יום שני, 22 בספטמבר 2008

פילוסוף בחוטיני.


"אפשר לשנות את מצב החינוך בישראל, אבל לא על ידי חזרה לשיטות הישנות. בעידן הריאליטי הלימוד חייב להיות חווייתי יותר, מרגש יותר ומרתק יותר. אנחנו חייבים לחנך לערכים לפני שאנו דורשים הישגים והמטרה מחייבת ליצור סיירת הוראה איכותית ובעלת סטטוס חברתי גבוה, שמגובה בשכר ראוי"
ציפי חוטובלי, מעריב, 04/09/08 (כוכבת ב"מועצת החכמים", גרסא חנונית ל"ניקמת החנוים" של ערוץ 10 )


אמנם מעולם לא הייתי חבר בסיירת, אבל מן הסיפורים של הבן דוד של ז'קו, יש לי יותר ממושג על מה זה.
אז זה הולך כך :
ראשית יש לסגל נשימה סלקטיבית, שאומרת בגדול שעליך להכניס יותר אוויר לריאות ממה שאתה מוציא, וזה גורם לכך שהחזה שלך מתנפח, ולאט לאט ואתה מקבל צורה של תרנגול קרבות קאריבי.
בהמשך אתה צריך לרדת בדיבור בכמה אוקטאבות, משהו שבנימין נתניהו מדגים בצורה מושלמת, ובנוסף לשמור על ארשת פנים קפואה באופן קבועה ובלי שום קשר לנושאים שאתה מדבר עליהם.
בהליכה אתה צריך להקפיד על אגרופים מכווצים, הידיים נעות ישרות לגמרי לצידי הגוף בתנועות קצרות וקצובות, בקיצור בסעיף הזה אפשר לחקות את אהוד ברק והכול יהיה בסדר.
הצעדים צריכים להיות ארוכים בלפחות 25 סנטימטר מין הצעדים הטבעיים שלך, וזה בעיקר כדי למנוע כל אפשרות שמי מן הצופים יעלה בדעתו שאתה אולי הומו. (בסעיף זה תלמדו ממתן ווילנאי, האיש החסכן הזה עושה בשלושה צעדים 10 מטר, אבל יש להיזהר מליפול לסינדרום גרושו, צעדים ארוכים וגרוטסקיים, כמו גרושו מרקס, הגבוה מבין האחים מרקס).
כמו כן צריך לקצר את המשפטים שלך ל-3 עד 5 מילים לכל היותר, לקצוב את המילים ולבחור באלטרנטיבות הכי קצרות שיש, כמו זוז, לך, דום, אש, דם, פול, ורק במקרים חריגים משהו כמו "תירה לו ברגל", שזה צירוף מילים נדיר שמותר לשימוש רק באזור ניעלין, ורק לסגני אלופים ומעלה.
כעת נחשוב איך להטביע את כל התכונות המופלאות האלה בניסים ישראלי , מורה לתנך חביב בבית ספר בלפור כדי שיעמוד בדרישות של גברת ציפי חוט בלי, ויוכל להצטרף ל"סיירת ההוראה" ולהמשיך לקבל משכורת.
ניסים מתנשא לגובה של 182 סנטימטר, שוקל 54 קילו, וסובל מאסטמה, עובדה מצערת זו פוסלת אותו על הסף מלהתקבל לסיירת, שכן עקב האסטמה, אין סיכוי שיצליח לסגל לעצמו את הטכניקה של הנשימה הסלקטיבית שבלתה אין אפשרות להצטרף לסיירת.
אוקי, אז ניסים הולך הביתה, לא הפסד גדול בשביל מטרה חשובה כמו זו שבכותרת.
נעבור כעת לצורך להיות "חוויתי יותר ומרתק יותר" כדי להתחרות בתוכניות הריאליטי.
לשם כך ניקח את הגברת ציפורה לבנתי, מורה לביולוגיה באותו בית ספר שמשמשת גם כמחנכת של כיתה ז' 4 ואת האדון זכריה מורנו, מורה לחינוך גופני גם באותו בית ספר.
אז כיצד הופכים נניח שעור ביולוגיה על מערכת הרבייה הנקבית למעניין יותר?
הינה ההצעה שלי לעניין זה:
הגברת ציפורה והאדון זכריה ידגימו בעירום מלא בפני כיתה ז' 4 את השימוש באבר המין הנקבי כולל "לייב שו" בסוף, שיכלול משגל מלא הכולל חדירה (עם קונדום מסיבות חינוכיות), בתנוחה מיסיונרית ובתאורה רכה אם אפשר.
אין לי ספק כי שני המורים הנכבדים האלה (מכיר אתם אישית, תסמכו עלי), יציגו חוויה מספיק מרגשת וסוחפת כידי לעמוד בקריטריונים של ציפי חוט בלי, וגם ישמשו אלטרנטיבה הולמת לתוכנית ריאליטי כמו "השמנים במרדף אחרי האושר" או "הכוסיות נגד החנונים" ואו כל תוכנית ריאליטי אחרת בכל ערוץ שהוא.
אבל ציפי חוט בלי ממשיכה לאתגר אותי:
"היסטוריה, אזרחות, ותנ"ך הם שלושה מקצועות יסוד שסובלים מיחסי ציבור גרועים. הם נחשבים, על לא עוול בכפם, למשעממים, אבל יכולים לקבל זריקת החייאה דרך לימוד חווייתי ".
(חוטבלי , מעריב, 04/09/08 )

הסעיף הזה אמנם מאתגר יותר.
הגברת חוט בלי מציע לעשות סיורים באזורי קרבות של אבותינו בתקופת התנך, כידי להעמיק את החוויה הדידקטית ולהפוך אותה ליותר אפקטיבית.
אני מציע לעלות עוד מדרגה, הרי ילדינו היקרים יזדקקו ללא מעט דמיון כידי לשחזר את הקרבות שניהלו אבותינו בפלישתים בעזה למשל.
למה שלא נחסוך מהם מאמץ אינטלקטואלי מיותר, ונתחרה בריאליטי המחורבן הזה באמצעים שלו.
ניקח כמה אנשי סיירת שמכהנים בלאו הכי בממשלה (כך נחסוך גם פיטורים מיותרים כמו של המורה ניסים ישראלי), ונארגן לנו מלחמה קטנה בעזה.
במלחמה הזאתי נשתמש באסטרטגיות וטקטיקות שלקוחות מן התנך כדי שילדינו העצלים יקבלו המחשה קרובה כמה שאפשר לאירוע התנכי הרלוונטי (הרי בכל מקרה גם אסטרטגיות מודרניות שניסינו בלבנון לא במיוחד עלו יפה, ראה ועדת וינוגרד למי שעוד זוכר), ובאמצעות המלחמה הקטנה והחביבה הזאתי, נעמוד בכל הדרישות של ציפי חוט בלי, וניתן זריקת עידוד ללימוד שלושת המקצועות האלה ובאיבחה אחת:
נחסל גם די הרבה פלסטינאים,
נשתלט עוד פעם על עזה,
נקים עוד 347 מחסומים חדשים, שיתוגברו בילדי בתי ספר תיכוניים, ברוטציה שבועית, להאשרה בתחום לימודי האזרחות שלהם וכדי שנוכל להחיש את מאפייני הקלגסות בסדרת החינוך שחיילינו עוברים במחסומים האלה, בדרכם להפוך לקלגסים נאצים מן הסוג המקומי ובגרסא יחודית שלנו.
המודל הנאצי נמצא המודל הכי יעיל בחסול עמים ברמת המקרו וכולל גם ערך מוסף בטיפוח קשרים חזקים בין חיילינו ובין סלע קיומינו .

ולצד האידיאולוגי:
"בשנים האחרונות מערכת החינוך הכללית מדגישה יותר ויותר את המימד הדמוקרטי והאוניברסלי, ופחות את הצד היהודי והלאומי. " (חוטבלי , מעריב, 04/09/08 ).

בהמשך לציטוט מציעה חוט בלי, לפסוח על לימודי מתמטיקה ומדעים ולהתרכז יותר בלימודים שקשורים ליהדות ונושאים ערכיים לאומנים שיגבירו את התודעה הלאומנית של תלמידינו ויגרמו להם בבוא העת למות בכיף בעד ארצנו וגם בעד סלע קיומנו, בירושלים, בחברון ואפילו בעזה למרות שאין שם סלעים בכלל, תוך מלמול פסוקי גמרה או פרקי תהילים ונדנוד הגוף קדימה ואחורה עד לנשימת אפם האחרונה (הזלתי דמע). מותר גם להשתמש במילותיו האחרונות של טרומפלדור, "טוב למות בעד ארצינו", לאלה שיתעקשו לשמור בכל זאת על חילוניותם.
במאמר מוסגר, החברים של חוט בלי, הם אנשים מאוד סובלניים בכל מה שקשור לאמונות הזולת, העיקר שחדוות המות תהיה המאפיין הכי דוממננטי באישיותך,והקשר לסלע קיומנו יהיה החוויה המרכזית בחייך.
למה אנחנו צריכים את זה אתם שואלים ובצדק.
ובכן ציפי חוט בלי (זה כל הזמן זה מתקשר אצלי לחוטיני, פויה), רוצה לרוץ לכנסת. לפי כל הסימנים, לצערי יש לה סיכויים טובים להגיע לשם.
(לא אינטליגנטית, לפי דעתי האישית ולכאורה בלבד), ימנית, עורכת דין, דתייה, מרפקנית, קולנית, נראית לא רע, אופורטוניסטית, פשיסטית, כלומר, יש לה את כל התכונות שחבר כנסת מתחיל זקוק להם בצד הימני של הפוליטיקה הישראלית.
היא גם מופיעה בתוכנית טלוויזיה שנקראת "מועצת החכמים" באחד מערוצי הזבל, ושופכת שם רעל וארס, בכמויות ובשטף.
על כאלה אומר הסבא של ז'קו, שהוא לא בדיוק ליברל, שצריך לחסל אותם כשהם עוד קטנים, ולא מתכוון חס וחלילה לחיסול פיזי אלה משהו בין השתקה ציבורית המלווה באינדוקטרינציה מסיבית שבאמצעותם הגברת חוט בלי, תתרכז יותר בצד החוטיני שלה ופחות בצד האידיאולוגי.
שבת שלום

יודה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה