Garden of early delights Bosch
אני רוצה לקום בבוקר.
אני רוצה שכל המשפחה שלי תקום בבוקר.
אני רוצה שכל המשפחה של ז'קו תקום בבוקר.
אני רוצה שכמעט כולכם תקומו בבוקר. (רשימת חריגים בהמשך).
אני גם מאוד רוצה לדעת שבעוד 20 שנה מרביתנו נקום בבוקר, כלומר כל אלה שעליהם פסח בינתיים המלאך עם הפנים העגומות, בגלימה השחורה והחרמש על כתפיו.
(אגב אדון מוות יקר, מה דעתך להתעדכן ולהחליף את החרמש בלפטופ וקצת אנטרקס, זה יקל עליך לנהל את הרשימות היומיות וגם תצטרך להתאמץ פחות. הגרסא האחרונה של EXCELL ממש בסדר. אני ממליץ על HP PAVILION TX 2000. אחלה מכונה, תאמין לי).
ובבקשה, תעבוד רק בשעות הרגילות, בלי "אובר טיים" בגלל אנשים היפר אקטיביים כמו ה"גמד מטהרן", המנייק ביבי פייס, "נסראללה", משעל האוזן, האנייה השמנמן ועוד הרבה חברים של תנועת "האנרכיסטים בשביל או נגד "הגדר"" ונגד אוכל אמיתי באשר הוא.
אני לא אומר שאסור לך לקחת כמה מאיתנו, אולי אפילו רצוי שתיקח יותר מן הרגיל, אבל בסעיף של סיבת המוות, תקפיד שיהיה כתוב "מת בנסיבות טבעיות" או "על פי דין" (וזה החידוש שלי בפוסט הזה) .
אני גם רוצה לנשום אוויר נקי בבוקר, בלי חולדאי, וולוך, הגורר איציק, הפקחית המכוערת בת-אל, שהתלבשה לי על האוטו כאילו מדובר באחוזה פרטית שלה, וממלאה לי אותו בניירות, בלי אף טיפה של יצירתיות או חוש אסטטי. (שלא יהיו טעויות, הם לא מומלצים לרשימה כלשהיא, הם סתם מעצבנים אותי כל בוקר).
אני רוצה להיכנס לאוטו בבוקר, בלי שהראי צד שלי תלוי על חוט כמו בשעון מטוטלת, (דווקא את זה שתלש לא הייתי מתנגד לראות תלוי, אבל על חבל, ואפילו הייתי מוכן להשמיע לו את שירו האלמותי של לי מרווין:
I WAS BORN UNDER A WANDERING STAR
שתמיד מזכיר לי משום מה גרדום קלאסי, כזה של המערב הפרוע, אשר בתאורה נכונה (שקיעה למשל), יכול להראות די סקסי.
ואם בקצה החבל ישתלשל תולש הראי או אחד מאלפי חבריו הטובים שמסתובבים במחוזותינו, אני מוכן בנוסף לשיר, גם לממן את המצבה שלו, בתנאי שיהיה כתוב שם משהו כמו:
"פ"נ מנייאק, שמת בגלל שהוא מנייאק, ועכשיו הוא נשרף באש הגיהינום, שעומד ברגע זה על 2345 מעלות צלסיוס".
להגברת האפקט החינוכי והרתעתי, המעלות יוצגו על גבי צג דיגיטאלי, שיחליף מספרים באופן רנדומאלי בטווח שבין 2080 מעלות ל- 2800.
לרשימה העדכנית של מלאך המוות הייתי מוסיף גם את כול בעלי הכלבים שנותנים לכלבים שלהם לחרבן על המדרכות בעירנו ונמנעים מלאסוף את החרא, וגרמו לי באופן אישי יותר מפעמים לזרוק לפח את נעלי הלואי וויטון החדשות שעולות לי לא מעט כסף.
"אינעל דין ראבק" עלהם ועל צאצאיהם עד דור שלישי לפחות. (ושלא יגידו לי יפי הנפש שלצאצאים זה לא מגיע, אני מאמין גדול בתורת האבולוציה, וכבר דרווין אמר שהצאצאים די דומים להורים שלהם, ולראיה כתוב בספר הספרים שלנו: "אבות אכלו בוסר, ושיני בנים תקהנה").
הרשימה הזאת תכלול גם את כל תופסי החניה למיניהם, ולא משנה לצורך העניין אם הוא עושה זאת בגופו או באמצעות חפץ.
את כל הרוכלים בשוק שמחזיקים ערימה של ירקות רקובים בסליק ומוסיפים ממנו לשקית שלך ברגע של היסח דעת.
את כל הנהגים החביבים שרואים אור אדום ברמזור ומיד נותנים גז, כאילו אין אלוהים או לפחות לא קיים איש זולתם (ומשפחתם המורחבת, אגב הם בדרך כלל כל כך אידיוטים, שכלל לא מעלים בדעתם שברכב שנכנס בירוק יכולה גם לשבת בת הדודה שלהם, וכאן עלתה לי הברקה "אדון מלאך המות", אולי אתה יכול לקחת גם את בת הדודה בצומת, אולי זה יגרום לבלתי מפותחים האלה להפנים את המסר והכללים של דרווין עובדים ממילא גם על קרבת דם עד דרגה שנייה לכל הפחות).
כנ"ל את אלה שמגיחים מעצור בלי לעצור.
עוקפים בפס לבן גם כן.
את המנייאק שגנב לי את בלוני הגז מן החצר לפני שבועיים.
את כל אלה שמוחאים כף כאשר המטוס נוחת, (שגורמים לי לשלוף את הדרכון הזר שלי, לנפנף בו ולהתחיל למלמל בסינית מנדרינית בניב קנטוני, רק כדי שכל בן אדם שפוי בסביבה לא יקשור ביני ובין הדבילים האלה).
את כל הישראלים שגנבו ממלון בחו"ל משהו בנוסף למגבות, (מגבת זה לגיטימי, כדי לדפוק את הבעלים על חרא השירות שקיבלתם), אבל כיורים, טלוויזיות, שלטים שאין מה לעשות בהם בבית, מצעים, טפטים, ברזים וכל דבר אחר שהיה מחובר לקירות בחדר בזמן ה - CHECK IN, לא.
את כל אלה ששרים הבה נגילה במסעדה בחו"ל באמצע האוכל.
את אלה ששמים יותר משני דגלים על רכבם ביום העצמאות, וגם כאלה ששמו אחד, אבל עשו זאת שבועיים או יותר לפני החג.
את כל משמידי העצים, בעיקר עצי זית, באשר הם.
את כל אלה שצריכים ליווי צבאי לילדים שלהם בדרך לחוג קרטה.
את כל אלה שחושבים במקומי.
את כל אלה שחושבים שהם חושבים במקומי.
את כל אלה שחושבים שסלע קיומנו חשוב יותר מן החיים של מי מאיתנו.
את כל אלה שחושבים שיש מוות יפה.
את כל אלה שחושבים שטוב למות בעד ארצנו. (ושינוח טרומפלדור על משכבו בשלום, אני לא בטוח שהיה אומר את זה עם שתי ידיים).
את כל אלה שחושבים עדיין שאנחנו טובים יותר מן הגויים.
את כל אלה שחושבים שמגיע להם.
את כל אלה שחושבים שלא קיבלו את מה שמגיע להם (אפשר גם להשתמש ב"קיפוח", אבל זה אינו תקין פוליטית , אויה).
וכאן אסגור את הרשימה, כי אני מניח, למרות שהרשימה לא גמורה, את הרעיון המרכזי הבנתם.
יש רק בעיה אחת, והיא פילוסופית בעיקרה:
מי לכל הרוחות יכול להכין את הרשימות האלה.
האם אפשר לסמוך על הפוליטיקאים?
קדחת.
האם השופטים העליונים יכולים לעשות זאת?
לא נראה לי. בעיקר לא בהרכב הנוכחי שלהם.
הרבנים אולי?
האם הרב הסוטר סטירות, נראה לכם מתאים, האם אי פעם קיבל החלטה שהתבססה על שיקולים ממלכתיים ולא עדתיים תוך התעלמות מוחלטת משיקולים ברמת הלאום שלנו?
אז אולי אחד הקולגות שלו?
כמוהו כולם, לא הייתי מלקט פירורים מזקנם, גם אם העוזרים שלהם היו מחביאים שם יהלומים של 0.5 נקודות כל אחד.
אולי האמנים?
נניח מרגול. (מפאת כבודה נגיד רק שלא וזהו).
אנשי האקדמיה אולי?
הממ (המהום), ומה עם כול המחקרים המוזמנים, השבתונים על חשבון משלם המיסים. נפסל.
אולי איזה ישות וירטואלית שמייצגת את "הרצון הכללי"?
אבל מה הוא אותו "הרצון הכללי" של ז'אן ז'אק רוסו למשל?, בעידן הגסיסה של "הדמוקרטיה הייצוגית".
(ראה לדוגמה את דבריו של מתפקד בקדימה: "מה שאיגור מחליט, אני מצביע" הכוונה לבחירת מועמד בפריימריס שלהם מחרתיים, בהם הפתקים מוטלים לקלפי על פי הוראות של קבלני הקולות בלא כל זיקה בין הבוחר למועמד, יכולותיו ודעותיו, במקרה הנדיר שיש לו כאלה).
"רוסו" בעצמו לא ממש הגדיר את המושג הזה שטבע, אבל סחף איתו רבים כולל את החברים שארגנו את המהפכה הצרפתית, אבל מרביתם גמרו עם הראש בסל, או עם סכין בגב באמבטיה, ומסרו למעשה את צרפת לידיו של הגמד המגלומן הזה נפוליאון, רק כדי שיכבוש את כל אירופה פלוס מינוס, וייסוג בבושת פנים לאי אלבה. (אגב חברי מן הימין, לא הוא, ולא היטלר, ולא אלכסנדר מוקדון, לא הרומאים, לא הפרסים, ולא הבבלים ולא האשורים, ולא הטטארים, ולא המונגולים ולא המוגולים, ולא הסובייטים, ולא כל הכובשים והאימפריאליסטים לאורך אלפי שנות היסטוריה, לא לימדו אתכם לקח. אין מצב שבו כובש שורד בכיבושיו על בסיס של קבע). החריג לעניין זה הוא הדוד סם (וגם קצת האוסטרלים), אבל הם חיסלו את רוב המקומיים בפעולה שנקראת ג'נוסייד בלעז, שאסור היום לביצוע גם על ידי האו"ם וגם בגלל כלי התקשורת האלקטרוניים, שעל המסכים שלו זה מצטלם מה זה רע. (או טוב, תלוי בזווית הראיה ועיני המתבונן בעצם).
"ההנחה כי האדם הוא יצור רציונאלי המסוגל להגיע מעצם טיבו להכרעות פוליטיות, ולבטא את רצונו, בצורה של הרצון הכללי", מתה. היא מתה אצלנו ברגע שבגין העלה את האספסוף מן האשפתות כדי לשלוט ב -1977.
הרוב הגדול לא היה כשיר אז, ובלתי כשיר עכשיו מלקבל החלטות רציונאליות ברמות שלא נוגעות באופן ישיר לחייו המוחשיים ביום יום.
האספסוף לא רואה קשר בין הסבוטז' שאצלו ברוטינה, לבין הרס המרקם החברתי של מדינה דמוקרטית.
תנסו לספר מה הסכנות בדיקטטורה לאוהד ביתר או מכבי, אותו חרא.
תנסו להסביר להם שכדי לשרוד כאן, אנחנו צריכים, במעשים ולא בדיבורים, להיות שני דורות לפני שכנינו. (מוסרית, תרבותית וטכנולוגית).
תנסו להגיד לו שזה יכול להיות כרוך באלפי קסאמים בחודש.
תנסו להגיד לו שגיידמק הוא אפילו לא פטה- מורגנה.
תנסו להסביר לו, שיש גם מחר ומחרתיים, ושאפשר להתאפק לפעמים ולדחות סיפוקים למשהו שמעבר לשבוע. (אגב בעניין זה אין שום הבדל בין אספסוף לבין האלפיון העליון שלנו).
אז מהו "על פי דין", הסיבה השנייה שמצדיקה את האלימינציה הטוטאלית. (אחלה מילה, או צירוף מילים אם תרצו).
זו באמת, באמת שאלה קשה.
אבל אני אנסה בכל זאת להתמודד עם זה.
ראשית יש לקבוע כללים ברורים של עשה, אל תעשה ומה מגיע לנו מתוקף הופעתנו הזמנית בעולם הזה של הקדוש ברוך הוא, ירום כבודו והדרו באשר הוא. (זה משהו שאצל עמים מתוקנים קוראים לו "חוקה", אבל אצלנו במשך שישים שנה אף אחד לא ממש הצליח לנסח אותה).
בתוך החוקה הזאת צריך להפריד הפרדה מוחלטת בין אמונות טפלות לבין המציאות וההיגיון המוטמע בו.
לעניין הזה אין חריגים, אין תירוצים ואין מעקפים.
וכאן אני מפתיע אפילו את עצמי, אפשר לזנוח באופן זמני את החלום הסוציאליסטי.
אפשר לחזור לסדר חברתי שכולל מדרגים על בסיס של יכולות.
יכולות לפי קריטריון אוניברסאלי, כמו בעולם המתוקן, העולם המערבי, שבו יכולותיו של פועל יצור ימקמו אותו באופן אבסולוטי במדרג נמוך יותר משל רופא נניח.
צריך גם לעשות עוד צעד, וצריך לשכנע את הרופא שלא ירגיש אי נוחות בעקבות העניין הזה, מה לעשות, לא כולנו שווים, והשוויון לא הצליח אפילו בחוות החיות של "אורוול".
צריך לשאוף שילדיו של פועל היצור יהיו רופאים, אבל בכוחות עצמם וללא דחקות של לימור ליבנת .
אלה שלא יצליחו, סלמת, מה רע בלהיות פועל, תשאלו אפילו את מרקס קשישא.
תארו לכם איך תראה אולימפיאדה שבה המארגנים יורידו את הרף בשביל הקופץ הצולע.
שנים רבות, אולי רבות מידי הורדנו את הרף לגבהים שרק גמדים ורקדני לימבו יכולים לעבור מתחתיו.
נלמד את ילדינו לסגוד להישגים שלא תמיד נמדדים בכסף.
נחזיר כמה מילים כמו ערכים, יושר, יושרה ללקסיקון שיחליפו את "סבבה, כאילו סבבה, כאילו כזה, אחי, אבאלה" ועוד כמה.
נשלח הביתה את הפוליטיקאים המושחתים שלנו.
נרסן את היחצנים, את הפרסומאים, עורכי הדין, האוליגרכים העבריים, ונחזיר אותם לפרופורציות.
איך נעשה את זה.
נתחיל עם שכר הולם לשוטרים ופרקליטים בשירות הציבורי כדי שיוכלו על אמת לי ולחברים שלי, ולא יתבזו בטיול במדים מול "מסעדות בת הכפר", כאילו זו טיילת. (כשברור לכולם שבעוד כמה ימים הם יחזרו למשרדים הממוזגים שלהם בכל מקרה).
נסביר לשופטינו שעונש של 4 שנים לנהג שרצח אנשים ברמזור אדום, זה לא עונש.
ענישה הולמת ומרתיעה צריכה להשתמש במקסימום שמאפשר החוק, שהם 20 שנה במקרה זה (על עבירת הריגה).
נפסיק את הבדיחה הזאת שנקרת קציבת עונש, שמפחיתה באחת את עונשו של פושע בשליש עוד לפני שיבש הדיו על גזר הדין (או הטונר).
נפסיק באחת את המעבר של הרגולטורים לשוק הפרטי.
נבטל את חוק מימון המפלגות, ואת פשיטת היד המבזה של פוליטיקאים בדרכם לשלטון. אתם באמת חושבים שאלה שמשלמים לא רוצים תמורה בעד זה.
נבטל את הקרקס שנקרא תעמולת בחירות (אמרתי שנטפל בפרסומאים, הנה רעיון אחד בדרך), ונבחר במנהיגנו במבחן הכיכרות (או חוגי בית למתורבתים שבינינו). כלומר יבואו הפוליטיקאים בפני אלה שבאמת מעוניינים לשמוע אותם, וישטחו בפניהם את משנתם.
זה עולה מקסימום מגאפון, הכיכרות לרשות הציבור, אפילו לפוליטיקאים.
יצביעו רק אלה שמילאו את חובתם הפוליטית, והשתתפו במספר מינימאלי של אירועים פוליטיים. (המזייפים יהיו צפויים לעונשים כבדים ביותר, הכול לפי הקריטריונים המחמירים ביותר של מערכת אכיפה וענישה מחמירים עד למירב).
כלומר למי שלא מבין, העשייה הפוליטית אינה פסיבית עוד, ומתחילה ונגמרת בהנחה אנמית של פתק מחורבן בקופסת קרטון מכוערת.
זו פעולה אקטיבית שמצריכה השקעה, השתתפות ומאמץ, ורק לאלה שיהיו מוכנים להשתתף בחגיגה הזאתי תינתן הזכות להחליט מי ייצג אותנו בשלטון בקדנציה הבאה.
ולא עוד משאים ומתנים קואליציוניים, שכן החברים נבחרים אישית, ולתפקידים מוגדרים.
כדי שזה יהיה אפשרי, נסתפק במשהו כמו 40 חברי פרלמנט, בהם עד שמונה אנשי ביצוע, לאמור שרים, שמחויבותם הבלעדית היא לאנשי הכיכרות וחוגי הבית, כלומר, לבוחרים שלהם שיהיו שם להתחשבן איתם באופן ישיר מאוד בבחירות הבאות. (או במשאלים תקופתיים, כאשר הבוחרים, משמשים בהם כרגולטור אפקטיבי של הריבון או הרגולטור).
משרדים טכניים ינוהלו על ידי אנשי מקצוע ולא פוליטיקאים, כאשר החוקה תשמש בסיס למדיניות שלהם, והפרלמנט כרגולטור למעשיהם ביום יום.
מי באמת צריך שר תיירות, שר משטרה, שר מדע, שר טכנולוגיה, שר אוצר שני במשרד המסחר והתעשייה, שר בריאות, שר ללא תיק, שר לענייני תפוצות, שר לענייני ירושלים, ועוד היד נטויה וניתן רק לצפות להמשך ההתבזות בנושא שהוא בעצם סלע קיומנו בניגוד לאבנים, וסלעים הפזורים בארצנו.
אין שום דבר הזוי במה שכתבתי עד כה. בעידן המחשב הביומטרי , אפשר לבצע את מיון רשימת הבוחרים בקלות של קליטה ומיון ס.מ.אסים.
זה בסך הכל חזרה לימי ה"דמוקרטיה הישירה" של פעם, כאשר שימוש משכיל בעזרים טכנולוגיים שזמינים לנו בשפע, יחפו על המספרים הגדולים, שהפכו שלטון דמוקרטי מסוג זה להזוי ובלתי ריאלי.
ההשתתפות בתהליך הדמוקרטי פתוח לכולם, הוא רק מצריך מעורבות גדולה בהרבה של כל המשתתפים בתהליך. הן הפוליטיקאים והן הבוחרים, שגם נדרשים להשקיע זמן בתהליך ורוכשים את זכותם לבחור תוך כדי כך.
אני מדבר על זמן שיש לכולנו, זמן פנוי שמתבזב על תוכניות זבל בטלוויזיה למשל.
הסיסמה המרוקנת מתוכן של "כל אחד יכול", מיושמת כאן במלואה.
ואם בחר משהו בכל זאת להשקיע "בכוכב נולד", כי זה יותר חשוב לו, אז שלא יתלונן אחר כך שקופח. אם זאת אם ירצה, תמיד יוכל להצטרף לתהליך הפוליטי בסיבוב הבאה, שיבוא בתום תקופת כהונה מלאה, שכן אני צופה שמשברים בממשלה כזאת יהיו נדירים למדי, משהוא כמו שלג בתל אביב שירד בפעם האחרונה לפני חמישים שנה פלוס מינוס.
אני מאמין באמונה שלמה שמבנה שלטוני כזה אפשרי וישים.
אם חושבים שהאלטרנטיבה הוודאית כמעט היא דיקטטורה בראשות ליברמן למשל, אז קיים להערכתי, תמריץ של ממש להריץ בדחיפות תוכנית אחרת.
במקביל נרים את רף הדרישות בכל התחומים, נשקיע בחינוך בזרם הממלכתי ולא בפרזיטי. מי שרוצה להתפלל, שיעשה זאת על חשבונו ובזמנו הפנוי בלבד. האלוהים הגלובלי כבר מזמן לא פנוי לתפילות קונוונציונליות, אם הוא היה לא הינו נראים כמו שאנחנו.
אם היה קשר בין המשאבים שהשקענו בקשר הזה שלנו עם אלוהינו, לבין מציאות חיינו, אנחנו היינו העומדים בתור לרשת את העולם ולא הסינים.
נחמיר בענישה בפשיעה שפוגעת בפרטים ולאו דווקא בהון (שאלתם פעם למה "האופנובנק", קיבל 18 שנה בעוד שאנסים יוצאים בממוצע עם 4 ).
נפסיק את הקשקוש הזה של חופשות למורשעים. הראיון של המאסר, הוא נטילת החופש, המילה חופשה עושה בדיחה מן הקונספט.
נפסיק באחת את ההסתה נגד השוטרים, ניתן להם סמכויות מעצר נרחבות יותר, נגן עליהם מתלונות סרק של חברים כמוני, וגם נעצום עין על מעשים של אלימות בחדרי החקירות, כמו שהמשטר הליברלי בעולם עוצם עין על הנעשה בבית הבראה על שם בן לאדן בגואנטנמו שבקובה.
מה רציתם, שנתחיל לזמר רק בגלל העיניים היפות של החוקרת סיגלית מן היחב"ל. אני יכול להגיד לכם מנסיון, שיותר קל לי ל"הודות" אחרי סטירה או שניים (רצוי שתשאיר סימנים כחולים במקומות הרלוונטיים), מאשר על כוס קפה וסיגריה.
אתה צריך לצאת גבר, וגם לשכנע את החברים באבו כביר של החיים, שלא זימרת סתם.
במקביל נחמיר את הענישה, ואת זו הרצדביסטית (חוזרת, נשנית), כזו שמסכנת את אושיותינו, נזכה בכרטיס חד כווני לוולהלה של הוויקינגים.
כלומר לאלה שפוגעים בכולנו, ועושים זאת יותר מפעמיים, לא נעניק שום סליחה ושום מחילה. לא נתרכך גם עם הוא יגיע לדיונים בעינינו בהיכל הצדק, עם כיפה ויגלגל עיניים בקצב שלא היה מבייש אפילו את חנן פורת.
הוא יופנה לטיפולו האישי והמסור של מלאך המות, זה עם הפנים העגומות, הגלימה השחורה והחרמש על הכתפיים.
ועכשיו, תשאלו מה לי ולכל זה.
אני העבריין ערסאל, מן הבלוג על שמי בקפה "דה מרקר", מוכן לחתום אתכם על אמנה חברתית חדשה.
והיא בעיקרו של דבר אומרת כך :
אין שום כיף לפרק את המפורק ממילא.
הרסתם לי את יצר ההרס.
יצרתם בלגן שרק המומחים להרס מסוגלים לבנות אותו מחדש, וכך אגב גייסתם אותי בעל כורחי למלאכה.
אז בואו חברים, נרים ביחד את הכפפה לפני שיהיה באמת מאוחר מידי.
שלכם
יודה
נ.ב.ומילות השיר של לי מרווין "נולדתי מתחת לכוכב נודד"
I was born under a wanderin' star.I was born under a wanderin' star.Wheels are made for rollin', mules are made to pack.I've never seen a site that didn't look better lookin' back.I was born under a wanderin' star.Mud can make you prisoner and the plains can bake you dry.Snow can burn your eyes but only people make you cry.Home is made for comin' from, for dreams of goin' to.Which with any luck will never come true.I was born under a wanderin' star.I was born under a wanderin' star.Do I know where hell is, hell is in hell-o.Heaven is good-bye forever it's time for me to go.I was born under a wanderin' star, a wanderin', wanderin' star.Mud can make you prisoner and the plains can bake you dry.Snow can burn your eyes but only people make you cry.Home is made for comin' from, for dreams of goin' to.Which with any luck will never come true.I was born under a wanderin' star.I was born under a wanderin' star.When I get to heaven tie me, to a tree.Or I'll begin to roam and soon you'll know where I will be.I was born under a wanderin' star.A wanderin', wanderin' star.
אני רוצה לקום בבוקר.
אני רוצה שכל המשפחה שלי תקום בבוקר.
אני רוצה שכל המשפחה של ז'קו תקום בבוקר.
אני רוצה שכמעט כולכם תקומו בבוקר. (רשימת חריגים בהמשך).
אני גם מאוד רוצה לדעת שבעוד 20 שנה מרביתנו נקום בבוקר, כלומר כל אלה שעליהם פסח בינתיים המלאך עם הפנים העגומות, בגלימה השחורה והחרמש על כתפיו.
(אגב אדון מוות יקר, מה דעתך להתעדכן ולהחליף את החרמש בלפטופ וקצת אנטרקס, זה יקל עליך לנהל את הרשימות היומיות וגם תצטרך להתאמץ פחות. הגרסא האחרונה של EXCELL ממש בסדר. אני ממליץ על HP PAVILION TX 2000. אחלה מכונה, תאמין לי).
ובבקשה, תעבוד רק בשעות הרגילות, בלי "אובר טיים" בגלל אנשים היפר אקטיביים כמו ה"גמד מטהרן", המנייק ביבי פייס, "נסראללה", משעל האוזן, האנייה השמנמן ועוד הרבה חברים של תנועת "האנרכיסטים בשביל או נגד "הגדר"" ונגד אוכל אמיתי באשר הוא.
אני לא אומר שאסור לך לקחת כמה מאיתנו, אולי אפילו רצוי שתיקח יותר מן הרגיל, אבל בסעיף של סיבת המוות, תקפיד שיהיה כתוב "מת בנסיבות טבעיות" או "על פי דין" (וזה החידוש שלי בפוסט הזה) .
אני גם רוצה לנשום אוויר נקי בבוקר, בלי חולדאי, וולוך, הגורר איציק, הפקחית המכוערת בת-אל, שהתלבשה לי על האוטו כאילו מדובר באחוזה פרטית שלה, וממלאה לי אותו בניירות, בלי אף טיפה של יצירתיות או חוש אסטטי. (שלא יהיו טעויות, הם לא מומלצים לרשימה כלשהיא, הם סתם מעצבנים אותי כל בוקר).
אני רוצה להיכנס לאוטו בבוקר, בלי שהראי צד שלי תלוי על חוט כמו בשעון מטוטלת, (דווקא את זה שתלש לא הייתי מתנגד לראות תלוי, אבל על חבל, ואפילו הייתי מוכן להשמיע לו את שירו האלמותי של לי מרווין:
I WAS BORN UNDER A WANDERING STAR
שתמיד מזכיר לי משום מה גרדום קלאסי, כזה של המערב הפרוע, אשר בתאורה נכונה (שקיעה למשל), יכול להראות די סקסי.
ואם בקצה החבל ישתלשל תולש הראי או אחד מאלפי חבריו הטובים שמסתובבים במחוזותינו, אני מוכן בנוסף לשיר, גם לממן את המצבה שלו, בתנאי שיהיה כתוב שם משהו כמו:
"פ"נ מנייאק, שמת בגלל שהוא מנייאק, ועכשיו הוא נשרף באש הגיהינום, שעומד ברגע זה על 2345 מעלות צלסיוס".
להגברת האפקט החינוכי והרתעתי, המעלות יוצגו על גבי צג דיגיטאלי, שיחליף מספרים באופן רנדומאלי בטווח שבין 2080 מעלות ל- 2800.
לרשימה העדכנית של מלאך המוות הייתי מוסיף גם את כול בעלי הכלבים שנותנים לכלבים שלהם לחרבן על המדרכות בעירנו ונמנעים מלאסוף את החרא, וגרמו לי באופן אישי יותר מפעמים לזרוק לפח את נעלי הלואי וויטון החדשות שעולות לי לא מעט כסף.
"אינעל דין ראבק" עלהם ועל צאצאיהם עד דור שלישי לפחות. (ושלא יגידו לי יפי הנפש שלצאצאים זה לא מגיע, אני מאמין גדול בתורת האבולוציה, וכבר דרווין אמר שהצאצאים די דומים להורים שלהם, ולראיה כתוב בספר הספרים שלנו: "אבות אכלו בוסר, ושיני בנים תקהנה").
הרשימה הזאת תכלול גם את כל תופסי החניה למיניהם, ולא משנה לצורך העניין אם הוא עושה זאת בגופו או באמצעות חפץ.
את כל הרוכלים בשוק שמחזיקים ערימה של ירקות רקובים בסליק ומוסיפים ממנו לשקית שלך ברגע של היסח דעת.
את כל הנהגים החביבים שרואים אור אדום ברמזור ומיד נותנים גז, כאילו אין אלוהים או לפחות לא קיים איש זולתם (ומשפחתם המורחבת, אגב הם בדרך כלל כל כך אידיוטים, שכלל לא מעלים בדעתם שברכב שנכנס בירוק יכולה גם לשבת בת הדודה שלהם, וכאן עלתה לי הברקה "אדון מלאך המות", אולי אתה יכול לקחת גם את בת הדודה בצומת, אולי זה יגרום לבלתי מפותחים האלה להפנים את המסר והכללים של דרווין עובדים ממילא גם על קרבת דם עד דרגה שנייה לכל הפחות).
כנ"ל את אלה שמגיחים מעצור בלי לעצור.
עוקפים בפס לבן גם כן.
את המנייאק שגנב לי את בלוני הגז מן החצר לפני שבועיים.
את כל אלה שמוחאים כף כאשר המטוס נוחת, (שגורמים לי לשלוף את הדרכון הזר שלי, לנפנף בו ולהתחיל למלמל בסינית מנדרינית בניב קנטוני, רק כדי שכל בן אדם שפוי בסביבה לא יקשור ביני ובין הדבילים האלה).
את כל הישראלים שגנבו ממלון בחו"ל משהו בנוסף למגבות, (מגבת זה לגיטימי, כדי לדפוק את הבעלים על חרא השירות שקיבלתם), אבל כיורים, טלוויזיות, שלטים שאין מה לעשות בהם בבית, מצעים, טפטים, ברזים וכל דבר אחר שהיה מחובר לקירות בחדר בזמן ה - CHECK IN, לא.
את כל אלה ששרים הבה נגילה במסעדה בחו"ל באמצע האוכל.
את אלה ששמים יותר משני דגלים על רכבם ביום העצמאות, וגם כאלה ששמו אחד, אבל עשו זאת שבועיים או יותר לפני החג.
את כל משמידי העצים, בעיקר עצי זית, באשר הם.
את כל אלה שצריכים ליווי צבאי לילדים שלהם בדרך לחוג קרטה.
את כל אלה שחושבים במקומי.
את כל אלה שחושבים שהם חושבים במקומי.
את כל אלה שחושבים שסלע קיומנו חשוב יותר מן החיים של מי מאיתנו.
את כל אלה שחושבים שיש מוות יפה.
את כל אלה שחושבים שטוב למות בעד ארצנו. (ושינוח טרומפלדור על משכבו בשלום, אני לא בטוח שהיה אומר את זה עם שתי ידיים).
את כל אלה שחושבים עדיין שאנחנו טובים יותר מן הגויים.
את כל אלה שחושבים שמגיע להם.
את כל אלה שחושבים שלא קיבלו את מה שמגיע להם (אפשר גם להשתמש ב"קיפוח", אבל זה אינו תקין פוליטית , אויה).
וכאן אסגור את הרשימה, כי אני מניח, למרות שהרשימה לא גמורה, את הרעיון המרכזי הבנתם.
יש רק בעיה אחת, והיא פילוסופית בעיקרה:
מי לכל הרוחות יכול להכין את הרשימות האלה.
האם אפשר לסמוך על הפוליטיקאים?
קדחת.
האם השופטים העליונים יכולים לעשות זאת?
לא נראה לי. בעיקר לא בהרכב הנוכחי שלהם.
הרבנים אולי?
האם הרב הסוטר סטירות, נראה לכם מתאים, האם אי פעם קיבל החלטה שהתבססה על שיקולים ממלכתיים ולא עדתיים תוך התעלמות מוחלטת משיקולים ברמת הלאום שלנו?
אז אולי אחד הקולגות שלו?
כמוהו כולם, לא הייתי מלקט פירורים מזקנם, גם אם העוזרים שלהם היו מחביאים שם יהלומים של 0.5 נקודות כל אחד.
אולי האמנים?
נניח מרגול. (מפאת כבודה נגיד רק שלא וזהו).
אנשי האקדמיה אולי?
הממ (המהום), ומה עם כול המחקרים המוזמנים, השבתונים על חשבון משלם המיסים. נפסל.
אולי איזה ישות וירטואלית שמייצגת את "הרצון הכללי"?
אבל מה הוא אותו "הרצון הכללי" של ז'אן ז'אק רוסו למשל?, בעידן הגסיסה של "הדמוקרטיה הייצוגית".
(ראה לדוגמה את דבריו של מתפקד בקדימה: "מה שאיגור מחליט, אני מצביע" הכוונה לבחירת מועמד בפריימריס שלהם מחרתיים, בהם הפתקים מוטלים לקלפי על פי הוראות של קבלני הקולות בלא כל זיקה בין הבוחר למועמד, יכולותיו ודעותיו, במקרה הנדיר שיש לו כאלה).
"רוסו" בעצמו לא ממש הגדיר את המושג הזה שטבע, אבל סחף איתו רבים כולל את החברים שארגנו את המהפכה הצרפתית, אבל מרביתם גמרו עם הראש בסל, או עם סכין בגב באמבטיה, ומסרו למעשה את צרפת לידיו של הגמד המגלומן הזה נפוליאון, רק כדי שיכבוש את כל אירופה פלוס מינוס, וייסוג בבושת פנים לאי אלבה. (אגב חברי מן הימין, לא הוא, ולא היטלר, ולא אלכסנדר מוקדון, לא הרומאים, לא הפרסים, ולא הבבלים ולא האשורים, ולא הטטארים, ולא המונגולים ולא המוגולים, ולא הסובייטים, ולא כל הכובשים והאימפריאליסטים לאורך אלפי שנות היסטוריה, לא לימדו אתכם לקח. אין מצב שבו כובש שורד בכיבושיו על בסיס של קבע). החריג לעניין זה הוא הדוד סם (וגם קצת האוסטרלים), אבל הם חיסלו את רוב המקומיים בפעולה שנקראת ג'נוסייד בלעז, שאסור היום לביצוע גם על ידי האו"ם וגם בגלל כלי התקשורת האלקטרוניים, שעל המסכים שלו זה מצטלם מה זה רע. (או טוב, תלוי בזווית הראיה ועיני המתבונן בעצם).
"ההנחה כי האדם הוא יצור רציונאלי המסוגל להגיע מעצם טיבו להכרעות פוליטיות, ולבטא את רצונו, בצורה של הרצון הכללי", מתה. היא מתה אצלנו ברגע שבגין העלה את האספסוף מן האשפתות כדי לשלוט ב -1977.
הרוב הגדול לא היה כשיר אז, ובלתי כשיר עכשיו מלקבל החלטות רציונאליות ברמות שלא נוגעות באופן ישיר לחייו המוחשיים ביום יום.
האספסוף לא רואה קשר בין הסבוטז' שאצלו ברוטינה, לבין הרס המרקם החברתי של מדינה דמוקרטית.
תנסו לספר מה הסכנות בדיקטטורה לאוהד ביתר או מכבי, אותו חרא.
תנסו להסביר להם שכדי לשרוד כאן, אנחנו צריכים, במעשים ולא בדיבורים, להיות שני דורות לפני שכנינו. (מוסרית, תרבותית וטכנולוגית).
תנסו להגיד לו שזה יכול להיות כרוך באלפי קסאמים בחודש.
תנסו להגיד לו שגיידמק הוא אפילו לא פטה- מורגנה.
תנסו להסביר לו, שיש גם מחר ומחרתיים, ושאפשר להתאפק לפעמים ולדחות סיפוקים למשהו שמעבר לשבוע. (אגב בעניין זה אין שום הבדל בין אספסוף לבין האלפיון העליון שלנו).
אז מהו "על פי דין", הסיבה השנייה שמצדיקה את האלימינציה הטוטאלית. (אחלה מילה, או צירוף מילים אם תרצו).
זו באמת, באמת שאלה קשה.
אבל אני אנסה בכל זאת להתמודד עם זה.
ראשית יש לקבוע כללים ברורים של עשה, אל תעשה ומה מגיע לנו מתוקף הופעתנו הזמנית בעולם הזה של הקדוש ברוך הוא, ירום כבודו והדרו באשר הוא. (זה משהו שאצל עמים מתוקנים קוראים לו "חוקה", אבל אצלנו במשך שישים שנה אף אחד לא ממש הצליח לנסח אותה).
בתוך החוקה הזאת צריך להפריד הפרדה מוחלטת בין אמונות טפלות לבין המציאות וההיגיון המוטמע בו.
לעניין הזה אין חריגים, אין תירוצים ואין מעקפים.
וכאן אני מפתיע אפילו את עצמי, אפשר לזנוח באופן זמני את החלום הסוציאליסטי.
אפשר לחזור לסדר חברתי שכולל מדרגים על בסיס של יכולות.
יכולות לפי קריטריון אוניברסאלי, כמו בעולם המתוקן, העולם המערבי, שבו יכולותיו של פועל יצור ימקמו אותו באופן אבסולוטי במדרג נמוך יותר משל רופא נניח.
צריך גם לעשות עוד צעד, וצריך לשכנע את הרופא שלא ירגיש אי נוחות בעקבות העניין הזה, מה לעשות, לא כולנו שווים, והשוויון לא הצליח אפילו בחוות החיות של "אורוול".
צריך לשאוף שילדיו של פועל היצור יהיו רופאים, אבל בכוחות עצמם וללא דחקות של לימור ליבנת .
אלה שלא יצליחו, סלמת, מה רע בלהיות פועל, תשאלו אפילו את מרקס קשישא.
תארו לכם איך תראה אולימפיאדה שבה המארגנים יורידו את הרף בשביל הקופץ הצולע.
שנים רבות, אולי רבות מידי הורדנו את הרף לגבהים שרק גמדים ורקדני לימבו יכולים לעבור מתחתיו.
נלמד את ילדינו לסגוד להישגים שלא תמיד נמדדים בכסף.
נחזיר כמה מילים כמו ערכים, יושר, יושרה ללקסיקון שיחליפו את "סבבה, כאילו סבבה, כאילו כזה, אחי, אבאלה" ועוד כמה.
נשלח הביתה את הפוליטיקאים המושחתים שלנו.
נרסן את היחצנים, את הפרסומאים, עורכי הדין, האוליגרכים העבריים, ונחזיר אותם לפרופורציות.
איך נעשה את זה.
נתחיל עם שכר הולם לשוטרים ופרקליטים בשירות הציבורי כדי שיוכלו על אמת לי ולחברים שלי, ולא יתבזו בטיול במדים מול "מסעדות בת הכפר", כאילו זו טיילת. (כשברור לכולם שבעוד כמה ימים הם יחזרו למשרדים הממוזגים שלהם בכל מקרה).
נסביר לשופטינו שעונש של 4 שנים לנהג שרצח אנשים ברמזור אדום, זה לא עונש.
ענישה הולמת ומרתיעה צריכה להשתמש במקסימום שמאפשר החוק, שהם 20 שנה במקרה זה (על עבירת הריגה).
נפסיק את הבדיחה הזאת שנקרת קציבת עונש, שמפחיתה באחת את עונשו של פושע בשליש עוד לפני שיבש הדיו על גזר הדין (או הטונר).
נפסיק באחת את המעבר של הרגולטורים לשוק הפרטי.
נבטל את חוק מימון המפלגות, ואת פשיטת היד המבזה של פוליטיקאים בדרכם לשלטון. אתם באמת חושבים שאלה שמשלמים לא רוצים תמורה בעד זה.
נבטל את הקרקס שנקרא תעמולת בחירות (אמרתי שנטפל בפרסומאים, הנה רעיון אחד בדרך), ונבחר במנהיגנו במבחן הכיכרות (או חוגי בית למתורבתים שבינינו). כלומר יבואו הפוליטיקאים בפני אלה שבאמת מעוניינים לשמוע אותם, וישטחו בפניהם את משנתם.
זה עולה מקסימום מגאפון, הכיכרות לרשות הציבור, אפילו לפוליטיקאים.
יצביעו רק אלה שמילאו את חובתם הפוליטית, והשתתפו במספר מינימאלי של אירועים פוליטיים. (המזייפים יהיו צפויים לעונשים כבדים ביותר, הכול לפי הקריטריונים המחמירים ביותר של מערכת אכיפה וענישה מחמירים עד למירב).
כלומר למי שלא מבין, העשייה הפוליטית אינה פסיבית עוד, ומתחילה ונגמרת בהנחה אנמית של פתק מחורבן בקופסת קרטון מכוערת.
זו פעולה אקטיבית שמצריכה השקעה, השתתפות ומאמץ, ורק לאלה שיהיו מוכנים להשתתף בחגיגה הזאתי תינתן הזכות להחליט מי ייצג אותנו בשלטון בקדנציה הבאה.
ולא עוד משאים ומתנים קואליציוניים, שכן החברים נבחרים אישית, ולתפקידים מוגדרים.
כדי שזה יהיה אפשרי, נסתפק במשהו כמו 40 חברי פרלמנט, בהם עד שמונה אנשי ביצוע, לאמור שרים, שמחויבותם הבלעדית היא לאנשי הכיכרות וחוגי הבית, כלומר, לבוחרים שלהם שיהיו שם להתחשבן איתם באופן ישיר מאוד בבחירות הבאות. (או במשאלים תקופתיים, כאשר הבוחרים, משמשים בהם כרגולטור אפקטיבי של הריבון או הרגולטור).
משרדים טכניים ינוהלו על ידי אנשי מקצוע ולא פוליטיקאים, כאשר החוקה תשמש בסיס למדיניות שלהם, והפרלמנט כרגולטור למעשיהם ביום יום.
מי באמת צריך שר תיירות, שר משטרה, שר מדע, שר טכנולוגיה, שר אוצר שני במשרד המסחר והתעשייה, שר בריאות, שר ללא תיק, שר לענייני תפוצות, שר לענייני ירושלים, ועוד היד נטויה וניתן רק לצפות להמשך ההתבזות בנושא שהוא בעצם סלע קיומנו בניגוד לאבנים, וסלעים הפזורים בארצנו.
אין שום דבר הזוי במה שכתבתי עד כה. בעידן המחשב הביומטרי , אפשר לבצע את מיון רשימת הבוחרים בקלות של קליטה ומיון ס.מ.אסים.
זה בסך הכל חזרה לימי ה"דמוקרטיה הישירה" של פעם, כאשר שימוש משכיל בעזרים טכנולוגיים שזמינים לנו בשפע, יחפו על המספרים הגדולים, שהפכו שלטון דמוקרטי מסוג זה להזוי ובלתי ריאלי.
ההשתתפות בתהליך הדמוקרטי פתוח לכולם, הוא רק מצריך מעורבות גדולה בהרבה של כל המשתתפים בתהליך. הן הפוליטיקאים והן הבוחרים, שגם נדרשים להשקיע זמן בתהליך ורוכשים את זכותם לבחור תוך כדי כך.
אני מדבר על זמן שיש לכולנו, זמן פנוי שמתבזב על תוכניות זבל בטלוויזיה למשל.
הסיסמה המרוקנת מתוכן של "כל אחד יכול", מיושמת כאן במלואה.
ואם בחר משהו בכל זאת להשקיע "בכוכב נולד", כי זה יותר חשוב לו, אז שלא יתלונן אחר כך שקופח. אם זאת אם ירצה, תמיד יוכל להצטרף לתהליך הפוליטי בסיבוב הבאה, שיבוא בתום תקופת כהונה מלאה, שכן אני צופה שמשברים בממשלה כזאת יהיו נדירים למדי, משהוא כמו שלג בתל אביב שירד בפעם האחרונה לפני חמישים שנה פלוס מינוס.
אני מאמין באמונה שלמה שמבנה שלטוני כזה אפשרי וישים.
אם חושבים שהאלטרנטיבה הוודאית כמעט היא דיקטטורה בראשות ליברמן למשל, אז קיים להערכתי, תמריץ של ממש להריץ בדחיפות תוכנית אחרת.
במקביל נרים את רף הדרישות בכל התחומים, נשקיע בחינוך בזרם הממלכתי ולא בפרזיטי. מי שרוצה להתפלל, שיעשה זאת על חשבונו ובזמנו הפנוי בלבד. האלוהים הגלובלי כבר מזמן לא פנוי לתפילות קונוונציונליות, אם הוא היה לא הינו נראים כמו שאנחנו.
אם היה קשר בין המשאבים שהשקענו בקשר הזה שלנו עם אלוהינו, לבין מציאות חיינו, אנחנו היינו העומדים בתור לרשת את העולם ולא הסינים.
נחמיר בענישה בפשיעה שפוגעת בפרטים ולאו דווקא בהון (שאלתם פעם למה "האופנובנק", קיבל 18 שנה בעוד שאנסים יוצאים בממוצע עם 4 ).
נפסיק את הקשקוש הזה של חופשות למורשעים. הראיון של המאסר, הוא נטילת החופש, המילה חופשה עושה בדיחה מן הקונספט.
נפסיק באחת את ההסתה נגד השוטרים, ניתן להם סמכויות מעצר נרחבות יותר, נגן עליהם מתלונות סרק של חברים כמוני, וגם נעצום עין על מעשים של אלימות בחדרי החקירות, כמו שהמשטר הליברלי בעולם עוצם עין על הנעשה בבית הבראה על שם בן לאדן בגואנטנמו שבקובה.
מה רציתם, שנתחיל לזמר רק בגלל העיניים היפות של החוקרת סיגלית מן היחב"ל. אני יכול להגיד לכם מנסיון, שיותר קל לי ל"הודות" אחרי סטירה או שניים (רצוי שתשאיר סימנים כחולים במקומות הרלוונטיים), מאשר על כוס קפה וסיגריה.
אתה צריך לצאת גבר, וגם לשכנע את החברים באבו כביר של החיים, שלא זימרת סתם.
במקביל נחמיר את הענישה, ואת זו הרצדביסטית (חוזרת, נשנית), כזו שמסכנת את אושיותינו, נזכה בכרטיס חד כווני לוולהלה של הוויקינגים.
כלומר לאלה שפוגעים בכולנו, ועושים זאת יותר מפעמיים, לא נעניק שום סליחה ושום מחילה. לא נתרכך גם עם הוא יגיע לדיונים בעינינו בהיכל הצדק, עם כיפה ויגלגל עיניים בקצב שלא היה מבייש אפילו את חנן פורת.
הוא יופנה לטיפולו האישי והמסור של מלאך המות, זה עם הפנים העגומות, הגלימה השחורה והחרמש על הכתפיים.
ועכשיו, תשאלו מה לי ולכל זה.
אני העבריין ערסאל, מן הבלוג על שמי בקפה "דה מרקר", מוכן לחתום אתכם על אמנה חברתית חדשה.
והיא בעיקרו של דבר אומרת כך :
אין שום כיף לפרק את המפורק ממילא.
הרסתם לי את יצר ההרס.
יצרתם בלגן שרק המומחים להרס מסוגלים לבנות אותו מחדש, וכך אגב גייסתם אותי בעל כורחי למלאכה.
אז בואו חברים, נרים ביחד את הכפפה לפני שיהיה באמת מאוחר מידי.
שלכם
יודה
נ.ב.ומילות השיר של לי מרווין "נולדתי מתחת לכוכב נודד"
I was born under a wanderin' star.I was born under a wanderin' star.Wheels are made for rollin', mules are made to pack.I've never seen a site that didn't look better lookin' back.I was born under a wanderin' star.Mud can make you prisoner and the plains can bake you dry.Snow can burn your eyes but only people make you cry.Home is made for comin' from, for dreams of goin' to.Which with any luck will never come true.I was born under a wanderin' star.I was born under a wanderin' star.Do I know where hell is, hell is in hell-o.Heaven is good-bye forever it's time for me to go.I was born under a wanderin' star, a wanderin', wanderin' star.Mud can make you prisoner and the plains can bake you dry.Snow can burn your eyes but only people make you cry.Home is made for comin' from, for dreams of goin' to.Which with any luck will never come true.I was born under a wanderin' star.I was born under a wanderin' star.When I get to heaven tie me, to a tree.Or I'll begin to roam and soon you'll know where I will be.I was born under a wanderin' star.A wanderin', wanderin' star.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה