצא בכולנו וגם יחזקו אותנו במידה הדרושה כדי לעמוד מול אויבים חדשים שכל חלומם לראות אותנו מתפוגגים מן העולם.
רשומות
