אז מה לכל הרוחות יש לי מביבי.
אני לא יכול לסבול אותו בעיקרו של דבר, למה? מסיבות שנקראות סיבות פיזיונומיות*.
אני לא יכול לשאת את פניו, את צורת דיבורו, את צעדי הבלרינה שלו, את עיניו שנמצאים בתנועה מתמדת לצדדים (כאילו בודק אם כל המאבטחים נמצאים בדיוק במקום שלהם על פי השרטוטים שקיבל מראש יחידת האבטחה בשבכ ועברו אישור של אשתו שרה).
אני גם לא סובל את תנועות הידיים וזיקור הסנטר, שלפי הסבא של ז'קו מזכירים לו את מוסוליני (למי שלא שמע על האיש היקר הזה גם לא בזכות נכדתו שהיא שרמוטה ידועה באיטליה או ארץ המגף ששימש פעם את הרומאים והיום את ברלוסקוני, הוא היה החבר הכי טוב של הטלר, ולכוסית מ"הכוסיות והחנונים", אני מוסיף שהטלר לא בנה את מצדה, וגם לא שייך לשושלת החשמונאית שבזכותם אנחנו מדליקים נרות חנוכה בחורף).
שנים מאחורי הסורגים מטביעים בבן אדם יכולות אבחנה של פסיכיאטר. אני מרגיש את זה באינטואיציה, את חוסר האמינות, את הפחדים שמניעים אותו, את חוסר היכולת לישר מבט ביריב (זכרו את המפגש בינו ובין איציק מודרכי, ההוא שרק במקרה נהיה גנרל ופוליטיקאי, הוא קורץ מין החומר הטוב ביותר שבדרך כלל הולך על קריירה אצלנו, מאלה שמוכנים ללכת עם הראש בקיר, שיהיה, ובדרך כלל הם מנפצים אותו כמו כלום, אצל מרדכי זה קרה לצערי קצת אחרת, הוא הלך על קיר אחד יותר מידי).
אני לא יכול לשכוח את העליבות שבסיפור המתנות שנטל ביבי מבית ראש הממשלה, את הפילגש הווירטואלית שהפכה לממשית בזכות קור רוחו של ביבי, את החוב לעמדי, את הסיפור של בראון חברון, את ההתפלקות מן הפרשה הזאתי בעיקר הודות, לכאורה ולכאורה ולדעתי בלבד, להיותו של היועץ המשפטי לממשלה בתקופה זו של חינו, פריט מתת מין של חסרי החוליות, תכונה לא נדירה של בני אדם שמגעים למשרות רמות בתחום השיפוטי, שנתמכת בחלקלקות של צלופח, שלמרות היותם בעלי חוליות, לא תצליחו לאחוז בהם שנייה בידכם, וזה מניסיון, תאמינו לי.
וגם לא שכחתי את פתיחת מנהרות הכותל, בהשראת סיפורו המופלא של לואיס קרול, "אליסה בארץ הפלאות".
ביבי רצה בטוב, כרגיל זה התפלק לו, חשב שימצא את "ארץ הפלאות" מאחורי הקיר בוויה דולורוזה (ותודו חברים, אין מקום יותר הגיוני לחפס את אליזה, מאשר במסלול שבו עשה ישו את צעדיו האחרונים על פני הגלובוס), אבל זה נגמר במותם טרם עת של שישה עשר חיילים ישראלים ושישים פלסטינים.
ארחיב קצת, שכן לדעתי ל"חור בחומה" יש הקשרים נוספים שיכולים לפצח כמה מן התעלומות ("עאלק"), שקשורות באיש המופלא הזה שהיה צריך לעצור במרוץ בעת שהיה איש מכירות חרוץ במפעל רים הירושלמי.
הוא בסך הכול רצה לפגוש את הצ'שייר קט, כידי ללמוד איך ייצור ללא פנים יכול לשמור על חיוך נצחי.
את מלכת הלבבות כידי ללמוד איך לנהל מלחמות.
את הקוסם כידי ללמוד איך להעלים את שרה.,
להשתתף במסיבת התה כידי ללמוד שפיות מה היא.
לאכול מפטריית הקסם כידי להתכווץ ב- 20 קילו.
לפגוש את הפלמינגו והקיפוד, כידי ללמוד מה היא תחושתו של אזרח ממוצע במערכת בחירות מיותרת, (למי ששכח הקיפודים שמשו כדורים והפלמינגו, מחבט במשחק הקריקט).
את הארנב עם השעון כידי לדעת מתאי ללכת. (לצערי דווח לי, שאת הפגישה הזאתי הוא פספס ולכן לעולם לא ידע מתאי ללכת).
אז מה לעשות שהפלסטינים לא הבינו אותו, וחשבו לגמרה בטעות, גם לפי דעתי, שנתניהו מנסה לפגוע להם בסלע קיומם לרבות בסלע ששימש כמסלול המראה של מוחמד בדרכו אלי על, ונהייתה סמתוחה שהביאה למותם של די הרבה אנשים ללא סיבה נראית לעיין (אבל מתאי אחרי 1967 מתו באזורינו אנשים בגלל סיבה אחרת).
אגב לידידי מן הימין הפוליטי, שבעיניהם סלע קיומנו שווה הרבה מאוד לרבות בוכטות של חיים של אנשים כמוני וכמוכם, אני מזכיר לכם חברים יקרים שבעיתו של החור הזה בחומה נאלץ ביבי שלנו, בלחצו של קלינטון, להחזיר את סלע קיומינו, חברון לפלסטינים.
כך יצא שבמאזן הסלעים באירוע הספציפי הזה, ביבי יצא מופסד לגמרה.
ולמי שאוהב היסטוריה, הסכם חברון קראו לזה, לפי האבא של ז'קו.
(אגב, הסלעים בחברון עדיפים ואיכותיים יותר, אפשר להשתמש בהם גם כשיש למטבחים, לאלה שרוצים להתעסק עם סלע קיומ נו בעתיד הקרוב והרחוק גם כן).
ויש גם את העניין הפעוט הזה עם האוזן של חלד משאל, זה ששני שלומיאלים מן המוסד פספסו אותו והפכו מדינה שלמה לבדיחה מהלכת, כאשר רופאים ישראלים נסעו לעמאן כדי להציל את חייו, ועוד כבונוס שחררו את הקאדי המצפצף, אחמד יסין, ואחרי זה, לתיקון האבלה הזאתי, נאלצו למחוק רובע שלם בעיר עזה, כידי להפוך אותו למת לגמרה.
למי ששכח, ביבי נתן את ההוראה להתיז על האוזן של משאל, וגם את ההוראה לשחרר את יסין מן הכלא הישראלי, רק כידי שיצמח לדרגה של יעד הכי בכיר, לפחות כמו משאל בימים שלפני מקרה האוזן. (או בגרסת המוסד וביבי, עדיף שני ציפורים על העץ מאחד בתוך הכלא).
אז עד כאן בעינינו של איש הסיירת, האח של יהונתן ועידו, ופקודו של הדייר מאקירוב.
שמתם לב שלא נגעתי ולו פעם, בדעותיו של ביבי, זה לא במקרה, לדעותיו של הפוליטיקאי במקומותינו אין שום חשיבות, איכויותיו רלוונטיות, ולביבי אין כאלה.
· - ''פיזיונומיה'' (ביוונית: '' physis'' – טבע, '' gnomon'' – שיפוט, פירוש) היא תאוריה המבוססת על הרעיון לפיו הערכת מראהו החיצוני של אדם, בעיקר פניו, יכולה לספק תובנות על אופיו ואישיותו. המונח פיזיונומיה יכול להתייחס גם להופעה כללית של אדם, אובייקט או שטח, מבלי להצביע אל מאפיינים מדעיים מרומזים. (וויקפדיה)
אני לא יכול לסבול אותו בעיקרו של דבר, למה? מסיבות שנקראות סיבות פיזיונומיות*.
אני לא יכול לשאת את פניו, את צורת דיבורו, את צעדי הבלרינה שלו, את עיניו שנמצאים בתנועה מתמדת לצדדים (כאילו בודק אם כל המאבטחים נמצאים בדיוק במקום שלהם על פי השרטוטים שקיבל מראש יחידת האבטחה בשבכ ועברו אישור של אשתו שרה).
אני גם לא סובל את תנועות הידיים וזיקור הסנטר, שלפי הסבא של ז'קו מזכירים לו את מוסוליני (למי שלא שמע על האיש היקר הזה גם לא בזכות נכדתו שהיא שרמוטה ידועה באיטליה או ארץ המגף ששימש פעם את הרומאים והיום את ברלוסקוני, הוא היה החבר הכי טוב של הטלר, ולכוסית מ"הכוסיות והחנונים", אני מוסיף שהטלר לא בנה את מצדה, וגם לא שייך לשושלת החשמונאית שבזכותם אנחנו מדליקים נרות חנוכה בחורף).
שנים מאחורי הסורגים מטביעים בבן אדם יכולות אבחנה של פסיכיאטר. אני מרגיש את זה באינטואיציה, את חוסר האמינות, את הפחדים שמניעים אותו, את חוסר היכולת לישר מבט ביריב (זכרו את המפגש בינו ובין איציק מודרכי, ההוא שרק במקרה נהיה גנרל ופוליטיקאי, הוא קורץ מין החומר הטוב ביותר שבדרך כלל הולך על קריירה אצלנו, מאלה שמוכנים ללכת עם הראש בקיר, שיהיה, ובדרך כלל הם מנפצים אותו כמו כלום, אצל מרדכי זה קרה לצערי קצת אחרת, הוא הלך על קיר אחד יותר מידי).
אני לא יכול לשכוח את העליבות שבסיפור המתנות שנטל ביבי מבית ראש הממשלה, את הפילגש הווירטואלית שהפכה לממשית בזכות קור רוחו של ביבי, את החוב לעמדי, את הסיפור של בראון חברון, את ההתפלקות מן הפרשה הזאתי בעיקר הודות, לכאורה ולכאורה ולדעתי בלבד, להיותו של היועץ המשפטי לממשלה בתקופה זו של חינו, פריט מתת מין של חסרי החוליות, תכונה לא נדירה של בני אדם שמגעים למשרות רמות בתחום השיפוטי, שנתמכת בחלקלקות של צלופח, שלמרות היותם בעלי חוליות, לא תצליחו לאחוז בהם שנייה בידכם, וזה מניסיון, תאמינו לי.
וגם לא שכחתי את פתיחת מנהרות הכותל, בהשראת סיפורו המופלא של לואיס קרול, "אליסה בארץ הפלאות".
ביבי רצה בטוב, כרגיל זה התפלק לו, חשב שימצא את "ארץ הפלאות" מאחורי הקיר בוויה דולורוזה (ותודו חברים, אין מקום יותר הגיוני לחפס את אליזה, מאשר במסלול שבו עשה ישו את צעדיו האחרונים על פני הגלובוס), אבל זה נגמר במותם טרם עת של שישה עשר חיילים ישראלים ושישים פלסטינים.
ארחיב קצת, שכן לדעתי ל"חור בחומה" יש הקשרים נוספים שיכולים לפצח כמה מן התעלומות ("עאלק"), שקשורות באיש המופלא הזה שהיה צריך לעצור במרוץ בעת שהיה איש מכירות חרוץ במפעל רים הירושלמי.
הוא בסך הכול רצה לפגוש את הצ'שייר קט, כידי ללמוד איך ייצור ללא פנים יכול לשמור על חיוך נצחי.
את מלכת הלבבות כידי ללמוד איך לנהל מלחמות.
את הקוסם כידי ללמוד איך להעלים את שרה.,
להשתתף במסיבת התה כידי ללמוד שפיות מה היא.
לאכול מפטריית הקסם כידי להתכווץ ב- 20 קילו.
לפגוש את הפלמינגו והקיפוד, כידי ללמוד מה היא תחושתו של אזרח ממוצע במערכת בחירות מיותרת, (למי ששכח הקיפודים שמשו כדורים והפלמינגו, מחבט במשחק הקריקט).
את הארנב עם השעון כידי לדעת מתאי ללכת. (לצערי דווח לי, שאת הפגישה הזאתי הוא פספס ולכן לעולם לא ידע מתאי ללכת).
אז מה לעשות שהפלסטינים לא הבינו אותו, וחשבו לגמרה בטעות, גם לפי דעתי, שנתניהו מנסה לפגוע להם בסלע קיומם לרבות בסלע ששימש כמסלול המראה של מוחמד בדרכו אלי על, ונהייתה סמתוחה שהביאה למותם של די הרבה אנשים ללא סיבה נראית לעיין (אבל מתאי אחרי 1967 מתו באזורינו אנשים בגלל סיבה אחרת).
אגב לידידי מן הימין הפוליטי, שבעיניהם סלע קיומנו שווה הרבה מאוד לרבות בוכטות של חיים של אנשים כמוני וכמוכם, אני מזכיר לכם חברים יקרים שבעיתו של החור הזה בחומה נאלץ ביבי שלנו, בלחצו של קלינטון, להחזיר את סלע קיומינו, חברון לפלסטינים.
כך יצא שבמאזן הסלעים באירוע הספציפי הזה, ביבי יצא מופסד לגמרה.
ולמי שאוהב היסטוריה, הסכם חברון קראו לזה, לפי האבא של ז'קו.
(אגב, הסלעים בחברון עדיפים ואיכותיים יותר, אפשר להשתמש בהם גם כשיש למטבחים, לאלה שרוצים להתעסק עם סלע קיומ נו בעתיד הקרוב והרחוק גם כן).
ויש גם את העניין הפעוט הזה עם האוזן של חלד משאל, זה ששני שלומיאלים מן המוסד פספסו אותו והפכו מדינה שלמה לבדיחה מהלכת, כאשר רופאים ישראלים נסעו לעמאן כדי להציל את חייו, ועוד כבונוס שחררו את הקאדי המצפצף, אחמד יסין, ואחרי זה, לתיקון האבלה הזאתי, נאלצו למחוק רובע שלם בעיר עזה, כידי להפוך אותו למת לגמרה.
למי ששכח, ביבי נתן את ההוראה להתיז על האוזן של משאל, וגם את ההוראה לשחרר את יסין מן הכלא הישראלי, רק כידי שיצמח לדרגה של יעד הכי בכיר, לפחות כמו משאל בימים שלפני מקרה האוזן. (או בגרסת המוסד וביבי, עדיף שני ציפורים על העץ מאחד בתוך הכלא).
אז עד כאן בעינינו של איש הסיירת, האח של יהונתן ועידו, ופקודו של הדייר מאקירוב.
שמתם לב שלא נגעתי ולו פעם, בדעותיו של ביבי, זה לא במקרה, לדעותיו של הפוליטיקאי במקומותינו אין שום חשיבות, איכויותיו רלוונטיות, ולביבי אין כאלה.
· - ''פיזיונומיה'' (ביוונית: '' physis'' – טבע, '' gnomon'' – שיפוט, פירוש) היא תאוריה המבוססת על הרעיון לפיו הערכת מראהו החיצוני של אדם, בעיקר פניו, יכולה לספק תובנות על אופיו ואישיותו. המונח פיזיונומיה יכול להתייחס גם להופעה כללית של אדם, אובייקט או שטח, מבלי להצביע אל מאפיינים מדעיים מרומזים. (וויקפדיה)
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה