פטה מורגנה, תופעה אופטית שמתרחשת כתוצאה משינויים תרמיים בגושי אוויר גדולים המתערבבים זה בזה.
אבל בהגדרה זו, שהיא כמעט כמו כל הידע שלי, שמתבססת על ויקפדיה והאבא של ז'קו, אני עושה עוול גדול לתרחיש המופלא הזה, שהפך בעיני כילד, את האופציה של הצטרפות ללגיון הזרים הצרפתי , לאופציה נחשקת.
בזמן שאחרים קראו את "סטלאג 17 ", או "הייתי כלבתו של הקולונל שולץ" נניח, אני הייתי שקוע בז'נר ספרי הלגיון. תעתועי המדבר האלה, שבפרקים רבים בספרים האלה מתעללים קשות בגיבור הספר, אם בהופיעם מולו כמקווה מים צוננים ואם כרקדנית בטן בגרסאות היותר אינפנטיליות ולחרמנים שבייננו, היו האלמנט היחיד בז'אנר כולו שדרש מידה מאוד מאופקת של דמיון מן הקורא, אבל בכל מקרה ידמו למאמץ אינטלקטואלי כביר בהשווא לבילוי של שעתיים, למול ארז טל ושותפו ועוד כמה מונגולואידים בתוכנית הריאליטי הכי פופולארית בארץ. (אגב, בפעם המאה, זה רק לפי דעתי, והם בעצם לא מונגולואידים, כי מונגולואידיות הוא מצב פיזיולוגי, שאומר בין היתר שיש לך 47 כרומוזומים במקום 46 של כולנו, ויש לך גם הבעה מלוכסנת, שהיא חוויה די טוטלית בעיקר מבחינת האלכסון שבו).
עד היום השתמשתי בקונספט הנכבד הזה של הפטה מורגנה, בהקשר של גיידמק ארקדי, מכוון שכיום כאשר אתם מביטים בו, אתם רואים בטעות אוליגרך, אבל בעצם מה שיש שם, זה בן אדם חבול ומוכה ומרושש לגמרה. אבל הודות ל"אלוהים הטוריאדור", שאת מעלליו סקרתי בהרחבה מוגזמת בפוסט קודם שלי, תופעות כמו ארקדי, יש עוד כמה בסביבותינו, אפילו הרבה מהם, אבל אתם עוד לא יודעים את זה, רוצה לומר, שגם הם עוד לא יודעים את זה, או לכל הפחות עוד לא הספיקו להפנים ולעכל את זה. אבל הם, שעדיין נקראים טייקונים ולא אוליגרכים, כי הם פלוס מינוס מלח הארץ, מה שארקדי לו, שכן הוא עדיין בראש וראשונה "רוסי" ורק אחר כך בן אדם, וגם זה בקושי (בעיני התקשורת כמובן, אני אף פעם לא מזלזל באנשים שיש להם חגורות בכל מיני צבעים וגם כמה גורילות, שחושבות שאם נניח יפרקו אותי לגורמים, הם בסוף יקבלו על זה כסף), ואם הוא יקרוס (או קרס, אבל שלב ההפנמה, שלנו ושל הבנקים עדיין לא הושלם לגמרי), הוא יגרור אחריו מקסימום את ביתר ירושלים, וקצת את בנק המזרחי, אבל לשני אלה זה מגיע ממילא.(לביתר אין צורך להסביר את המובן מאליו ואילו בנק המזרחי עשה כמה נבזיות בחייו, על בטוח).אבל בניגוד אליו, הרי מלחיות הארץ האלה, כאשר הם יפלו, הם יגררו אותנו יחד איתם בשצף קצף, שכן הודות למנהלי תיקי ההשקעות וקרנות הפנסיה שלנו ושל הקרנות בכלל, אנחנו כולנו שותפים מזעריים במפעל החיים שלהם, וזה הולך להיות מפעל ז"ל בקרוב לגמרי.העניין הזה של הקריסה מאוד מסובך לכאורה, אבל בעצם מדובר בתהליך פשוט לגמרי שנולד מתוך גריד, התקיים בזכותו במשך שנים רבות וטובות, (שכולנו נזכור לטובה אחרי שנתאושש מן ההלם), וסופו בגריד טהור או תעוות בצע. איך עושים הטייקונים האלה את הכסף?נתחיל מן האמצע, בשלב שבו כבר יש להם כמה ג'ובות טובות, ושמם שורבט מאות פעם למדורי הכלכלה בעיתונים על פני הגלובוס, ועקב כך, חלחל לתודעה הדי לא מורכבת של בנקאים, ומנהלי גופים פיננסים שעוסקים במתן הלוואות לטייקונים.אז נניח אחד מהם, קבלן השיפוצים בעבר, טייקון בהווה וקבלן שיפוצים בעתיד (לפי דעתי ולכאורה בלבד), יצחק תשובה שמו, החליט שכדי להאדיר את שמו שהיה כבר אדיר לגמרי בכל מקרה אחרי ה"אקזיט" (אני יודע שזה לא מתאים אבל זה מתאים בכל זאת, תחשבו במונחים של ריכרד שטראוס, זה כמו הדיסהרמוניה שלו שהופכים בסוף להרמוניה לא רעה, ולהבדיל לגמרי, שכן אני כולה עבריין וכתבן והוא היה מלחין ענק לגמרי), המוצלח שלו עם מלון ה"פלאז'ה" על הפארק בשדרה החמישית, במנהטן.הוא החליט לקפוץ עוד הרבה מדרגות במדרג העשירים של "פורבס", ורכש כמה חלקות זניחות בלס וואגס שבנבדה. את הרכישות מבצעים החברים האלה באמצאות הלוואות ענק שהם נוטלים מגופים פיננסים, כאשר חלק גדול מן הביטחונות בידי הלווה, הם מניות ובעיקר אגרות חוב שנמכרים לציבור כמקור למימון נוסף של הפרויקט.נותן ההלוואה, שנושאת גם ריבית כמובן, כדי שהרווחים של החברה האלה יהיו מובטחים לגמרי (לכאורה ועל דעתם בלבד כפי שנירא בהמשך), לוקח בביטחונות מרווח בטחון נוסף, כלומר הביטחונות תמיד שווים בעת עשיית העסקה הרבה יותר מן המימון שניתן למקבל ההלוואה.אבל כל המנגנון ה"יענו" מתוחכם הזה, יש בו פגם אחד קטנטן, מזערי וזניח, שכל המשתתפים בו מניחים שהמציאות בעניין ספציפי זה,לא תשתנה ותשחק לידם, כלומר שמחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות, ויהיו עוד אידיוטים רבים וחדשים שיקנו בכסף מלא את האג"חים שלהם ויסחרו בו גם בעוד שבועיים וגם כעבור 4 שנים, עת יושלם להארכתם בנייתו של הפרויקט. אבל הנבואה ניתנה לנביא אליהו וגם לשוטים, והנביא אליהו לא היה נוכח בעת שנחתמה העסקה הזאתי, בעיקר כי עסק בתיקון גלגלי המרכבה שלו, שהתבלו במשך השנים, ולא בגלל רשלנות או משהו כזה, ובפגישה נוכחו בעיקר שוטים, והעסקה נחתמה ויצא לדרך. ואז קורה משהו הכי צפוי בעולם, משהו שתמיד קורה, אבל למרות זאת, עוד לא נחרט כראוי במוח של רובינו. המגמה משתנה, המחירים מתחילים לרדת, אנשים מוכרים את האג"חים, יש יותר מוכרים מקונים ומחירם צונח בקצב. פתאום הביטחונות שווים פחות מן הקרן, ומממן העסקה, שצריך בצוו הרגולטור (ובצו כל הגיון כלכלי,מוסרי ורציונאלי גם כן), להחזיק נכסי אמת כנגד התחייבויותיו הוא, מוצא את עצמו בדפיציט שרואי החשבון והרגולטור לא מרשים לו. בשלב זה מערכת יחסים אידילית בין הטייקון ובין הבנקאי, עוברת היפוך של 180 מעלות פלוס מינוס, והם הופכים לצ'ילבות יותר גרועות מן הפולניות הכי גרועות בהיסטוריה. הם דורשים בטחונות נוספים מן הטייקון, ואין לו, כי הונו הצטמק בשליש עד שני שליש (תלוי במידת הסיכונים וההתחייבויות שלקח על עצמו ובעיניו הגדולות, שבשלב זה בחייו הופכים לראשונה לאביזר שצריך לקרוא להם לסדר). בנוסף לצרה הזאתי, טייקונינו, שלא נח לרגע, פצח בעוד כמה עשרות של פרויקטים דומים, שמאחוריהם מתחבאים הרבה בנקאים מודאגים ובפיהם אותה בקשה חוזרת, מה שהופך אותם לנודניקים רצידיביסטים, ואת הטייקון שלנו למותש לגמרה). הטייקון מתחיל להתרוצץ בין מוסדות פיננסים, אבל בכולם מזכירים לו שזו תקופה קשה, וכסף אין.וזה השלב שבו אנחנו נמצאים כרגע. בטנגו בין בנק המזרחי לבין ארקדי, שעברו מריקוד רומנטי להתגוששות שמתאימה יותר לזירת האגרוף, אנחנו מתקרבים לסיבוב ה"נוק אוט". (הלך על עירית ירושלים וגם על שמעון גרשון). החברים, דנקנר, תשובה, לבייב ועוד כמה, מבזבזים על דלק במטוסים הפרטיים שלהם הרבה מאוד כסף, וגם התקציב שלהם לאקמול נסק לשמיים, וזה לא במסגרת ניסיון לשבור את שיא גינס, במי עושה מרחק הכי גדול בזמן הכי קצר, אלה כדי לנסות לגרד עוד כמה ג'ובות בעולם שבו מי שיש לו באמת, מחזיק בו חזק מאוד וקרוב מאוד לליבו, שכן הוא הבין שתפוחים רקובים צומחים על עצים אבל לא כסף.
כך קורה שלאן שלא נפנה, נראה הרבה טייקונים וגם לא מעט אוליגרכים וגם נערי אוצר שפתאום האופק שלהם האפיר ברגע, שהארשת הזחוחה משהו על פניהם בדרך לכינוס פורום הרציליה במלון דן אינטרקונטיננטל בתל אביב התחלפה בארשת חמוצה קצת.ומה יקרה אתנו.
אל תאמינו שזה יהיה בסדר, כי זה לא. אין לבנקים שלנו מספיק רזרוות כדי לכסות על הגרעונות במאזני העתיד שלהם.
(צריך לקחת בחשבון, שבבנקים יש עוד כמה בעיות זניחות נוספות, כמו אג"חים מגובי משכנתאות, CDO, ועוד מיני בישא).
אחנו לא אמריקה, וממשלת ישראל, אם תפעל על פי הדוגמה האמריקאית, ותחלץ את החברים מן הביצה בה הם תובעים כרגע, (למרות שהיא הייתה מגודרת לגמרי עם שלטים מאירי עיניים עליהם נכתב בשפה די ברורה, " הכניסה לנביאים ולאלוהים בלבד"), היא, הממשלה, תגרור אותנו לאינפלציה כזאתי, שלעומתן, שנות השמונים העליזות של ארידור ידמו למסע תענוגות בספינת האהבה.
אז מה אני ממליץ כן לעשות בכל זאת.
תקנו עץ רבותי, כי העץ צף במים, ואם בוני סירות טוב תוכלו לדחות את הקץ בעוד שבועיים.
שיהיה לכם יום נעים
יודה
אבל בהגדרה זו, שהיא כמעט כמו כל הידע שלי, שמתבססת על ויקפדיה והאבא של ז'קו, אני עושה עוול גדול לתרחיש המופלא הזה, שהפך בעיני כילד, את האופציה של הצטרפות ללגיון הזרים הצרפתי , לאופציה נחשקת.
בזמן שאחרים קראו את "סטלאג 17 ", או "הייתי כלבתו של הקולונל שולץ" נניח, אני הייתי שקוע בז'נר ספרי הלגיון. תעתועי המדבר האלה, שבפרקים רבים בספרים האלה מתעללים קשות בגיבור הספר, אם בהופיעם מולו כמקווה מים צוננים ואם כרקדנית בטן בגרסאות היותר אינפנטיליות ולחרמנים שבייננו, היו האלמנט היחיד בז'אנר כולו שדרש מידה מאוד מאופקת של דמיון מן הקורא, אבל בכל מקרה ידמו למאמץ אינטלקטואלי כביר בהשווא לבילוי של שעתיים, למול ארז טל ושותפו ועוד כמה מונגולואידים בתוכנית הריאליטי הכי פופולארית בארץ. (אגב, בפעם המאה, זה רק לפי דעתי, והם בעצם לא מונגולואידים, כי מונגולואידיות הוא מצב פיזיולוגי, שאומר בין היתר שיש לך 47 כרומוזומים במקום 46 של כולנו, ויש לך גם הבעה מלוכסנת, שהיא חוויה די טוטלית בעיקר מבחינת האלכסון שבו).
עד היום השתמשתי בקונספט הנכבד הזה של הפטה מורגנה, בהקשר של גיידמק ארקדי, מכוון שכיום כאשר אתם מביטים בו, אתם רואים בטעות אוליגרך, אבל בעצם מה שיש שם, זה בן אדם חבול ומוכה ומרושש לגמרה. אבל הודות ל"אלוהים הטוריאדור", שאת מעלליו סקרתי בהרחבה מוגזמת בפוסט קודם שלי, תופעות כמו ארקדי, יש עוד כמה בסביבותינו, אפילו הרבה מהם, אבל אתם עוד לא יודעים את זה, רוצה לומר, שגם הם עוד לא יודעים את זה, או לכל הפחות עוד לא הספיקו להפנים ולעכל את זה. אבל הם, שעדיין נקראים טייקונים ולא אוליגרכים, כי הם פלוס מינוס מלח הארץ, מה שארקדי לו, שכן הוא עדיין בראש וראשונה "רוסי" ורק אחר כך בן אדם, וגם זה בקושי (בעיני התקשורת כמובן, אני אף פעם לא מזלזל באנשים שיש להם חגורות בכל מיני צבעים וגם כמה גורילות, שחושבות שאם נניח יפרקו אותי לגורמים, הם בסוף יקבלו על זה כסף), ואם הוא יקרוס (או קרס, אבל שלב ההפנמה, שלנו ושל הבנקים עדיין לא הושלם לגמרי), הוא יגרור אחריו מקסימום את ביתר ירושלים, וקצת את בנק המזרחי, אבל לשני אלה זה מגיע ממילא.(לביתר אין צורך להסביר את המובן מאליו ואילו בנק המזרחי עשה כמה נבזיות בחייו, על בטוח).אבל בניגוד אליו, הרי מלחיות הארץ האלה, כאשר הם יפלו, הם יגררו אותנו יחד איתם בשצף קצף, שכן הודות למנהלי תיקי ההשקעות וקרנות הפנסיה שלנו ושל הקרנות בכלל, אנחנו כולנו שותפים מזעריים במפעל החיים שלהם, וזה הולך להיות מפעל ז"ל בקרוב לגמרי.העניין הזה של הקריסה מאוד מסובך לכאורה, אבל בעצם מדובר בתהליך פשוט לגמרי שנולד מתוך גריד, התקיים בזכותו במשך שנים רבות וטובות, (שכולנו נזכור לטובה אחרי שנתאושש מן ההלם), וסופו בגריד טהור או תעוות בצע. איך עושים הטייקונים האלה את הכסף?נתחיל מן האמצע, בשלב שבו כבר יש להם כמה ג'ובות טובות, ושמם שורבט מאות פעם למדורי הכלכלה בעיתונים על פני הגלובוס, ועקב כך, חלחל לתודעה הדי לא מורכבת של בנקאים, ומנהלי גופים פיננסים שעוסקים במתן הלוואות לטייקונים.אז נניח אחד מהם, קבלן השיפוצים בעבר, טייקון בהווה וקבלן שיפוצים בעתיד (לפי דעתי ולכאורה בלבד), יצחק תשובה שמו, החליט שכדי להאדיר את שמו שהיה כבר אדיר לגמרי בכל מקרה אחרי ה"אקזיט" (אני יודע שזה לא מתאים אבל זה מתאים בכל זאת, תחשבו במונחים של ריכרד שטראוס, זה כמו הדיסהרמוניה שלו שהופכים בסוף להרמוניה לא רעה, ולהבדיל לגמרי, שכן אני כולה עבריין וכתבן והוא היה מלחין ענק לגמרי), המוצלח שלו עם מלון ה"פלאז'ה" על הפארק בשדרה החמישית, במנהטן.הוא החליט לקפוץ עוד הרבה מדרגות במדרג העשירים של "פורבס", ורכש כמה חלקות זניחות בלס וואגס שבנבדה. את הרכישות מבצעים החברים האלה באמצאות הלוואות ענק שהם נוטלים מגופים פיננסים, כאשר חלק גדול מן הביטחונות בידי הלווה, הם מניות ובעיקר אגרות חוב שנמכרים לציבור כמקור למימון נוסף של הפרויקט.נותן ההלוואה, שנושאת גם ריבית כמובן, כדי שהרווחים של החברה האלה יהיו מובטחים לגמרי (לכאורה ועל דעתם בלבד כפי שנירא בהמשך), לוקח בביטחונות מרווח בטחון נוסף, כלומר הביטחונות תמיד שווים בעת עשיית העסקה הרבה יותר מן המימון שניתן למקבל ההלוואה.אבל כל המנגנון ה"יענו" מתוחכם הזה, יש בו פגם אחד קטנטן, מזערי וזניח, שכל המשתתפים בו מניחים שהמציאות בעניין ספציפי זה,לא תשתנה ותשחק לידם, כלומר שמחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות, ויהיו עוד אידיוטים רבים וחדשים שיקנו בכסף מלא את האג"חים שלהם ויסחרו בו גם בעוד שבועיים וגם כעבור 4 שנים, עת יושלם להארכתם בנייתו של הפרויקט. אבל הנבואה ניתנה לנביא אליהו וגם לשוטים, והנביא אליהו לא היה נוכח בעת שנחתמה העסקה הזאתי, בעיקר כי עסק בתיקון גלגלי המרכבה שלו, שהתבלו במשך השנים, ולא בגלל רשלנות או משהו כזה, ובפגישה נוכחו בעיקר שוטים, והעסקה נחתמה ויצא לדרך. ואז קורה משהו הכי צפוי בעולם, משהו שתמיד קורה, אבל למרות זאת, עוד לא נחרט כראוי במוח של רובינו. המגמה משתנה, המחירים מתחילים לרדת, אנשים מוכרים את האג"חים, יש יותר מוכרים מקונים ומחירם צונח בקצב. פתאום הביטחונות שווים פחות מן הקרן, ומממן העסקה, שצריך בצוו הרגולטור (ובצו כל הגיון כלכלי,מוסרי ורציונאלי גם כן), להחזיק נכסי אמת כנגד התחייבויותיו הוא, מוצא את עצמו בדפיציט שרואי החשבון והרגולטור לא מרשים לו. בשלב זה מערכת יחסים אידילית בין הטייקון ובין הבנקאי, עוברת היפוך של 180 מעלות פלוס מינוס, והם הופכים לצ'ילבות יותר גרועות מן הפולניות הכי גרועות בהיסטוריה. הם דורשים בטחונות נוספים מן הטייקון, ואין לו, כי הונו הצטמק בשליש עד שני שליש (תלוי במידת הסיכונים וההתחייבויות שלקח על עצמו ובעיניו הגדולות, שבשלב זה בחייו הופכים לראשונה לאביזר שצריך לקרוא להם לסדר). בנוסף לצרה הזאתי, טייקונינו, שלא נח לרגע, פצח בעוד כמה עשרות של פרויקטים דומים, שמאחוריהם מתחבאים הרבה בנקאים מודאגים ובפיהם אותה בקשה חוזרת, מה שהופך אותם לנודניקים רצידיביסטים, ואת הטייקון שלנו למותש לגמרה). הטייקון מתחיל להתרוצץ בין מוסדות פיננסים, אבל בכולם מזכירים לו שזו תקופה קשה, וכסף אין.וזה השלב שבו אנחנו נמצאים כרגע. בטנגו בין בנק המזרחי לבין ארקדי, שעברו מריקוד רומנטי להתגוששות שמתאימה יותר לזירת האגרוף, אנחנו מתקרבים לסיבוב ה"נוק אוט". (הלך על עירית ירושלים וגם על שמעון גרשון). החברים, דנקנר, תשובה, לבייב ועוד כמה, מבזבזים על דלק במטוסים הפרטיים שלהם הרבה מאוד כסף, וגם התקציב שלהם לאקמול נסק לשמיים, וזה לא במסגרת ניסיון לשבור את שיא גינס, במי עושה מרחק הכי גדול בזמן הכי קצר, אלה כדי לנסות לגרד עוד כמה ג'ובות בעולם שבו מי שיש לו באמת, מחזיק בו חזק מאוד וקרוב מאוד לליבו, שכן הוא הבין שתפוחים רקובים צומחים על עצים אבל לא כסף.
כך קורה שלאן שלא נפנה, נראה הרבה טייקונים וגם לא מעט אוליגרכים וגם נערי אוצר שפתאום האופק שלהם האפיר ברגע, שהארשת הזחוחה משהו על פניהם בדרך לכינוס פורום הרציליה במלון דן אינטרקונטיננטל בתל אביב התחלפה בארשת חמוצה קצת.ומה יקרה אתנו.
אל תאמינו שזה יהיה בסדר, כי זה לא. אין לבנקים שלנו מספיק רזרוות כדי לכסות על הגרעונות במאזני העתיד שלהם.
(צריך לקחת בחשבון, שבבנקים יש עוד כמה בעיות זניחות נוספות, כמו אג"חים מגובי משכנתאות, CDO, ועוד מיני בישא).
אחנו לא אמריקה, וממשלת ישראל, אם תפעל על פי הדוגמה האמריקאית, ותחלץ את החברים מן הביצה בה הם תובעים כרגע, (למרות שהיא הייתה מגודרת לגמרי עם שלטים מאירי עיניים עליהם נכתב בשפה די ברורה, " הכניסה לנביאים ולאלוהים בלבד"), היא, הממשלה, תגרור אותנו לאינפלציה כזאתי, שלעומתן, שנות השמונים העליזות של ארידור ידמו למסע תענוגות בספינת האהבה.
אז מה אני ממליץ כן לעשות בכל זאת.
תקנו עץ רבותי, כי העץ צף במים, ואם בוני סירות טוב תוכלו לדחות את הקץ בעוד שבועיים.
שיהיה לכם יום נעים
יודה
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה