אוליגרכיה וציונות.

המצב אצלנו לא משהו בזמן האחרון, אנחנו סובלים מעודף חשיפה ,(אצלנו, בניגוד לכל המגזר ציבורי , יתר חשיפה מביא רק נכס). בנוסף לכך, גם הנסיעות במוניות השירות המשטרתיות הבלתי ממוזגות, לא ממש מטיבות עם הבריאות של הקולגות שלי.
ראשית לכל אלה שמודאגים מן ההתפתחויות האחרונות , הבוס ישוחרר בקרוב ללא כתב אישום וחף מכל רבב . אין להם עליו, בעיקר לא בהרכב הנוכחי שלהם, אם מאמן מונגולואיד ושר היפראקטיבי.
נ.ב. דרך אגב, גיליתי את נפלאות מתקן האיות בתוכנה המתרוממת הזאתי, וזה אני אומר רק אם חסרים לכם שגיאות הכתיב מכיתובים קודמים.
ראשית עשיתי מחקר מקדים ובררתי אצל האבא של ז'קו מה זה אוליגרך. (למי שלא יודע, הוא למד במכללה טכנית באוזבקיסטאן ואני משתמש בידע שלו להרחבת אופקים ודעת).
אז אחרי שהוא הסביר לי שזה בן אדם רוסי עם הרבה מאוד ג'ובות ונכסים וגם שולט ברוסיה באופן ישיר ועקיף גם כן, אני שאלתי אותו מה ההבדל בין בן אדם ישראלי עם אותו כמות של מזומנים ונכסים ושליטה מוחלטת במדינת ישראל.
למרות שהו ידען גדול, הוא לא ידע להסביר לי את ההבדל ואחרי תחקיר נוסף הגעתי למסקנה שההבדל בין בעל ג'ובות רוסי שהו אוליגרך לבין בעל ג'ובות ישראלי באותו כמות ואיכות של נכסים שקוראים לא איש פיננסים או יזם ואו משקיע, הוא כמו ההבדל בין לחסל בן אדם בתחומי הקו הירוק (נחשב לרצח ושווה מאסר עולם), לבין חיסול ערבי מעבר לקו הירוק שנחשב לאירוע מצער שמגיע לכדי הריגה בקושי (ועושים עליו עבודות שירות למען הקהילה כאילו בעצם המעשה כבר לא עשית די למען הקהילה).
לאחרונה התחילו בתקשורת להשתמש במונח טייקון, ואני אכוון לאחד כזה שבין מעשיו הרבים והטובים הוא גם מייבש לנו את ים המלח.
הטייקון הזה, שהוא תרח לגמרה ומרכיב משקפיים שעיצב עבורו לגרפלד ההומו, שמעצב בגדים חלולים עבור צאצאי טייקונים ואוליגרכים בפריז, מחזיק להנעתו בנוסף לים המלח ואיזה שני ישובים שצמודים אליו ועוד אין ספור נכסים שהמשותף לכולם שהם היו פעם שלך ושלי, כלומר של כולנו, שמכר לו, לכאורה לכאורה, ביבי המלך ואו קודמיו בתפקיד שר אוצר או משהו שמקנה נסיע בוולו משוריינת ופמליה שלא היתה מבישת את רוזנשטיין בימיו הטובים, כול הנכסים נמכרו במחירי חיסול ע"י שמאי ממשלתי אלמוני, שקיבל הזמנה לטקס קבלת הפנים של השגריר האמריקאי בחווילתו שבהרצליה פיתוח, ביום העצמאות של האמריקאים, ומרוב התרגשות על הכבוד שנפל בחלקו, הוא חילק בעשר את כל הסכומים הסופיים של שווי הנכסים בחישובים שעשה ואשר שמשו בסיס לקביעת מחיר הנכסים בעסקאות שעשתה המדינה באמצעות נבחריה, עם התרח. (אני אגב לא זוכר ששאלו אותי אם אני מוכר מתאי שהו בעבר או בכלל).
אמרו אז, כי אנחנו לא ניהלנו את העסקים האלה היטב, ונתנו לתרח שהיה אז קצת פחות תרח, שינהל אותם באופן מטבי יותר. (לאחרונה הם האריכו לו את תקופת השכירות והוא קיבל את ים המלח לתקופה של נצח פחות או יותר בזכות מעשיו הטובים שחלקם המזערי ייחשף בהמשך).
אני אמנם לא כלכלן (למרות היעוץ של האבא של ז'קו), אבל לפי התוצאות, יותר נכון קצב הייבוש של ים המלח, על פניו ברור שהו מוצלח הרבה יותר מאיתנו.
האיש היקר הזה גם מטפח יצורים חביבים באזור בשם בולענים שמאימים לבלוע את המבקרים במקום על מכוניותיהם (אבל אולי הם פועלים בשירות הירוקים בכלל ).
בעניין הבולענים יש תוספת קטנה שלא קשורה קשר ישיר לטייקון, זה קשור לאחד הקיבוצים באזור שהבולענים לא מרשים לחבריו לעבוד באדמותהם.
אז נתנו להם מעיין ונחל שהיו גם כן שלנו כידי לפצות אותם על עוגמת הנפש והפסד ההכנסה.
אבל אנחנו עדיין יכולים לקנות את המים מן המעין והנחל בשישיות של ליטר וחצי במחיר של 15 שקלים בלבד, הרבה יותר זול ממי עדן, כך שבעצם אין לנו שום סיבה להתלונן בעניין זה והיחידים שהפסידו הם כמה יעלים, שפנים וציפורים נדירות ואולי הנמרה ציפורה, שנעלם להם הנחל והתפגרו או עברו לרשות הפלסטינית כמו מתנחלים אבל מסיבות אנטי ציוניות דווקא.
אבל אלה שיזדיינו, למי באמת אכפת מהם.
תוצאה מבורכת נוספת שקשורה לברנש הזקן והחביב הזה, נוגעת לשני ישובים שנמכרו במסגרת העסקה שרקחו ביבי ושות (ואולי קודמיו, אבל זה לא באמת משנה כי הוא היה עושה את זה בכל מקרה), תושבי הישובים האלה הפכו בין לילה מחלוצים מפריחי השממה לעריסים של הטייקון ונתונים לחסדיו.
ועוד משהו שקשור לזה, יש לנו נשיא תרח גם כן אבל פעיל ביותר שכל בוקר הוא מתעורר עם חזון חדש.
אחד מחזונותיו היותר אטרקטיביים היה תעלת הימים שצריכה לחבר בין ים סוף לבין ים המלח כידי שאני וז'קו נוכל לשוט בקיאק שלנו מאילת עד חניון עין גדי במקום לזהם את האטמוספרה עם ההאמר המזדיין שלנו.
החזון הזה הדביק אפילו את המלך הסימפטי של ירדן והפרויקט כמעט יצא לדרך.
אלה שטייקונינו החביב, שמתגורר בעת זו בלונדון מטעמי צניעות ועיין רעה, נזעק מיד, והביע התנגדות בכל דרך אפשרית מן באנציקלופדיה של ההתנגדויות במהדורה מורחבת לאוליגרכים, וככל הנראה אני וז'קו נצטרך להמשיך לעשות את הדרך מאילת בהאמר. (אנחנו נעמוד בזה אבל מה יעשו נתיניו של המלך הסימפטי ממזרח שבנו על המים שיותפלו ויאפשרו את המשך חייהם בכבוד ומבלי שידקקו לייבא מים מקיבוץ עין גדי בשישיות של ליטר וחצי במחיר אטרקטיבי של 15 שקלים כולל מעם.
אבל האם השייט בקיאק שלי ושל ז'קו וחרפת הצמא של נתיני המלך ממזרח וכמה מיליארדי שקלים של הכנסות שהפסידו המדינות משני צידי התעלה מתיירות, שקולים כנגד ייקור הפקת החומרים שהטייקון מוציא בחריצות רבה מים המלח?
כנראה שלא כי חזונו של נשיאנו בינתיים הוכנס להקפאה עמוקה.
לעניין הזה יש אספקט נוסף, מעורב בו עוד אוליגרך ישראלי, סימפטי יותר ומזיק פחות שרצה דווקא לקחת עליו את בניית התעלה, אבל מסתבר שנחמדות פוגעת ביכולת של האוליגרך לממש את מלוא יכולותיו ועל כן היא אינה ברשימת התכונות המומלצות בספר הזוהר של האוליגרכים שנכתב לפי האבא של ז'קו על ידי אחד אדם סמיט לפני המון שנים, אבל הם כולם יודעים אותו בעל פה ומשננים אותו לפני השינה בכל ערב.
אז החד גדיה שלנו להפעם אומרת כך: - היו היה איש אחד אדם סמיט שמו, שכתב ספר הדרכה לאוליגרכים בלי כוונה, ואשר סוכן מכירות אחד בנגריית רים בירושלים הושפע ממנו עמוקות עד כידי הפנמה טוטלית בעת ששקד על לימודיו בבוסטון הרחוקה, ואשר לימים נהיה באשמתנו ראש ממשלה, שבמסגרת תפקידו זה וכשר האוצר באותו מדינה, מכר את כל נכסי הציבור לכמה מחביביו אשר נהיו מאוד עשירים והשתלטו על המדינה והפכו אותה לאוליגרכיה אבל בגלל שאנשי התקשורת אצלנו מאוד מנומסים, הם נקראים עדיין יזמים ואנשי עסקים והמדינה נקראת עדיין דמוקרטיה.
כך הפך חלומו של תאודור הרצל לסיוט של הרצל אחר משכונת קטמון ח' בירושלים ועוד איזה שניים שלושה מיליון תושבים מקומיים בשכונות אחרות. אבל מה לי, זוטר מעולם הפשע לזיבולים על אוליגרכים וטייקונים?
פשוט מאוד, החלטנו לא להשלים עוד עם הקיפוח וההפליה של הממסד כלפינו וכלפי הפעילות הכלכלית והעסקית שלנו על אף שלמיטב ידיעתי, הנזקים שאנחנו גרמנו עד היום, הם כטיפה בים לאומת אלה של אוליגרך ישראלי מצוי.
בתור התחלה אנחנו נחדור לכלי התקשורת.להתראות בעיתוני המחר.