תנועתו של הננס האדום כוכב ברנרד במשך השנים....
יום כיפור מתקרב ואני נתקפתי בצורך עז להתנצל בפניכם על המון דברים שרק בחלק מהם אני אשתף אתכם בעיקר בגלל שאתם, אני חושש, כל כך מרוכזים בעצמכם, (הגברים שביניכם , בעיקר בביצים שלכם, שהוא בניגוד למקובל, האיבר הדומיננטי במעשה המיני ולא הזין, אשר משמש מקסימום כמו שסנשו פנשה שמש את דון קישוט במלחמותיו בתחנות הרוח, והנשים בהגיגים רומנטיים שלא הצלחתי לפנח את ההגיון האבולוציוני מאחורהם), עד כדי שלא תצליחו להתפנות להגיגים שלי, שהם:
א – לא פוליטיקאלי קורקט,
ב – לא כל כך משעשעים,
ג – לא תמיד מחמיאים לכם, ושעוסקים בעניינים ברומו של עולם, או לכל הפחות כוללים נושאים שאינם קשורים לשקיעה, לישיבה שלי על הספסל בגן והמחשבות העמוקות שישיבה זו מעוררת אצלי, שבדרך כלל משיקים לנושאים מורכבים, שהשירה המזרחית עוסקת בהם ביום יום וגם בחגים., גם לא קשורים לכאבי המחזור החודשי שלי, הריח של האפטר שייב של החבר שעזב אותי, ודילמה על סוג התבלין שיש לשים בפפריקש צ'ירקה, שהוא תבשיל עוף הונגרי מתובל בהרבה פפריקה (ראה בלוג של בחור חביב שמסתתר אחרי הכינוי של "תוהו ובוהו" וגם קרחת שבאמצעותו הוא מנסה להסתיר את הקרחת), ושהיא, הפפריקה כמובן, מגיע לארצנו ממרוקו, כמו חלק לא קטן של הצרות שפוקדות אותנו כבר די הרבה שנים.
אני מתנצל בפניכם בעיקר בגלל שאני חושש שאלוהים לא פנוי לשמוע את ההתנצלות שלי והניסיון מלמד שגם אם כן, הוא לא ממש עושה בזה שימוש, ואולי זה בגלל שבתקופה זו של השנה, רבים מאיתנו מציפים אותו בסליחות וכפרות ברוטינה מחזורית של משהו כמו שנה בערך, (לפי לוח השנה העברי, גם על התאריך הזה אי אפשר לסמוך, והוא יכול ליפול עלינו בקיץ, בחורף, ובסתיו, הכול תלוי בגחמות של הירח, שהוא אביזר שמימי בלתי נחוץ בעליל חוץ מאשר לנחיתות מזדמנות של אסטרונאוטים. אגב שידעו כל חובבי הערבים בינינו, שגם בדבר הזה אנחנו דומים להם, ובעוד די הרבה דברים, מה שהופך את הסכסוך בינינו לבלתי פתיר בעליל או לפחות למשהו שקוראים לו מחלוקת היסטורית).
אבל נחזור לענייננו, ולתכונה הזאתי שקוראים לה אגוצנטריות וברמת המקרו אתנוצנטרי זום, שזה לא בדיוק אותו הדבר אבל ללא הבסיס האגוצנטרי של כל אחד מאיתנו, לא היה מקום למושג השני שפירושו, על פי הבנתי, משהו כמו לראות בסביבה שלך, ובתרבות שלך את הדבר היחיד שאפשר לכנותו כתרבות, למרות שבזמן האחרון אין הרבה תופעות במחוזותינו, שהמילה תרבות, מתקשרת אתם באיזה שהוא אופן.
כל מיני צירופי מילים כמו "עם הספר", "העם הנבחר" ומילים בודדות כמו גויים, הגר ועוד כמה, משמשים אותנו בעצם בעניין זה שאומר כי זולתנו אף עם לא קורא בספר (ומי בדיוק עושה את זה אצלנו אחרי שכל ערב מציפים אותנו בחמש תוכניות ריאליטי ו"פריק שו" אחד לפחות שמציג ב"ריל טיים ופריים טיים", רצח של ילדה או ילד).
או שזולתנו, אלוהים לא ממש אוהב אף עם, ולכן הוא הקפיד לשלוח אותנו לאושוויץ, בירקנאו, ברגן בלזן, או את הקוזקים לקישינב, לברוא אנשים נחמדים כמו היטלר, גבלס, גרינג, אייכמן חמליניצקי, הצמד המלכותי פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה, ועוד כמה זרים ומקומיים שמאיימים כל הזמן להשמיד אותנו, כאילו זה המשחק הכי פופולארי בהיסטוריה, שבו משתעשעים מנהיגים בכל מיני תקופות ומקומות, בעת שנגמר להם הכסף או תוקף אותם דיכאון גדול שאין מזור טוב לסילוקו, מלהרוג כמה יהודים על נשותיהם, טפם ועל הסבים רבא שלהם,
אבל בעניין הזה של הסבים, נוצרה גם אצלנו בזמן האחרון קצת מחלוקת. (ושלא תחשבו חלילה שאני מתכוון לרוני רון החתיך הזה מן ה"פריק שו" הלפני אחרון, סינתזה של "מחפשים את המטמון" ו"עלובי החיים" בגרסה לבנטינית רגשנית שמזכירה קצת סרט הודי בהפקה חסכונית במיוחד, אלא גם באופן שבו קיצרנו פז"ם להרבה מאוד ניצולי שואה שמתו מעוני ומחלות, בעוד פקידי ציבור עלומים, מנתבים את כספם לכל מיני יעדים חשובים יותר כמו תנאי הפנסיה של אנשי הקבע (המדובר בסכומים של 4 – 8 מיליון שקל לאדם לפי חישוב אקטוארי שהתיישן מזמן), חשמל חינם לעובדים הסימפטיים של חברת החשמל, משכורות מנופחות למנכ"לים בשירות הציבורי וכל החבורה הנכבדה שצמודה אלהם.
כלומר, החשנו את מותם של הסבים והסבתות האלה, שלא היה להם מספיק ג'ובות לקנות תרופות שקוראים להם בעיתונים "תרופות מצילות חיים" וגם גרמנו לכך שהאוכל שבא לפיהם בשנותיהם האחרונות הזכיר במידה מסוימת את המנות שקיבלו בקנטינה של ברגן בלזן.
(אבל בעניין זה בעצם התכוונו לטוב, הרי ידוע שזקנים אוהבים להתרפק על העבר, נוסטלגיה קוראים לזה, ואנחנו רק עזרנו להם לעשות את זה באמצעות תפאורה הולמת, שתזכיר להם את השנים הטובות האלה).
את כל זה כמובן עשינו כדי שבסופו של דבר נחזיר למשהו כמו שני אחוז מהם את הכסף שקיבלנו עבורם, במילים אחרות, התרגיל הזה אפשר לנו "לחסוך" 98% מן הכספים של הזקנים האלה, ולייעד אותו לצרכים חשובים יותר שדנו בהם קודם.
אז כדי שתרגישו עוד יותר חרא, אני אגיד לכם עוד כמה זוטות שקשורות לזקנים האלה, שמתו מוות עלוב בארצנו הקטנטונת
.
ראשית, כדאי שתפנימו שבלעדיהם, של אלה ששרדו את מחנות הריכוז, ואלה שלא, המדינה הזאת לא הייתה קמה.
הצללים האנושיים האלה, שהגיעו לכאן בשארית כוחותיהם, אחרי שנים במחנות הריכוז, ובדרך לא דרך תוך חציית יבשת הרוסה ומפולגת, ונשלחו ישירות להלחם במלחמה נוספת שאנחנו קוראים לה "מלחמת השחרור" והערבים שנלחמנו בהם קוראים לה ה"נכבה", ונלחמו בה בחירוף נפש והקרבה וזאת בלי שהבינו את הפקודות של מפקדיהם ילידי הארץ.
ובנוסף להם, בזכות ששת המיליונים שמתו בכל מיני מקומות עם צליל לא סקסי, אפשרו מדינות העולם את הקמת המדינה הזאתי, בעיקר עקב יסורי מצפון על שלא נקפו אצבע.
על אפרם תרתי משמע קמה כאן מדינה לא רעה. היא התחילה לא רע, האנשים היו עם מוטיבציה, חלמו בגדול ולרובם היה גם חזון שבשבילו היו מוכנים לעשות כל מיני דברים שבספרי ההיסטוריה קוראים להם הקרבה שבצד השני שלו קוראים לו צניעות, אני אתרגם את המילה הזאתי לעברית מדוברת וזה אומר כך:
" צניעות כוללת סדרה של ערכים קבועים, תרבותיים או דתיים, הקשורים להצגת העצמי בפני אחרים. היא יכולה לכלול:
מתינות בפעולותיו של אדם או בהופעתו החיצונית, כאשר הוא לא רוצה למשוך תשומת לב מופרזת.
המעטה בערך אדם (ענווה).
צניעות שקרית או מזויפת, צורה של התרברבות דרך השמצה עצמית מוגזמת.
צניעות בקשר למיניות ולהצגה של הגוף, ניתן לציין במיוחד טאבו כנגד עירום בתרבויות רבות.
למושג צניעות חשיבות רבה לאנשים רבים, והוא עורר הדים רבים במשך מאות רבות, וממשיך להעסיק אנשים רבים גם בימינו אנו". עד כאן וויקפדיה.
אני רק אוסיף שהיא לא כוללת את הווילה בסביון, את הג'יפ של הפילגש, את הארוחה בשש מאות וחמישים אלף דולר, את הבית ברחוב כרמיה, את הפילנתרופיות האקסטרה וגנטית של גידמק, את הנסיעה במחלקה ראשונה של נבחרנו, את הג'קוזי בצימר של ציפורה בראש פינה, וגם אין לה שום קשר עם מדור הסלבס שתופס כשני שליש מן התכנים של העיתונות המכוונת באינטרנט.
נסיעה להודו לאשרם של הודי שמן עם זקן, וריקוד לצלילי מוזיקת שנטי אינה נחשבת לצניעות, גם אם אתה חי בשביל זה בחושה שעולה 25 רופיות.
ואיך כל זה קשור לעניינינו. אני אגיד לכם.
צניעות היא התכונה שמאפשרת למשהו כמו מיליון איש בעזה לחיות חיים עלובים ולאכול חרא .
חזון וצניעות שבדרך כלל הולכים בצמד, מאפשרים לשים בצד את השאיפות הפרטיות שלהם, את החיים שלהם ושל ילדיהם וההורים שלהם, למען חזון של כולם, גם אם כרגע הוא אפילו לא באופק. לא יעזור לנו שנחשיך להם את עזה, שנחסום להם את הים, שנטביע אותם בעוני מחפיר, שנאלץ אותם לחיות בתנאים סניטריים בלתי אפשריים, את החזון הזה אי אפשר להחשיך או לקנות בכסף, החזון הזה חזק יותר מכול פוליטיקאי שלנו או שלהם (לרבות אריק שרון לפני שנהיה צמח), החזון הזה שלהם הוא ההיסטוריה, והיא נחרטת בימים אלה באבן.
זה בדיוק אותו חזון שאפשר לצללים האנושיים שהגיעו לכאן מאושוויץ, ברקנאו, ברגן בלזן ודכאו, לנצח לפני שישים שנה כוחות עודפים בהרבה. ודיר באלק, חברים יקרים, אנחנו דפקנו לאנשים האלה את הצורה לגמרי, ולא רק בגלל שלקחנו את כספם אלא גם, ובעיקר, בגלל שהרסנו להם את המדינה שנבנתה באמצעות החזון הזה שלהם וגם בהרבה דם ובויתורים אחרי זה.
אז החזון הזה נמצא כרגע בצד השני, יש להם מונופול עליו ועל עוד כמה דברים שאנחנו וויתרנו עליהם בשביל הג'יפ והג'קוזי וגם בשביל הרוחניות המזויפת הזאתי, שגורמת לכל הסוגדים לו, לחשוב שהם בדיוק במרכז היקום ואין בלתם.
אנשים חלולים קינה אותנו סופר אחד ששקל בן במלחמה מטומטמת.
אנשים חלולים שאין בתוכם כלום חוץ ממוזיקת שנטי.
המלחמה הבאה תהיה בין בעלי החזון לבין החלולים, מי לדעתכם ינצח?
התחלתי את הפוסט הזה בהתנצלות, ואגמור אותו בבקשת סליחה, אבל לא מן היושב במרומים כי לפי דעתי במרומים יש חלל, ולא יושב בו איש זולת כמה חורים שחורים, ננסים אדומים ואי. טי.
אני מבקש סליחה על שחטאתי בחוסר צניעות יותר מפעמיים.
אני מבקש סליחה על שביטלתי את דעתו של זולתי הרבה יותר מפעמיים.
אני מבקש סליחה מכולכם על החזון שנשמט לי מן היד במרוץ שליחים הזה של החיים כמו שנשמט מידיה של הרצה מג'מייקה, וכמו באולימפיאדה כמו בחיים, אתה נפסל ברגע שזה קורה לך.
שיהיה לכם יום נעים
האבא של ז'קו
ב/יודה
יום כיפור מתקרב ואני נתקפתי בצורך עז להתנצל בפניכם על המון דברים שרק בחלק מהם אני אשתף אתכם בעיקר בגלל שאתם, אני חושש, כל כך מרוכזים בעצמכם, (הגברים שביניכם , בעיקר בביצים שלכם, שהוא בניגוד למקובל, האיבר הדומיננטי במעשה המיני ולא הזין, אשר משמש מקסימום כמו שסנשו פנשה שמש את דון קישוט במלחמותיו בתחנות הרוח, והנשים בהגיגים רומנטיים שלא הצלחתי לפנח את ההגיון האבולוציוני מאחורהם), עד כדי שלא תצליחו להתפנות להגיגים שלי, שהם:
א – לא פוליטיקאלי קורקט,
ב – לא כל כך משעשעים,
ג – לא תמיד מחמיאים לכם, ושעוסקים בעניינים ברומו של עולם, או לכל הפחות כוללים נושאים שאינם קשורים לשקיעה, לישיבה שלי על הספסל בגן והמחשבות העמוקות שישיבה זו מעוררת אצלי, שבדרך כלל משיקים לנושאים מורכבים, שהשירה המזרחית עוסקת בהם ביום יום וגם בחגים., גם לא קשורים לכאבי המחזור החודשי שלי, הריח של האפטר שייב של החבר שעזב אותי, ודילמה על סוג התבלין שיש לשים בפפריקש צ'ירקה, שהוא תבשיל עוף הונגרי מתובל בהרבה פפריקה (ראה בלוג של בחור חביב שמסתתר אחרי הכינוי של "תוהו ובוהו" וגם קרחת שבאמצעותו הוא מנסה להסתיר את הקרחת), ושהיא, הפפריקה כמובן, מגיע לארצנו ממרוקו, כמו חלק לא קטן של הצרות שפוקדות אותנו כבר די הרבה שנים.
אני מתנצל בפניכם בעיקר בגלל שאני חושש שאלוהים לא פנוי לשמוע את ההתנצלות שלי והניסיון מלמד שגם אם כן, הוא לא ממש עושה בזה שימוש, ואולי זה בגלל שבתקופה זו של השנה, רבים מאיתנו מציפים אותו בסליחות וכפרות ברוטינה מחזורית של משהו כמו שנה בערך, (לפי לוח השנה העברי, גם על התאריך הזה אי אפשר לסמוך, והוא יכול ליפול עלינו בקיץ, בחורף, ובסתיו, הכול תלוי בגחמות של הירח, שהוא אביזר שמימי בלתי נחוץ בעליל חוץ מאשר לנחיתות מזדמנות של אסטרונאוטים. אגב שידעו כל חובבי הערבים בינינו, שגם בדבר הזה אנחנו דומים להם, ובעוד די הרבה דברים, מה שהופך את הסכסוך בינינו לבלתי פתיר בעליל או לפחות למשהו שקוראים לו מחלוקת היסטורית).
אבל נחזור לענייננו, ולתכונה הזאתי שקוראים לה אגוצנטריות וברמת המקרו אתנוצנטרי זום, שזה לא בדיוק אותו הדבר אבל ללא הבסיס האגוצנטרי של כל אחד מאיתנו, לא היה מקום למושג השני שפירושו, על פי הבנתי, משהו כמו לראות בסביבה שלך, ובתרבות שלך את הדבר היחיד שאפשר לכנותו כתרבות, למרות שבזמן האחרון אין הרבה תופעות במחוזותינו, שהמילה תרבות, מתקשרת אתם באיזה שהוא אופן.
כל מיני צירופי מילים כמו "עם הספר", "העם הנבחר" ומילים בודדות כמו גויים, הגר ועוד כמה, משמשים אותנו בעצם בעניין זה שאומר כי זולתנו אף עם לא קורא בספר (ומי בדיוק עושה את זה אצלנו אחרי שכל ערב מציפים אותנו בחמש תוכניות ריאליטי ו"פריק שו" אחד לפחות שמציג ב"ריל טיים ופריים טיים", רצח של ילדה או ילד).
או שזולתנו, אלוהים לא ממש אוהב אף עם, ולכן הוא הקפיד לשלוח אותנו לאושוויץ, בירקנאו, ברגן בלזן, או את הקוזקים לקישינב, לברוא אנשים נחמדים כמו היטלר, גבלס, גרינג, אייכמן חמליניצקי, הצמד המלכותי פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה, ועוד כמה זרים ומקומיים שמאיימים כל הזמן להשמיד אותנו, כאילו זה המשחק הכי פופולארי בהיסטוריה, שבו משתעשעים מנהיגים בכל מיני תקופות ומקומות, בעת שנגמר להם הכסף או תוקף אותם דיכאון גדול שאין מזור טוב לסילוקו, מלהרוג כמה יהודים על נשותיהם, טפם ועל הסבים רבא שלהם,
אבל בעניין הזה של הסבים, נוצרה גם אצלנו בזמן האחרון קצת מחלוקת. (ושלא תחשבו חלילה שאני מתכוון לרוני רון החתיך הזה מן ה"פריק שו" הלפני אחרון, סינתזה של "מחפשים את המטמון" ו"עלובי החיים" בגרסה לבנטינית רגשנית שמזכירה קצת סרט הודי בהפקה חסכונית במיוחד, אלא גם באופן שבו קיצרנו פז"ם להרבה מאוד ניצולי שואה שמתו מעוני ומחלות, בעוד פקידי ציבור עלומים, מנתבים את כספם לכל מיני יעדים חשובים יותר כמו תנאי הפנסיה של אנשי הקבע (המדובר בסכומים של 4 – 8 מיליון שקל לאדם לפי חישוב אקטוארי שהתיישן מזמן), חשמל חינם לעובדים הסימפטיים של חברת החשמל, משכורות מנופחות למנכ"לים בשירות הציבורי וכל החבורה הנכבדה שצמודה אלהם.
כלומר, החשנו את מותם של הסבים והסבתות האלה, שלא היה להם מספיק ג'ובות לקנות תרופות שקוראים להם בעיתונים "תרופות מצילות חיים" וגם גרמנו לכך שהאוכל שבא לפיהם בשנותיהם האחרונות הזכיר במידה מסוימת את המנות שקיבלו בקנטינה של ברגן בלזן.
(אבל בעניין זה בעצם התכוונו לטוב, הרי ידוע שזקנים אוהבים להתרפק על העבר, נוסטלגיה קוראים לזה, ואנחנו רק עזרנו להם לעשות את זה באמצעות תפאורה הולמת, שתזכיר להם את השנים הטובות האלה).
את כל זה כמובן עשינו כדי שבסופו של דבר נחזיר למשהו כמו שני אחוז מהם את הכסף שקיבלנו עבורם, במילים אחרות, התרגיל הזה אפשר לנו "לחסוך" 98% מן הכספים של הזקנים האלה, ולייעד אותו לצרכים חשובים יותר שדנו בהם קודם.
אז כדי שתרגישו עוד יותר חרא, אני אגיד לכם עוד כמה זוטות שקשורות לזקנים האלה, שמתו מוות עלוב בארצנו הקטנטונת
.
ראשית, כדאי שתפנימו שבלעדיהם, של אלה ששרדו את מחנות הריכוז, ואלה שלא, המדינה הזאת לא הייתה קמה.
הצללים האנושיים האלה, שהגיעו לכאן בשארית כוחותיהם, אחרי שנים במחנות הריכוז, ובדרך לא דרך תוך חציית יבשת הרוסה ומפולגת, ונשלחו ישירות להלחם במלחמה נוספת שאנחנו קוראים לה "מלחמת השחרור" והערבים שנלחמנו בהם קוראים לה ה"נכבה", ונלחמו בה בחירוף נפש והקרבה וזאת בלי שהבינו את הפקודות של מפקדיהם ילידי הארץ.
ובנוסף להם, בזכות ששת המיליונים שמתו בכל מיני מקומות עם צליל לא סקסי, אפשרו מדינות העולם את הקמת המדינה הזאתי, בעיקר עקב יסורי מצפון על שלא נקפו אצבע.
על אפרם תרתי משמע קמה כאן מדינה לא רעה. היא התחילה לא רע, האנשים היו עם מוטיבציה, חלמו בגדול ולרובם היה גם חזון שבשבילו היו מוכנים לעשות כל מיני דברים שבספרי ההיסטוריה קוראים להם הקרבה שבצד השני שלו קוראים לו צניעות, אני אתרגם את המילה הזאתי לעברית מדוברת וזה אומר כך:
" צניעות כוללת סדרה של ערכים קבועים, תרבותיים או דתיים, הקשורים להצגת העצמי בפני אחרים. היא יכולה לכלול:
מתינות בפעולותיו של אדם או בהופעתו החיצונית, כאשר הוא לא רוצה למשוך תשומת לב מופרזת.
המעטה בערך אדם (ענווה).
צניעות שקרית או מזויפת, צורה של התרברבות דרך השמצה עצמית מוגזמת.
צניעות בקשר למיניות ולהצגה של הגוף, ניתן לציין במיוחד טאבו כנגד עירום בתרבויות רבות.
למושג צניעות חשיבות רבה לאנשים רבים, והוא עורר הדים רבים במשך מאות רבות, וממשיך להעסיק אנשים רבים גם בימינו אנו". עד כאן וויקפדיה.
אני רק אוסיף שהיא לא כוללת את הווילה בסביון, את הג'יפ של הפילגש, את הארוחה בשש מאות וחמישים אלף דולר, את הבית ברחוב כרמיה, את הפילנתרופיות האקסטרה וגנטית של גידמק, את הנסיעה במחלקה ראשונה של נבחרנו, את הג'קוזי בצימר של ציפורה בראש פינה, וגם אין לה שום קשר עם מדור הסלבס שתופס כשני שליש מן התכנים של העיתונות המכוונת באינטרנט.
נסיעה להודו לאשרם של הודי שמן עם זקן, וריקוד לצלילי מוזיקת שנטי אינה נחשבת לצניעות, גם אם אתה חי בשביל זה בחושה שעולה 25 רופיות.
ואיך כל זה קשור לעניינינו. אני אגיד לכם.
צניעות היא התכונה שמאפשרת למשהו כמו מיליון איש בעזה לחיות חיים עלובים ולאכול חרא .
חזון וצניעות שבדרך כלל הולכים בצמד, מאפשרים לשים בצד את השאיפות הפרטיות שלהם, את החיים שלהם ושל ילדיהם וההורים שלהם, למען חזון של כולם, גם אם כרגע הוא אפילו לא באופק. לא יעזור לנו שנחשיך להם את עזה, שנחסום להם את הים, שנטביע אותם בעוני מחפיר, שנאלץ אותם לחיות בתנאים סניטריים בלתי אפשריים, את החזון הזה אי אפשר להחשיך או לקנות בכסף, החזון הזה חזק יותר מכול פוליטיקאי שלנו או שלהם (לרבות אריק שרון לפני שנהיה צמח), החזון הזה שלהם הוא ההיסטוריה, והיא נחרטת בימים אלה באבן.
זה בדיוק אותו חזון שאפשר לצללים האנושיים שהגיעו לכאן מאושוויץ, ברקנאו, ברגן בלזן ודכאו, לנצח לפני שישים שנה כוחות עודפים בהרבה. ודיר באלק, חברים יקרים, אנחנו דפקנו לאנשים האלה את הצורה לגמרי, ולא רק בגלל שלקחנו את כספם אלא גם, ובעיקר, בגלל שהרסנו להם את המדינה שנבנתה באמצעות החזון הזה שלהם וגם בהרבה דם ובויתורים אחרי זה.
אז החזון הזה נמצא כרגע בצד השני, יש להם מונופול עליו ועל עוד כמה דברים שאנחנו וויתרנו עליהם בשביל הג'יפ והג'קוזי וגם בשביל הרוחניות המזויפת הזאתי, שגורמת לכל הסוגדים לו, לחשוב שהם בדיוק במרכז היקום ואין בלתם.
אנשים חלולים קינה אותנו סופר אחד ששקל בן במלחמה מטומטמת.
אנשים חלולים שאין בתוכם כלום חוץ ממוזיקת שנטי.
המלחמה הבאה תהיה בין בעלי החזון לבין החלולים, מי לדעתכם ינצח?
התחלתי את הפוסט הזה בהתנצלות, ואגמור אותו בבקשת סליחה, אבל לא מן היושב במרומים כי לפי דעתי במרומים יש חלל, ולא יושב בו איש זולת כמה חורים שחורים, ננסים אדומים ואי. טי.
אני מבקש סליחה על שחטאתי בחוסר צניעות יותר מפעמיים.
אני מבקש סליחה על שביטלתי את דעתו של זולתי הרבה יותר מפעמיים.
אני מבקש סליחה מכולכם על החזון שנשמט לי מן היד במרוץ שליחים הזה של החיים כמו שנשמט מידיה של הרצה מג'מייקה, וכמו באולימפיאדה כמו בחיים, אתה נפסל ברגע שזה קורה לך.
שיהיה לכם יום נעים
האבא של ז'קו
ב/יודה
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה