את הסיפור המטומטם הזה קראתי היום במוסף השבועי של דה מרקר.
זה סיפור על סטייק אחד והמבורגר, עם תוספות די שגרתיות וגם יין לא משהו, במסעדה סבירה וזהו, במנהטן שבניו יורק שבאמריקה.
בחור אחד, ישראלי לשעבר, יורד או נמושה או סתם אידיוט (לכאורה ולכאורה, ובעיניים הפרטיות שלי בלבד ולא ממש במציאות כמובן), שלא נפרד אף פעם מן העניבה שלו, (חוץ מבמקלחת), שילם עליהם 650000 דולר אמריקאים (שש מאות וחמישים אלף דולר).
אז זה נכון שבאותו מחיר הוא גם זכה בחברתו של האיש עם הכי הרבה ג'ובות בעולם (אבל גם כתוב לו בגרין קרד שהוא בן 78, כלמר יכול להיות הסבא רבא של הישראלי לשעבר, ואצלנו אפילו את הסבים שלנו באחוזות בית למיניהם אנחנו פוקדים מעט מאוד, וגם אם כן, זה לא כדי לתת להם כסף), וזכה גם בצילום משותף איתו, שדי מזכיר את הצילום של האבא של ז'קו עם השר אפללו בחתונה של הבת שלו, בת אל, שנראית כמו כל הצרות שלי ושל ז'קו ביחד, אבל איזה מאפרת צמרת וסטייליסטית צמרת עשו לה "גלגול" שלא היה מבייש את קפקא, והפכו אותה באופן זמני לכוסית ברמה של נינט בימיה הפחות מוצלחים, עם הקרחת.
הארוחה נמשכה למעלה מן הרגיל, בדיוק שלוש שעות על הדקה, ונאמרו בה כמה דברים מאוד מתוחכמים, שאילו אפלטון היה זוכה בתחייה זמנית (אגב, למי שלא שמע עליו, מדובר באחת מאבות הפילוסופיה שחי ביוון לפני די הרבה שנים, הכול לפי האבא של ז'קו ), והיה נחשף לתוכנם, הוא היה מתחנן לחזור במיידי לקבר, ולו רק כדי לא להיות שותף פעיל בעולם שבו יש אידיוטים ברמות כאלה לכאורה ולדעתי בלבד, ואידיוטים רבים אחרים (תתבעו אותי), שאפשרו להם, לעשות על גבם כל כך הרבה כסף.
או קי הגזמתי?, אבל אתם יודעים מה תשפטו אתם, להלן ציטוט מן הכתבה:
"הוא הציג בפנינו את השאלה הזאתי: האם אתה מעדיף להיחשב בעיני העולם כמאהב הטוב ביותר, אבל לדעתך בינך לבין עצמך, שאתה למעשה הגרוע ביותר, או לדעת באופן פרטי שאתה המאהב הטוב ביותר בעולם בשעה שהעולם חושב שאתה אתה הגרוע ביותר?". (מרקר וויק, ע' 24, 28/08/08 )
במילים אחרות (שכן הכתב במקור לוקה בעילגות מסוימת), אתה מעדיף שהעולם יחשוב שיש לך זין קטן שלא עומד אף פעם, ובינתיים לזיין כל יום לפחות חמש כוסיות ליגה לאומית, או שאתה מעדיף שכולם יחשבו שאתה מלך הזיינים, אבל בפועל אתה לא מזיין בכלל כי לא עומד לך, אבל אתה נוסע בפרארי טסטא רוזה.
אז חברים יקרים, זאת הייתה האמירה הכי מתוחכמת שנאמרה במהלך הארוחה היקרה הזאתי, (וזה לדברי המשלם), כלמר הערך המוסף האמיתי שבגללו שולם הסכום הזה שאפשר היה לקנות בו, שתי דירות שלושה חדרים בתל אביב, לממן תוכנית גמילה לכל הנרקומנים של מדינת ישראל לשנת התקציב הבה, ולזיין כוסית ברמה של ניקול קידמן נניח, משהו כמו אלף פעם, כלומר לרכוש מנוי לניקול קידמן או הכפילה שלה לכל חייך.
ואם אתם שואלים מה הייתה התשובה של העשיר? ובכן לא הייתה תשובה, כי מדובר בשאלה רטורית, אבל כפי שמשתמע מן הכתבה, ולדברי האידיוט בריבוע, לכאורה ולפי דעתי בלבד כאמור, הוא הבין שהעשיר הזקן הזה היה מעדיף את האפשרות הראשונה, כלומר ,שכולם יחשבו שיש לו זין קטן, ובינתיים לזיין את ניקול קידמן.
(כמובן במקרה שלו מדובר ברטוריקה אבסולוטית שכן איש לא יעלה על הדעת, שהוא עדיין מסוגל לזיין, אפילו אם מדובר בניקול קידמן, וגם זה לדעתי ולכאורה בלבד).
אז מה יש לנו כאן היום?
סיפור על בחור צעיר שעשה הרבה מאוד ג'ובות באמריקה, ממשהו שקוראים לו קרנות גידור, שזה בעצם שיטה חדשה ומתוחכמת אשר באמצעותה מפרידים בין אידיוטים כמוני וכמוך, שקוראים להם משקיעים קטנים, ובין הכסף שלהם במסלול מואץ ואלגנטי, ושה הוא, הישראלי לשעבר רצה לקבל עוד כמה טיפים ומידע על שיטות נוספות של ריקון כיסים כאמור, מפיו של אבי אבות מרוקני הכיסים למיניהם לכאורה ולפי דעתי בלבד, שבימים של הסבא של ז'קו היו קוראים להם (לכאורה ולפי דעתי בלבד), כייסים, והיום, בעולם המתוחכם והפוליטיקאלי קורקט שלנו קוראים להם טייקונים ואלי הון.
הישראלי לשעבר שלנו, שילם בשביל התענוג הזה, שש מאות וחמישים אלף דולר אמריקאים במזומן, וקיבל כבונוס תמונה אחת, סטייק והמבורגר, כמה תוספות שגרתיות ויין לא משהו, במסעדה אחת במנהטן.
ומה זה אומר עלינו חברים?
זה אומר בעיקר שאנחנו חבורה של מפגרים רפי שכל, שנותנים לאנשים שהם ממש, אבל ממש לא יותר חכמים מאיתנו, לקחת לנו מן הכיס את החסכונות לפנסיה וללימודים של הילד במכללת הרצלייה בנוה סביונים בלוד.
שבת שלום
יודה
זה סיפור על סטייק אחד והמבורגר, עם תוספות די שגרתיות וגם יין לא משהו, במסעדה סבירה וזהו, במנהטן שבניו יורק שבאמריקה.
בחור אחד, ישראלי לשעבר, יורד או נמושה או סתם אידיוט (לכאורה ולכאורה, ובעיניים הפרטיות שלי בלבד ולא ממש במציאות כמובן), שלא נפרד אף פעם מן העניבה שלו, (חוץ מבמקלחת), שילם עליהם 650000 דולר אמריקאים (שש מאות וחמישים אלף דולר).
אז זה נכון שבאותו מחיר הוא גם זכה בחברתו של האיש עם הכי הרבה ג'ובות בעולם (אבל גם כתוב לו בגרין קרד שהוא בן 78, כלמר יכול להיות הסבא רבא של הישראלי לשעבר, ואצלנו אפילו את הסבים שלנו באחוזות בית למיניהם אנחנו פוקדים מעט מאוד, וגם אם כן, זה לא כדי לתת להם כסף), וזכה גם בצילום משותף איתו, שדי מזכיר את הצילום של האבא של ז'קו עם השר אפללו בחתונה של הבת שלו, בת אל, שנראית כמו כל הצרות שלי ושל ז'קו ביחד, אבל איזה מאפרת צמרת וסטייליסטית צמרת עשו לה "גלגול" שלא היה מבייש את קפקא, והפכו אותה באופן זמני לכוסית ברמה של נינט בימיה הפחות מוצלחים, עם הקרחת.
הארוחה נמשכה למעלה מן הרגיל, בדיוק שלוש שעות על הדקה, ונאמרו בה כמה דברים מאוד מתוחכמים, שאילו אפלטון היה זוכה בתחייה זמנית (אגב, למי שלא שמע עליו, מדובר באחת מאבות הפילוסופיה שחי ביוון לפני די הרבה שנים, הכול לפי האבא של ז'קו ), והיה נחשף לתוכנם, הוא היה מתחנן לחזור במיידי לקבר, ולו רק כדי לא להיות שותף פעיל בעולם שבו יש אידיוטים ברמות כאלה לכאורה ולדעתי בלבד, ואידיוטים רבים אחרים (תתבעו אותי), שאפשרו להם, לעשות על גבם כל כך הרבה כסף.
או קי הגזמתי?, אבל אתם יודעים מה תשפטו אתם, להלן ציטוט מן הכתבה:
"הוא הציג בפנינו את השאלה הזאתי: האם אתה מעדיף להיחשב בעיני העולם כמאהב הטוב ביותר, אבל לדעתך בינך לבין עצמך, שאתה למעשה הגרוע ביותר, או לדעת באופן פרטי שאתה המאהב הטוב ביותר בעולם בשעה שהעולם חושב שאתה אתה הגרוע ביותר?". (מרקר וויק, ע' 24, 28/08/08 )
במילים אחרות (שכן הכתב במקור לוקה בעילגות מסוימת), אתה מעדיף שהעולם יחשוב שיש לך זין קטן שלא עומד אף פעם, ובינתיים לזיין כל יום לפחות חמש כוסיות ליגה לאומית, או שאתה מעדיף שכולם יחשבו שאתה מלך הזיינים, אבל בפועל אתה לא מזיין בכלל כי לא עומד לך, אבל אתה נוסע בפרארי טסטא רוזה.
אז חברים יקרים, זאת הייתה האמירה הכי מתוחכמת שנאמרה במהלך הארוחה היקרה הזאתי, (וזה לדברי המשלם), כלמר הערך המוסף האמיתי שבגללו שולם הסכום הזה שאפשר היה לקנות בו, שתי דירות שלושה חדרים בתל אביב, לממן תוכנית גמילה לכל הנרקומנים של מדינת ישראל לשנת התקציב הבה, ולזיין כוסית ברמה של ניקול קידמן נניח, משהו כמו אלף פעם, כלומר לרכוש מנוי לניקול קידמן או הכפילה שלה לכל חייך.
ואם אתם שואלים מה הייתה התשובה של העשיר? ובכן לא הייתה תשובה, כי מדובר בשאלה רטורית, אבל כפי שמשתמע מן הכתבה, ולדברי האידיוט בריבוע, לכאורה ולפי דעתי בלבד כאמור, הוא הבין שהעשיר הזקן הזה היה מעדיף את האפשרות הראשונה, כלומר ,שכולם יחשבו שיש לו זין קטן, ובינתיים לזיין את ניקול קידמן.
(כמובן במקרה שלו מדובר ברטוריקה אבסולוטית שכן איש לא יעלה על הדעת, שהוא עדיין מסוגל לזיין, אפילו אם מדובר בניקול קידמן, וגם זה לדעתי ולכאורה בלבד).
אז מה יש לנו כאן היום?
סיפור על בחור צעיר שעשה הרבה מאוד ג'ובות באמריקה, ממשהו שקוראים לו קרנות גידור, שזה בעצם שיטה חדשה ומתוחכמת אשר באמצעותה מפרידים בין אידיוטים כמוני וכמוך, שקוראים להם משקיעים קטנים, ובין הכסף שלהם במסלול מואץ ואלגנטי, ושה הוא, הישראלי לשעבר רצה לקבל עוד כמה טיפים ומידע על שיטות נוספות של ריקון כיסים כאמור, מפיו של אבי אבות מרוקני הכיסים למיניהם לכאורה ולפי דעתי בלבד, שבימים של הסבא של ז'קו היו קוראים להם (לכאורה ולפי דעתי בלבד), כייסים, והיום, בעולם המתוחכם והפוליטיקאלי קורקט שלנו קוראים להם טייקונים ואלי הון.
הישראלי לשעבר שלנו, שילם בשביל התענוג הזה, שש מאות וחמישים אלף דולר אמריקאים במזומן, וקיבל כבונוס תמונה אחת, סטייק והמבורגר, כמה תוספות שגרתיות ויין לא משהו, במסעדה אחת במנהטן.
ומה זה אומר עלינו חברים?
זה אומר בעיקר שאנחנו חבורה של מפגרים רפי שכל, שנותנים לאנשים שהם ממש, אבל ממש לא יותר חכמים מאיתנו, לקחת לנו מן הכיס את החסכונות לפנסיה וללימודים של הילד במכללת הרצלייה בנוה סביונים בלוד.
שבת שלום
יודה
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה